במרכז הפסטיבל, מוזיקה יהודית מקהילות שנפגעו עד הוכחדו בשואה – מהולנד שבמערב עובר למזרח אירופה ועד ללוב שבדרום, יידיש, לאדינו וגם שירת נשות תימן
וקהילות שרות לירושלים: בבל, מארוקו, קווקז ובוכרה
יום עיון וקונצרטי אחר הצהרים ללא תשלום
ומגוון קונצרטים בערב בתשלום סמלי בלבד
הפסטיבל יתקיים פיזית וגם בשידור דיגיטלי
במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
כניסה ברגל דרך שערים: 10, 15 – ללא הגבלת שעה, בהצגת תעודה מזהה.
דרך שער 20 עד השעה 1800 (יציאה רגלית דרך קרוסלה ללא הגבלה)
קונצרטים החל מ 18:30 ב 35 שקלים בקישור או בטל 03-7316561
בימים אלו של שגרה עצובה, פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" ממשיך לפעול כדי לאחד, לקרב לבבות, וליצור גשרים בין דתיים לחילוניים, בין מזרח ומערב, בין ישן וחדש ובין העממי והאקדמי.
הפסטיבל בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי, ובשיתוף פעולה עם מחלקה למוזיקה ומרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן, נותן במה למוסיקה יהודית איכותית באשר היא ללא משוא פנים של סגנון אחד על פני האחר. מתוך גישה מקרבת זו הפסטיבל מתקיים הן פיזית, במחלקה למוזיקה, במחירים סמליים והן דיגיטלית, ללא עלות.
נושא הפסטיבל ה- 13 הוא 80 שנה לזיכרון ולתקומה מהשואה, מוזיקה יהודית בצל המלחמה.
הפסטיבל ייתן במה למגוון סגנונות מוזיקה יהודית מאותן מקהילות שנפגעו עד הוכחדו בשואה – מהולנד שבמערב עובר למזרח אירופה ועד ללוב שבדרום, יידיש, לאדינו וגם שירת נשות תימן וקהילות ששרות לירושלים.
השפעות הדדיות מהתפוצות על ישראל, ומישראל על התפוצות, מבבל ועד מרוקו, מפולין ועד הולנד, ממסורות עתיקות, דרך מלחינים שנרצחו בשואה ועד ליצירה חדשה בעקבות ה-7.10
בין האמנים המשתתפים: יאיר דלאל, רודי ביינסון, ליאור אלמליח ואתי תבל, חני ריקרדו, יאמה תימן, אלעד גבאי והלובים, אנסמבל נוריה ועוד.
יום שני 26.5 כ"ח באייר
16:30 קונצרט: "שירים מכאן – שירים משם" כשהשטעטל פוגש את המדבר
נעה ביזנסקי ואפרת לוי
17:45 סדנת התנסות: שירת הנשים של תימן
18:30 יאמה תימן (שירת נשים) הרכב ייחודי
20:00 קבלת פנים – קהילות שרות לירושלים
20:30 קהילות שרות לירושלים
(בבל, אתיופיה, קווקז, בוכרה, מרוקו)
שמעון פולטוב Gul יאיר דלאל, רודי ביינסין, אנסבל
והלהקה הבוכרית
יום שלישי 27.5. כ"ט באייר
יום עיון
9:30 התכנסות
9:45 דבר הדיקנית, דבר ראש המחלקה
10:00-11:30 מושב ראשון: סאונד יהודי בישראל כיום
יו"ר: אלון שב
אמירה ארליך: פיוט וניגון בפופ הישראלי: "צלילי העתיד של העבר" ?
ענבר שפרין: "צדיק כתמר" בהקשרים טרנס לאומיים ומקומיים
נתנאל (מוסאי) כהן: מסעו של הפיוט "אדון הסליחות" מבתי הכנסת למרחב הציבורי בישראל ומשמעותו
11:35-12:00 הפסקת קפה
12:00-12:30 בגלל הרוח קונצרט מקהלת בר-אילן / אבי בר איתן
12:30-13:00 דלית אסולין ומיכאל לוקין: נעימות הלימוד של החומש בחדר החסידי
13:00-14:00 הפסקת צהרים.
