זה פשוט להרגיש טוב יותר ולהשיג תוצאות גדולות במינימום זמן.
אני בן 28, נולדתי, גדלתי וחונכתי בבית שאן. פריפריה קטנה בצפון מזרח הארץ.
בכל שנותיי בבית הספר לא הייתי הילד שלמד, הכין שיעורי בית או הקשיב בשיעורים, וכל אלו הובילו אותי לאמונות חזקות שליוו אותי עד לא מזמן, שמשמעותן: "אני לא מספיק טוב", "אני לא חכם", "אני לא ראוי". הנורמה החברתית הכתיבה לי שכדי להיות חכם וראוי צריך "תעודה" ולי מעולם לא הייתה אחת כזאת.
עם סיום התיכון התגייסתי למשמר הגבול, חיל קרבי, בו שירתי והפכתי מנער לגבר.
במהלך השירות נחשפתי לחיים שמחוץ לבית שאן הקטנה והמשפחתית, עד כדי כך שהרעב
לצאת משם הלך וגבר. עם סיום השחרור ארזתי את המזוודה עם המעט שהיה לי, נפרדתי לשלום מהוריי ועברתי לגור בחולון. תפיסתי באותה תקופה היתה ש"תל אביב גדולה עלי".
לאחר שנתיים של מגורים באזור המרכז שהובילו לאפס תוצאות ואפס שאיפות, סיכמתי תקופה שנחשבה בעיניים של אותו גיל כ"כשלון". הייתי קרוב לחזור לבית הוריי בבית שאן אך הוצעה לי הזדמנות מרגשת לעבור לארצות הברית ולעבוד בעגלות. כמובן שנעניתי להצעה ועליתי על הטיסה הראשונה לשם, למרות שידעתי בערך שתי מילים באנגלית, מינימום ידע במכירות, וכמה דולרים בודדים ומתוך הידיעה שאני שוב נוסע אל הלא נודע.
לאחר חצי שנה שבה נחלתי כישלון ותחושות שאני יכול לתאר כ – "לוזר", "אפס", "חסר יכולות", "טיפש", השלמתי עם העובדה שאני אאלץ לשוב הביתה ישירות לזרועות אמא ולבית שאן.
הרגע המחונן בחיי התרחש בחזרה הביתה משדה התעופה לבית שאן, כשאחות של אמא שלי, שלימים הפכה לאמא השניה שלי, התקשרה אליי ואמרה לי במילים האלה "תחזור למרכז ותגור אצלי, אני לא מוותרת עליך".
אומרים שכל ילד צריך שיהיה מבוגר אחד שיאמין בו. היא היתה המבוגר שלי.
חזרתי למרכז עם הרבה מרץ מחודש, כוחות ואנרגיה לנסות שוב 'לטרוף' את מה שלא הצלחתי קודם.
אבל, במהלך החצי השנה הראשונה, עברתי שתי תאונות דרכים קשות. אחת עם רכב
ואחת עם קטנוע ובשתיהן הייתי קרוב להביט מלמעלה באבא שלי קורא עליי קדיש.
התאונות לא היו החלק העצוב, אלא שבאותה תקופה חשתי שאין ערך לחיי. הרגשתי שמישהו מלמעלה אומר לי "די, אין לך סיכוי", "אתה לא תצליח, תפסיק לנסות". במאמצים רבים התאוששתי נפשית לאחר כל אחת מהתאונות, אך כלכלית המצב רק דעך.
במהלך כל השנים באזור המרכז עבדתי כברמן במסעדות, ברים ובתי קפה. תקופות ארוכות ביליתי מ7 בבוקר עד חצות על הרגליים, מכין קפה עם לבבות בבוקר וקוקטיילים צבעוניים בלילה, רק כדי לסגור את הפער.
לאחר 5 שנים מחוץ לבית ההורים, מישהו שם לב אליי לראשונה – הבעלים של המסעדה בה עבדתי. הוא הציע לי לנהל לו את המסעדה. לאחר כמעט שנה של ניהול ברמה טובה, נאלצתי מכורח הנסיבות לעזוב ולהמשיך הלאה.
כאן החל המשבר שדחף אותי לפתרון בעולם האימון וההתפתחות האישית. ה"האגו" שניהל אותי עד לא מזמן, לא אפשר לי לחזור ולעבוד כברמן, אלא רק כמנהל מסעדה ובמשך חודשיים בהם לא עבדתי, רצתי בכל המסעדות בתל אביב וחיפשתי משרת ניהול.
ואז, בשתיים בלילה, אני כותב בגוגל "אני לא יודע מה לעשות עם עצמי", כי הבנתי שאני צריך שינוי
ועם עולם המסעדות סיימתי ופתאום, בין החיפושים, ראיתי אתר של מכללת iccm המכללה הבינלאומית לאימון וניהול.
שמונה חודשים של קורס משנה חיים, כל הכלים, הידע והתובנות לקחתי ויישמתי בחיים שלי.
עברתי תהליך מאוד עוצמתי של שינוי גישה, שחרור האגו, חיבור עצמי ופיתוח הביטחון העצמי.
