לכולנו יש מבקר פנימי. הקול הזה בראש שלנו, הזורק לנו אמירות שונות על הדרך שבה אנחנו נראים, על מה שאנחנו מסוגלים לעשות או לא.
המבקר הפנימי שלך לפעמים מחליש אותך: אומר לך שהדבר הגדול שאתה באמת רוצה לעשות הוא קשה מדי, במילים אחרות, הוא מתדלק את התירוצים שלך.
אני מאמינה שתפקידו לשמור אותך בדיוק איפה שאתה נמצא ולהשאיר אותך תקוע בחוסר החלטיות. המבקר הפנימי שלך הוא הסיבה העיקרית בגללה אתה משתמש במילה "אבל" כשאתה אומר:
"אני צריך לסיים את הדוח… אבל אין לי כוח היום / או "אין לי סיכוי להצליח / או פשוט "לא בא לי"
תכונתו הגדולה ביותר היא פחד. חשב על תקופה שבה פחדת לעשות משהו, הפחד שלך מתבטא כשיחה בראש שלך והיא נשמעת כך:
"ומה אם זה לא יצליח?"
אני מכיר את המבקר הפנימי כל כך טוב כי גם לי יש כזה. כשאני חושבת על החלומות שלי, הוא יגיד לי שהם לא אפשריים, שלא אדע איך, וגם אם כן, הייתי עושה את זה לא נכון.
המבקר הפנימי קיים אך….ניתן לנהל אותו.
הפרד את הקול הזה מהאני האמיתי שלך.
הצעד הראשון בניהול המבקר הפנימי הוא קבלה. המבקר תמיד ידבר, אבל אפשר להשתיק אותו.
כדי להתחיל, פשוט שים לב מתי אתה אבוד בארץ המבקר הפנימי. נסה להיות מודע לנוכחותו. נסה לראות איך השיחה בראש שלך נראית. באיזו שפה אתה מדבר עם עצמך?
לאחר מכן, פקפק בהנחות ו"האמיתות" של המבקר הפנימי. שאל את עצמך באמת אם אתה בטוח ב-100 אחוז שאתה כישלון בזה. היזהר! המבקר הפנימי מצוין בהצגת עצמו כאמת; זו מיומנות שהוא שכלל במהלך השנים שהוא חי בתוך הראש שלך. ואם אתה חש בזה, לשנות את נקודת המבט שלך לגבי איך שאתה מסתכל על המבקר הפנימי הזה היא, כמובן, הבחירה שלך.
מה יקרה אם תסתכל על עצמך ממקום של חמלה.
עבודה זו דורשת תרגול. אף אחד לא מסוגל לנהל את המבקר הפנימי שלו בן לילה. תתמיד בזיהוי ובהטלת ספק במחשבות המבקרות הפנימיות השליליות הללו