14:00-15:00: מושב שני: בימת הקונצרטים כזירת התרחשות
יו"ר: אמירה ארליך
אלון שב: "אורטוריה לחג החנוכה" עבור קהילת מנהיים – אתגרים מוזיקליים, היסטוריים ואמוציונאליים של מלחין ישראלי
נעמי כהן צנטנר: במה משלך: מופעי סליחות של נשים
15:00-15:30: הפסקה
15:30-16:15 הרצאה של ד"ר רחל קולנדר מוזיקה בשואה
16:30 קונצרט של יהדות אמסטרדם – דואו ניהז Duo NIHZ
17:45-18:15 סדנת התנסות במוזיקה של יהודי לוב, עם אלעד גבאי ויניב רבה
18:30 מסע אל הפיוט הלובי – הלובים עם אלעד גבאי- הרכב ייחודי לפסטיבל
19:45 הרצאה של ד"ר גילה פלם – מוזיקה בגיטאות
20:30 בכורה – א יידישע געגוע קונצרט מקהלת נווה שיר מנצחת ענת דור
יום רביעי 28.5 א' בסיוון
16:30 "מסע לעולמות יהודי אשכנז וספרד"- קאיה ומוטי שוורץ
17:45 הרצאה: לגלות מחדש את מוזיקת יהדות איטליה
עם נגן התיאורבו, איש החינוך, והמעבד המוזיקלי של
אנסמבל נוריה ברי מוסוקביץ'
18:30 'אשא עיניי אל ההרים'- פיוטי מזור ותקווה עתיקים מגטאות צפון איטליה
אנסמבל נוריה
19:45 מפגש אמן עם חני ריקרדו
20:30 קדיש אוריה משואה לשואה-
חני ריקרדו, טליה אילן, שחף רגב, אנסמבל קולות אוריה,
הרחבה על מופעים מוזיקלים, לפי הסדר
יום שני 26.5 כ"ח באייר
16:30 שירים מכאן – שירים משם" מפגש השטעטל והמדבר
תכנית של עיבודים אמנותיים חוצי גבולות ויבשות לשירי עם יהודיים וישראליים, ויש בה נגיעה בעולם המוסיקה הקלאסית, בזמר הישראלי, בשירת הלדינו ובתרבות היידיש, ומתוך הצלילים – היא מספרת לנו את סיפור העם היהודי שבין ישראל והתפוצות, לפני קום המדינה ואחרי קומה.
התכנית כוללת שירים מתוך פרוייקט "שירי עם ארץ-ישראליים"
פרויקט משנות השלושים של המאה העשרים אשר במסגרתו עובדו שירי עם ישראליים על ידי טובי המלחינים היהודים אשר חיו אז ברחבי העולם.
כמו כן יבוצעו עיבודים מהכיוון ההפוך – שירי עם מן התפוצות, ביידיש ובלדינו, אשר עובדו על ידי מלחינים ישראלים בני זמננו.
בנוסף יבוצעו שני עיבודים לשירים ביידיש מאת המלחין ויקטור אולמן אשר נרצח באושוויץ.
התכנית נוצרה בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל-אביב ובשיתוף המכון למוסיקה ישראלית.
נעה ביזנסקי – זמרת מצו סופרן, אפרת לוי – פסנתרנית
קטעים מהקונצרט ״ביי דעם שטעטל״ בעיבוד עופר בן-אמוץ
מורניקה בעיבוד יחזקאל בראון , שיר העמק בעיבוד קורט וייל
יום שני 26.5 כ"ח באייר
18:30 יאמה תימן (שירת נשים)
המוזיקה של קהילת יהודי תימן, שירת הנשים, שירי קודש וחול.
