ב-18 לספטמבר נציין בעולם את יום הכבוד. הוא נוצר על מנת לעודד את האנשים להתייחס בכבוד לאחרים. אין חגיגות מיוחדות ביום הזה, חשוב להשתדל לחשוב אם ההתנהגות שלנו מכבדת את האחר ואת כללי החברה, כי למעשה כשאנו מכבדים את האחר אנו נותנים כבוד גם לעצמנו.
כמובן שלא רק ביום הזה נכבד את האחר אלא ביום הזה נעצור ונבדוק את עצמנו. לרוב אנו דורשים מהאחרים להתייחס אלינו בכבוד ומאוד כועסים ואפילו נעלבים כשהם לא עושים את זה.
איך נושא זה קשור אלי? לפני כחודש כשחשבתי אילו נושאים יהיו במגזין, כהרגלי בדקתי אלו ימים מיוחדים יהיו בחודש ספטמבר ובניהם מצאתי את יום הכבוד. תשאלו אותי למה בחרתי דווקא את היום הזה, לא היה לי מושג עד הבוקר. הבוקר אבי הלך לעולמו. אבי היה איש של עקרונות וכבוד האדם היה מאוד חשוב לו. כך הוא גידל אותי. עבורי כבוד מתחיל בזה שאני מכבדת כל אדם באשר הוא ללא הבדל של דת, לאום או השקפת עולם.
אני חושבת שחשוב לכבד ולקבל כל אחד ואחת לפי דעותיו והשקפת עולמו. בעיני אין אמת אחת. כך גידלו אותי הורי ועל כך אני מודה להם.
לפני כשמונה שנים אמי נפטרה ובעקבות מותה המגזין קם, בעיני סוג של הנצחה וכבוד.
היום אני מקדישה את הטור שלי ואת הגיליון הזה לכבוד אבי שלמרות חילוקי הדעות בינינו אמשיך לכבד אותו ואת דרכו.
חבל לי מאוד שהוא לא כאן לראות כמה אנשים אהבו, עריכו וכיבדו אותו ואת דרכו.
יהי זכרך ברוך.
אוהבת
בתך