הכל התחיל קצת לפני שמונה שנים בזמנים אלה שיווקתי משחקים חינוכיים וקיימתי חוויות קולינריות מתוך המטבח בצרפתי. השתייכתי לקבוצת היקב, אחת מהקבוצות שבארגון עסקים עושים עסקים. באותם ימים מונה אריאל היתה הגרפיקאית של העסק שלי וגם חברה בקבוצתי. חשבנו לעשות שיתוף פעולה – אני אתן את המתכונים שלי ומונה תעצב אותם ונפיק יחד ספר בישול, שיתוף פעולה שיניב פירות לשני הצדדים. אבל המציאות החליטה אחרת. אביה של מונה נפטר ולאחר כארבע חודשים גם אימי נפטרה. באחד מימי השבעה ניגשתי למחשב וחיפשתי את שם אימי בגוגל ולהפתעתי היא לא היתה שם. למה? שאלתי את עצמי. מצאתי בגוגל המון דמויות מפורסמות סופרים, מלחינים, שליטים ועוד שלל דמויות שהמשותף להם היה מה שהם השאירו בדפי ההיסטוריה ובכתובים שלהם. לאחר השבעה נפגשנו מונה ואני לפגישת עבודה לגבי ספר הבישול אבל אתם יודעים – המעשים לחוד והמציאות אחרת. אחד השכנים בבנין ביקש ממני את הפרטים על בעל מקצוע ומכאן הכל היסטוריה. באותו היום נולד הרעיון של המגזין ששמו בישראל מגזין מדור לדור. במאי 2013 הופיע הגיליון הראשון שלוווה בהשקה חגיגית עם כמה עשרות בעלי עסקים ובני משפחה. ביוני 2013 לקחנו חלק בשבוע הספר בראשון לציון וחילקנו מאות מגזינים. פשוט עבורי מות אימי דמה לסוף עולם (סיום פרק בחיי) והקמת המגזין והצלחתו הם עבורי הגשמת חלום ואפילו הגשמת חזון.
לאט לאט ובהמון נחישות, בעלי עסקים התחילו חלק מהמגזין, עבורם המגזין הוא האפשרות להעביר את "אני המאמין" שלהם וכך גם המסר שלהם יעבור הלאה. לפני כארבע שנים מונה ואני נפרדנו ולמרות זאת המשכתי להגשים את החלום, הכרתי את סיגל גבאי ובן זוגה שבעזרתם המגזין קיבל ציביון אחר וגם כיוון קצת שונה. כיום למי שכותב במגזין יש חשיפה בכמה מדיות שונות כמו כתיבת טור, פודקאסטים וראיונות המשודרים ב Utube.אני בטוחה שבאמתחתי עוד המון רעיונות שאשמח להגשים בעזרתם.
לפניכם הגיליון שמונים אחד שלמרות המצב (משבר הקורונה) עלה עם שלל כתבות מעניינות ומגוונות. ברשותכם לוקחת רגע לעצמי ומביטה לאחור וליבי מתמלא גאווה, שמחה ואני תופסת שאת כל זה עשיתי בנחישות, אמונה והתמדה בעשר אצבעותיי, אבל גם צריכה להודות לכל מי שלקח חלק בהגשמת החלום הזה. תודה לכם ואני מזמינה את כל אותם בעלי עסקים שחשוב להם להפיץ את "אני המאמין" שלהם לפנות אלי. להתראות במהדורת ה 100 של המגזין .