חודש לפני סיום הקורס, התחלנו את שלב ההסמכה. ברגעים אלו הרגשתי שאני בכלל לא רוצה להיות מאמן ובזכות שיחה עם ידידה שאמרה לי "תראה איזה שינוי עברת, תנסה מה אכפת לך", החלטתי להקשיב לעצתה ולהתחיל את תהליך ההסמכה תחת פחדים כבדים ורצון עז להצליח.
כמו שאומרים, השאר היסטוריה !
תוך חודשיים סיימתי את שלב ההסמכה וקיבלתי תעודה.
בניתי בכוחות עצמי את התדמית שלי הכוללת אתר אינטרנט, כרטיס ביקור, סרטוני וידאו, עמוד פייסבוק ומיתוג, למרות שלא היה לי ידע בבניית אתרים, עיצוב גרפי או עריכה.
חצי שנה עברה מאז קיבלתי את התעודה והודות לנחישות שלי יש לי קליניקה כמעט מלאה, אני מלווה אנשים בעקבות משבר דומה לזה שאני עברתי או קשיים אחרים ומצליח לאמן אותם לעבר מקום טוב יותר עבורם.
בימים אלו יש לי הרצאה על הסיפור האישי שלי, עם כל התובנות והכלים מהשינוי שעברתי. בקרוב סדנת אימון קבוצתית עולה לאוויר, וסדנא לבעלי עסקים עם כל הכלים שעזרו לי למלא את היומן בפחות מחצי שנה.
יש לי תכנית לייב ברשת בכל יום שלישי בשעה 22:00 בה אני בוחר לתת מהידע המקצועי ולעזור לכמה שיותר אנשים לחולל שינוי, ולו הקטן ביותר בחייהם.
מה הדבר הכי חשוב בעיניך בהווה?
שאני מרגיש טוב עם עצמי, אני מאמין בעצמי, אני אוהב את עצמי ואני מבין דבר אחד נורא חשוב, שהכל, אבל הכל תלוי אך ורק בי! ואת זה אני רוצה להעביר הלאה.
באילו קשיים נתקלת בעת אימון אנשים?
אנשים שמגיעים כשהם כביכול יודעים מה הבעיה שלהם. הסיבה לקושי נובעת מכך שהם מגיעים
בעמדה נוקשה ועליי לדובב אותם ולגרום להם לסמוך עלי כדי שהאימון יהיה יעיל והם יוכלו לפתור
את הנקודות בחייהם הדורשות טיפול.
ממה אתה נהנה כמאמן?
אני מסופק מלראות את ההצלחות הקטנות והגדולות של מתאמנים שלי.
מה מבדיל אותך משאר המאמנים?
אני חושב שקודם כל, הרעב שלי להצלחה ולאחר מכן השינוי שעברתי בעצמי. אני מאמין בניסיון לא בידע.
איך שומעים עליך ועל הקליניקה?
קודם כל, מפה לאוזן. במהלך ההכשרה אימנתי אנשים רבים תמורת סכום סמלי ומאז זה מהדהד וממשיכים להגיע אלי בעקבות המלצות.
יש לי דף שיווקי מעניין בפייסבוק שעובד בצורה מצוינת, גם באישי וגם בעסקי.
אני משתתף בנטוורקינג וחושף את עצמי בכל מקום אפשרי.
אבל הסיבה העיקרית שהקליניקה שלי מלאה, היא שאני פשוט צועק לעולם. אני נמצא בעמדה של שירות ונתינה ואני רוצה שכל אדם שיש לו בעיה כלשהי שאני יכול לעזור לו איתה, ידע על קיומי – וזה עובד!
מה הנקודה הכי חשובה שעברת בתהליך שאתה מתאר לנו?
במקביל לקורס עברתי אימון בעצמי אצל קואצ'ר, בנושא זוגיות. רציתי להבין מה הסיבה שבגללה שאני מחליף מערכות יחסים לעיתים קרובות ולא מצליח לייצר זוגיות יציבה. המאמן שיקף לי את המכנה המשותף לכל מערכות היחסים שהייתי בהן – והוא שהייתי אדם שמקריב את עצמו והאבחנה בין הקרבה לנתינה לא היתה ברורה לי. גם בהקרבה וגם בנתינה אנחנו נותנים משהו, אלא שבהקרבה אני מפסיד את עצמי ומרגיש רע בעוד שבנתינה אני זוכה ליחס ואהבה.
מה המסר שהיית רוצה להעביר הלאה?
שהצלחה אינה תלויה בדבר, בטח לא בנורמות חברתיות ובתעודות שמייצגות את מה שאני לא.
משהו שלא יודעים עליך?
בחודשיים האחרונים אני חושף בדף הפייסבוק שלי, כל יום, פרט שאף אחד לא יודע עליי.
מה עתידך בעוד 6 שנים?
יש לי בית ספר לאימון בו אני מדריך ומלווה מאמנים ומתאמנים בדרכם החדשה להעצמה, קבלה
ואהבה עצמית.
במה היית עוסק לו לא היית מאמן?
מתפרנס ממוסיקה. אני כותב שירה ומנגן על קלידים."
נדב דהן – מאמן אישי לחיים
050-2780897
www.nadavcoach4u.com