שירים שהגיעו ישירות מהארכיונים ושירים ידועים יותר.
יאמה תימן מוציאים לאור את המוזיקה של קהילת יהודי תימן בדגש על שירת הנשים.
אנסמבל יאמה תימן מביא אל קדמת הבמה את שירת נשות תימן אשר היתה רובה ככולה מפלט להבעה וביטוי הרגשות ועברה מאם לבתה, בתוך הקהילה והמשפחה. שירת הנשים התימניות היא שירת חולין, המושרת בערבית-תימנית, שירה שלא ייחסו לה ערך רב ואפילו הומלץ להימנע מלהקשיב לה. הנשים העוצמתיות שמעולם לא זכו ללמוד קרוא וכתוב, ואשר נשאו בגאון את עול גידול הילדים, עבודות הבית והטיפול במשפחתן, יצקו אל שירת החולין את המכאובים, השמחות, הצער, הקושי, הייאוש, התסכול, האהבה, התשוקה, החלומות, התקוות ועוד אינסוף רגשות ותחושות. הן שרו בימי שגרה וחג. השירה שימשה להן כלי ביטוי נפשי בעת שעמלו שעות ארוכות על טחינת התבואה כשכל בני הבית ישנים. השירה שמעולם לא השתמרה ו/או נכתבה אלא עברה מדור לדור, היא למעשה עדות חיה, היחידה שקיימת שמאפשרת לצלול הרחק בשנים לבית התימני, ליחסים המשפחתיים, לנפש הנשים והילדות הקטנות שנישאו בגיל צעיר בעל כורחן.
כמה עובדות אודות שירת נשות תימן:
השירים מבוצעים בערבית תימנית ונחשבים לשירת חולין.
השירים נוצרו ובוצעו על ידי נשים במשך דורות, לא נכתבו ועברו בע״פ מאם לבנותיה.
השירים הוצגו ובוצעו בחוג הסגור של הנשים בתימן.
טליה ג. סולאן – שירה, הדר נחמיה – שירה, מורן אל ימניה – שירה,
סהר דוד – ניי, דוד כהן – עוד
יום שני 26.5 כ"ח באייר
20:30 קהילות שרות לירושלים (בבל, בוכרה, קווקז, מרוקו) בהפקת מרכז דהאן
לכל אורך הדורות שימשה ירושלים כמוקד משיכה רוחני ותרבותי עבור העם היהודי ועבור בני הדתות האחרות. עוד מימי בית המקדש, עת נקבצו ובאו יהודים מכל קצוות הארץ שלוש פעמים בשנה, כדי לשמוע את שירתם הרוחנית ואת נגינתם האלוהית של הלויים בבית המקדש, במופע זה ישירו אמנים ואמניות ממיטב הפיוטים והשירים, שהוקדשו לירושלים, במגוון של סגנונות מוסיקאליים ולחנים וממספר מסורות ישראל. את המופע יפתח ד״ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן.
יאיר דלאל – נגינה בעוד ושירה "מבבל לירושלים" (יהודי עיראק)
יאיר דלאל יוצר בעיקר מוזיקה אתנית ישראלית המשלבת השפעות מגוונות ממקורות שונים בחברה הישראלית. כבן להורים יוצאי עיראק, דלאל מושפע במיוחד ממוזיקה יהודית ערבית ומוזיקה יהודית עיראקית.
יאיר דלאל בהופעה
הזמרת רודי ביינסין – "המסע ליְרוּסָלַם " (יהודי אתיופיה)
האמנית והיוצרת רודי ביינסין התמודדה בעונה השנייה של תוכנית המוזיקה המצליחה The Voice.
