מחברות על גבי מחברות, מעלות אבק. מפעם לפעם אני נוברת בהן, משתאה מול מה שכתבתי פעם, לעתים נתקלת בדברים שהיו כל כך מפתיעים כבר כשכתבתי, עד שאני זוכרת בדיוק מתי זה היה ומה ראיתי בעיני רוחי.
אחד הסיפורים הוא רישום של מראות שעלו כשהייתי בסשן של גלגולים – מראות הזויים מכל רחבי העולם מתקופות שונות לאורך מאות שנים ובליבי אמרתי אז: אין מצב שבאמת הייתי שם. מה הקשר?!
והבוקר אני מדפדפת בין הקלטות של שיחות ואחת מהן עם בני דודים ודוד יחיד שנותר ושנות חייו על סף ה100. הוא זוכר היטב את שם הרחוב בו גדלה אימי בברלין ושאביה (סבי) היה שויחעט ובני הדודים שאינם דוברי עברית תוהים במה מדובר… ולפתע התחשק לי לדעת מה לגוגל יש לספר על כך ואני מגלה, שהרחוב היה רובע דתי מאד של יהודים ובעברו היה אזור של אורוות ורפתות. ופתאום מתחבר לי זה שסבי היה שוחט ואחד המראות מאותו סשן גלגולים, שבו ראיתי (מן הסתם, את עצמי שם) מראות קשים באורווה, שוקת, אפלוליות.
במקום נשגב בזכרוננו שמורים מראות וחוויות ומחשבות וחיבורים, שמשפיעים עלינו בדרך נשגבת מבינתנו – עד לרגע שחלקים מתאימים מהפאזל נוגעים אלה באלה ואז סיפור חיינו נהיה פתאום מובן יותר.
בטיפולים אצלי אני מפנה שאלות אל המטופלים, כאלה שמזמינות הכרות עם מה שבפנים. כאלה שמאפשרות חיבור בין מחשבות הזויות-לכאורה, בין תחושות שלכאורה אין להן בסיס והכל מתגבש להרגשה שעכשיו האדמה עליה דורכות רגלינו היא יציבה יותר. תהיות נפתרות, נוצרת בהירות ובעיקר תחושה עמוקה של תקווה.
התעוררה אצלך סקרנות להכיר את פניו החדשים של עולם הרגש בעקבות מפגשים איתי? כאן אפשר לקבוע שיחת הכרות איתי: https://lp.vp4.me/m9wk