אנסבל Gul –"שירת ירושלים בג'והורי" (יהודי קווקז)
אנסבל "Gul" מביא אל הבמה את המורשת המוסיקלית של היהודים ההריים בשפת הג'והורית העתיקה. "גול", שפירושו שושנה, הוא פרויקט אישי ומיוחד המוקדש לשירת נשים בשפה שבה דיברו סבא וסבתא של היוצרת. טאונה נתנאלוב, היוצרת מאחורי הפרויקט, משלבת בין עולמות מוסיקליים מגוונים – מרוק וטכנו ועד ג'אז ומוסיקה אתנית. בהשראת לימודיה עם דר' פרץ אליהו, מוזיקולוג ונגן טאר יליד דגסטן, היא מחייה שירים עתיקים מאזור הים הכספי ומביאה אל הבמה את המורשת המוסיקלית העשירה של המקור העברי.
טאונה נתנאלוב -שירה וכינור, איתי ארמון-טאר פרסי, נור בר גורן -כלי הקשה עידן אלמלם- עוד.
פרויקט ג'והורי
הזמר שמעון פולטוב והמקהלה "שירים מבית אבא לירושלים" (יהודי בוכרה)
הזמר ליאור אלמליח עם הפסנתרנית והמנצחת אתי תבל– " באהבה לירושלים בפיוטים ובפסנתר" (יהודי מרוקו).
ליאור אלמליח נחשב היום לאחד הפייטנים המוערכים בתחום החזנות הספרדית והמרוקאית, ומשתף פעולה באופן תדיר עם אמנים בינלאומיים מובילים במוזיקת עולם כגון ג'ורדי סאוול ומוריס אלמדיוני. בנוסף הוא מעלה מופע אישי המשלב חומרים אותנטיים וחדשנים, תוך שילוב ביניהם באופן ייחודי.
ליאור אלמליח בפיוטי יגל יעקב
יום שלישי 27.5. כ"ט באייר
12:00 בגלל הרוח – שירים ופיוטים
שירים ופיוטים מעוררי תקווה לעתיד וקיום טוב לעם היהודי וגם לאנושות.
מקהלת בר-אילן, בניצוחו של ד"ר אבי בר-איתן, מאגדת סטודנטים מכל רחבי הקמפוס, בהם רבים מהמחלקה למוזיקה, לצד סטודנטים מתחומי הביופיזיקה, הביו-אינפורמטיקה, הספרות, הפסיכולוגיה והחינוך. המקהלה מבצעת רפרטואר מגוון הכולל יצירות קלאסיות, מוזיקה ישראלית, יהודית ומוזיקת עולם.
מקהלת בר אילן מנצח: ד"ר אבי בר-איתן, פסנתר: אביטל פיגל
ד"ר אבי בר-איתן הוא מלחין, מעבד, מנצח ומרצה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.
מקהלת בר אילן
יום שלישי 27.5. כ"ט באייר
16:30 קונצרט של יהדות אמסטרדם – דואו ניהז Duo NIHZ
קונצרט ייחודי זה ישלב בין שירים יהודים ששרו בקהילת אמסטרדם לבין שירים שנכתבו במחנות הריכוז אוגוסטאשכט, וסטרבורק, ברגן בלזן, אושוויץ ו במהלך השואה ויכללו גם מוזיקה מקורית שנכתבה לאור זכרונות אותה התקופה.
בובי רוטוולד (גיטרה ושירה) וסאנה ואן אלסט (חלילית ושירה), זוג על הבמה ובחיים
מתמחים במוזיקה המשולבת בתיאטרון ובקומדיה, כליזמר, שירי יידיש ושחזור של מוזיקה שנכתבה בזמן השואה. כמו כן הצמד מבצע מוזיקה מקורית שנכתבה עבורם ומשתף פעולה
עם אמנים ידועים רבים אחרים.
דּוּאוֹ נִיהְז
בובי רוטוולד – גיטרה ושירה
סאנה ואן אלסט – חלילית ושירה
לוי רוטוולד – קולות, כלי הקשה וחלילית
אורנה בעינה – כלי הקשה
סיפור שיריו של רוב הלבוט ריקודים קלאסיים
Wir Singen Ein Schlager / We Zingen Een Lied מאזל-שיר ביידיש
יום שלישי 27.5. כ"ט באייר
18:30 מסע אל הפיוט הלובי
הלובים (יניב רבה וינקלה סגל) עם אלעד גבאי
מופע ייחודי המביא אל קדמת הבמה את מסורתה העשירה והייחודית של קהילת יהודי לוב – מסורת מוסיקלית נדירה, שנולדה במפגש התרבויות שבין אפריקה, המזרח התיכון והים התיכון. קהילת יהודי לוב, היא כנראה הקהילה הצפון אפריקאית שסבלה מהכיבוש הנאצי באופן המוחשי ביותר.
המופע מגיש פיוטים ולחנים עתיקים – חלקם נדירים ועלומים – שעובדו מחדש בביצועים עכשוויים ומרגשים, ומשולבים גם באלבום "נדודים", המלווה את הפרויקט. זוהי חגיגה מוסיקלית של סגנונות מגוונים: מוסיקה ערבית, תורכית, אפריקאית, מערבית ועוד – כולם שזורים לכדי יצירה רב-שכבתית החושפת עולם צלילי עשיר, מרגש ומרתק.
הפרויקט, ביוזמתו ובתמיכתו של מרכז "אור שלום", שואף לשמר, להנגיש ולהחיות את האוצרות התרבותיים של יהדות לוב – קהילה בעלת שורשים עמוקים ומסורת פיוטית מפוארת.
קרדיט והוקרה מיוחדת לאבא, דוד רבה ז"ל – פייטן, חזן ובקיא ברזי הפיוטים של יהדות לוב – אשר בזכות פועלו ומסירותו חשף והנגיש אוצרות תרבותיים נדירים, שלולא הוא, אולי לא היו זוכים להתגלות ולהישמע מחדש.
יניב רבה – עוּד | ינקלה סגל – באס וגיטרה | אלעד גבאי – שירה וקאנון
יוגב לוי – חליל נאי | אבי אגבבה – כלי הקשה
עיבודים והפקה מוזיקלית: יניב רבה וינקלה סגל
הפיוט שיר לעמל
יום שלישי 27.5. כ"ט באייר
20:30 בכורה – א יידישע געגוע קונצרט מקהלת נווה שיר מנצחת ענת דור-מרגלית
א יידישע געגוע
יידיש היא שפה של רגש. שפה שנושאת זיכרונות מבית אבא, כאלו הרוויים בניחוחות בצל מטוגן ומרק עוף ממטבחה של אמא, וטעמי כבד קצוץ משולחן חג, בחורפים מושלגים בעיירות על גדות הנהר, וברכילויות עסיסיות אחרי התפילה בבית הכנסת. יידיש, כמו עוגת טורט, היא תוצר של רכיבים שהוכנסו לקערה אחת, ואחרי ערבוב הגון הפכו להיות משהו חדש, חמים ומתוק. והעוגה הזו, בליל שפות אירופאיות שהתגלגלו על לשונם של יהודי הקהילות השונות, על תרבותם ומנהגיהם, הצליחה להשתמר עד היום, גם כאשר רבות מאותן קהילות נמוגו הושמדו באימי הפוגרומים והשואה.
הקונצרט הזה, כשמו כן הוא, הוא חיבור נוסטלגי לילדות שלנו, למקהלה שבה גדלנו ולשירים ששרנו תחת ידי המנצח הנערץ שלנו, שהגיע גם הוא משם, והטביע בנו את המוזיקה שלו לעד. הוא ביטוי לחיבור הנצחי בין האמנות לחיים, גם כשנכלאו בין חומות הגטו, ולנפש היהודית, שגם ברגעי סבל ולמרות כאב החורבן, שמרה באמצעות שירי היידיש ההם, על תקווה לצמיחה. כי ידוע הרי, שגם אם היא נחשבת לגלותית ועתיקה, השירים והבדיחות שלה יעידו שביידיש הכול נשמע טוב יותר.
מקהלת הנשים נוה שיר לקולות שווים
נוסדה בשנת 1961 כמקהלת ילדים על ידי המנצח נתן מרגלית ז"ל. המקהלה היוותה קיבוץ גלויות של ילדות וילדים ממגוון עדות ומטענים תרבותיים, אינטגרציה מבורכת שתרמה לעיצוב פניה ואישיותה. אחת מבנות המקהלה בשנותיה הראשונות הייתה ענת, אחייניתו של נתן, ש – 18 שנים לאחר פטירתו והפסקת פעילות המקהלה, הקימה אותה לחיים והפכה להיות המנצחתוהמנהלת המוזיקלית שלה בצביונה המחודש .
מאמנת קולית: תמר עוז, פסנתר: שחר בורק
כן יעטרו את הקונצרט המוזיקאים הצעירים גפן רבין (כנור), עידן חייט (ויולה) ותכלת רבין (צ'לו).
יום רביעי 28.5 א' באייר
16:30 קאיה ומוטי שוורץ – "מסע לעולמות יהודי אשכנז וספרד"
"מסע לעולמות יהודי אשכנז וספרד" – מופע מוזיקלי בשפות יידיש ולדינו
מופע המשלב את העושר התרבותי של העולם היהודי-אשכנזי והספרדי.
המופע מהווה גשר בין תרבויות, זמנים ומקומות, ומציג את העושר והמגוון של המורשת היהודית דרך מוזיקה, סיפורים ופולקלור. הקהל נלקח למסע מרתק מהעיירות של מזרח אירופה ועד לנופי ספרד, טורקיה והבלקן.
המופע משלב בין קלאסיקות אהובות שירי געגועים וכמיהה ביידיש לשירי אהבה וחיזור בלדינו, בלדות עממיות מהמסורת האשכנזית, רומנסות ספרדיות-יהודיות עתיקות,קטעי שמחה וריקוד מחצרות החסידים שירי ערש ופיוטים מהמסורת הספרדית ולצד מוסיקה מקורית בלדינו ופיוט.
האמנים: קאיה שוורץ – שירה, מוטי שוורץ – שירה וכלי הקשה, לאוניד דצלמן – חליל מלודיקה וקלידים.
מחרוזת שירים ביידיש AVERE TO PUERTA
יום רביעי 28.5 א' באייר
18:30 'אשא עיניי אל ההרים'- פיוטי מזור ותקווה עתיקים מגטאות צפון איטליה
– אנסמבל נוריה
ביצועי בכורה של פיוטים מקהילות ונציה, מנטובה, פררה ועוד.
לחנים נדירים ועתיקים אלה כמעט ואבדו מן העולם במלחמת העולם השנייה, והם מבוצעים לראשונה על בימת הקונצרטים על ידי אנסמבל נוריה.
אנסמבל נוריה הוא אנסמבל בינלאומי מירושלים, בהובלת הצ'לנית איילה סיידלמן, המתמקד בדיאלוג בין המוסיקה היהודית לסביבתה התרבותית.
האנסמבל שם דגש מיוחד על החייאת פיוטים איטלקיים עתיקים וכמעט אבודים.
אלבומי ההרכב יצאו בלייבל סטדיוואריוס היוקרתי וזכו לשבחים ופרסים.
האנסמבל פועל בשיתוף פעולה עם מוסיקאים מובילים בארץ ובחו"ל, ממגוון דורות ורקעים מוסיקליים, ומבצע יצירות בעזרת כלים תקופתיים.
אנסמבל נוריה:
שירה: דוד לביא, האב אלברטו פארי(איטליה/ישראל), יאיר הראל, קרן קדם
כינור בארוק-רפאל נגרי (איטליה);באס קולאשונה-בן הר-געש; עדי זילברברג-חליליות וויולה דה גמבה; מצי בובק-קלרינט; ריצ'ארד פיילי-באסון בארוק
ברי מוסקוביץ-עיבודים מקוריים, תיאורבו
איילה סיידלמן-ניהול אמנותי, מחקר,צ'לו
כי לו נאה פיוט פסח איטלקי
כל נדרי נוסח פירנצה
פיוטי מזור ותקווה מגטאות איטליה
יום רביעי 28.5 א' באייר
20:30 קדיש אוריה משואה לשואה
בפברואר 2024, כחצי שנה לאחר הרצחה של אוריה, החלה חני את כתיבת הקדיש לבתה, כשהשיר האהוב על אוריה, ״בסיבוב״ של הראפר הישראלי טונה, משמש כציטוט בגוף היצירה.
היצירה כולה מבוססת על מילות תפילת הקדיש המסורתית ללחן מקורי של חני ריקרדו, כשציטוטים מיצירות של מלחיני גטו טרזין, והשיר של טונה, שזורות בכמה חלקים. החלק האמצעי מוקדש לקורבנות מסיבת הנובה, ושמות כל הילדים מוקראים כששירת הקדיש ברקע.
היצירה בוצעה בבכורה עולמית ב-7 באוקטובר 2024, ביום השנה לטבח, במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב, עם מקהלה של 65 זמרים ואנסמבל כלי נשיפה.
חני ריקרדו – מוזיקאית, היסטוריונית ומורה.
ילידת ירושלים, בת למשפחה של שורדי שואה מהולנד ומרומניה. גדלה בסביבה, בה היסטוריה ומוזיקה היו שלובות זו בזו. סבה, דוד ריקרדו, חזן ומוזיקולוג, תיעד את הליטורגיקה של הקהילה היהודית הפורטוגזית באמסטרדם בתחילת שנות ה-40. בהשפעת סבה, צמחו אצל חני אהבת ההיסטוריה והצמא לידע. חינוכה המוזיקלי, במיוחד בפסנתר, החל בגיל צעיר, באולמות הקונצרטים, בהאזנה למוזיקאים הגדולים בעולם. בבגרותה, חזרה לירושלים כדי להמשיך לתארים בהיסטוריה של עם ישראל, תוך כדי טיפוח משפחה וגידול 3 בנות.
לצד עיסוקה האקדמי, החלה ללמוד שירה והפכה לזמרת ומורה לשירה. במהלך לימודי מוזיקולוגיה בשנת 2000 אצל פרופ' דוד בלוך ז"ל נחשפה חני ליצירות מלחינים מגטו טרזין, ואהבת ההיסטוריה השתלבה באהבת המוזיקה. תוך התעמקות ביצירות, נפגשה חני עם שורדי שואה בישראל ובעולם לרבות צ'כיה, גרמניה ואנגליה, הקשיבה לסיפורי חייהם לצד סיפור היכרותם את מלחיני הגיטו. מעבר לביצוע היצירות הווקאליות פרי יצירתם, והרצאות בנושא יצרה פרויקטים מוזיקאליים – היסטוריים לילדים, בני נוער ומבוגרים. כזמרת, הופיעה חני בישראל, אירופה, המזרח הרחוק, ובארה"ב, ומלמדת שירה למעלה משלושה עשורים. בשנת 2019 עברה חני להתגורר בניו-יורק והחלה את לימודיה לתואר שני באומנויות הבמה. בעידוד המנחה שלה, החלה גם תואר באתנו-מוזיקולוגיה.
ביום שמחת תורה – 7 באוקטובר 2023 חייה של חני נהפכו על פיהם. בתה האהובה אוריה נרצחה על כביש הדמים 232 מול קיבוץ במנוסתה עם חבריה הקרובים מהתופת במסיבת הנובה. אוריה נקברה ב–15 באוקטובר 2023, בבית העלמין בקיסריה.
יוזמת הקונצרט: חני ריקרדו, מנצחת: טליה אילן
סולנים: חני ריקרדו – מצו סופרן, שחף רגב – בריטון
אנסמבל קולות אוריה
קדיש אוריה
לפרטים נוספים: הילה קומם 052-3534666.
