מה כדאי לדעת על פירות יבשים שהסתירו מכם עד כה ?

כתבה איילת יובל דרזנר

ט"ו בשבט עבר ואני מנחשת שנותרו לכם באיזו קופסה בארון מעט שקדים, קצת תמרים וכמה חתיכות פפאיה שחשבתם
לקחת אתכם בתיק לטיול בשבת הקרובה, כשהשמש תזרח וכך תהיה לכם הזדמנות לשוב ולאכול המון ויטמינים….
אני החלטתי שתקופת החג היא הזדמנות פז להיפגש עם איציק כהן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל כדי שיעשה לכולנו סדר במה שאכלנו ובמה שאנו עתידים להכניס לפה.
מקור החג "מקור המסורת לאכול פירות יבשים הוא שבעבר, לפני שהיו אמצעי קירור, אכילת פירות יבשים היתה הדרך היחידה בה יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג.
דהיינו, מקורות החג מתייחסים להתחדשות האילנות, חג בו נוטעים עצים, ולאכילת פירות חדשים ולא פירות יבשים.
הנושא של אכילת פירות יבשים הפך לכלי מסחר גדול ואם נסתכל לפני 30 שנה אכן ייבשו כאן משמשים, שזיפים ועשו צימוקים מענבים. כיום הפירות הללו מיובאים מטורקיה, מהמזרח ובעבר גם מאיראן, כיוון שהעלות זולה יותר מלייצר אותם בישראל.
במארזים שרכשתם שכללו בין היתר, אננס, אגוזים ופפאיה, האם שמתם לב שניתן היה למצוא כמעט כל צבע מספקטרום
הצבעים ? הסיבה לכך היא שמדובר בפירות שהוסיפו להם סוכר, חומרים משמרים וצבעי מאכל לא טבעיים, ואני לא
מתייחס למארז מסוים.
החומרים המוחדרים לפירות היבשים אינם בריאים וחלקם אף מסרטנים. במארז סגור תוכלו למצוא את פירוט
מה כדאי לדעת על פירות יבשים שהסתירו מכם עד כה ? הרכיבים, כמו רכיב "129E " שלרובנו לא אומר שום דבר, שנמצא בפרי הפפאיה ונמנה על משפחת הזפת והפחם. הוא עלול לגרום לבעיות עיכול קשות, לפריחה בעור ולהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים קטנים.
או למשל בקיווי בעל הצבע הירוק הנפלא תוכלו למצוא רכיב " 120E " הקרוי "טרטרזין" – צבע ממשפחת הזפת והפחם העשויים מנפת. כצבע מאכל הוא אסור בשימוש במדינות רבות בעולם, אך לא בישראל ואגב, כמו בעולם הצבעים של הילדים, איך מגיעים לצבע ירוק? מערבבים צבע צהוב עם צבע כחול – כלומר, אתם מכניסים לפה 2 צבעי מאכל מסוכנים.
באותה הזדמנות כדאי שתדעו שהרכיב התזונתי אובד בעת הייבוש ולכן בעצם אכלתם סוכר חסר ערך.
רוב הפירות היבשים נמכרים בתפזורת, אין עליהם פיקוח ולא ניתן לדעת מה בדיוק הכניסו לתוכם, אלא אם יש לכם מעבדה בבית…
מדוע הנושא התעורר בצעקה גדולה פתאום ?
ראשית, יעקב איילון כמגיש בערוץ 10 הציג כתבה בנושא שהוכנה על ידי נוגה ניר נאמן וליאור קינן לפני זמן קצר.
אנחנו מדינה שפועלת על פי הרגלים, במיוחד בכל הקשור למזון בחגים ולכן הפסקת אכילת פירות יבשים תוכל להשתנות רק על ידי חינוך, כפי שחינכו ילדים לא לקטוף פרחים.
מה אתה מציע במקום ?
פירות טריים. יש לנו בארץ למעלה מ- 50 פירות טריים, רק בחורף, ואני לא מדבר על תתי משפחות.
ביום חמישי האחרון ) 21.1.16 ( היתה מצגת נפלאה של חברת "ענבי טלי" שהראתה שהם מגדלים בלכיש 18 זנים
ענבים. הפירות שניתן למצוא העונה: תפוחים, תותים, משמשים, תמרים, שקדים, קיווי, פפאיה, פיג'ויה, פסיפלורה,
קרמבולה, תפוזים, סברס ועוד.
ארגון המגדלים עשה כנס לפני שבועיים ומהדוכן של "ברנס" מגזין מדור לדור 9 שנמצא במתחם "שרונה מרקט" הביאו פירות וירקות ואני חייב לציין שהמגוון שלו נפלא והטעם איכותי כמו הטעם של פעם.
קחי לך תמרים ושקדים תמרים, בפרט מסוג מג'הול, אינו פרי מיובש והוא אחד הפירות המבוקשים ביותר בעולם ולא משנה כמה נייצר בארץ, הוא נחטף וכמוהו גם לשקדים יש עדנה אדירה כפרי טרי.
אני לא הייתי יוצא בהצהרת המלצה לרכוש פירות טריים על פני פירות מיובשים, אלמלא הייתי יודע כמה סוכר ונזק הם
יוצרים וחשוב לא פחות הטרנד העולמי לאכילת מזון מזין.
האם משרד הבריאות יפעל כנגד העניין ?
אם תהיה תביעה גדולה ביחס לפירות היבשים, אולי הוא יעשה משהו. עד כה לא נעשה דבר.
ספר קצת על עצמך
נולדתי בצפון, בראש פינה. הורי עלו לארץ ב- 1949 ואני נולדתי במלון הסקוטי שהיה בעבר בית יולדות. היו 2 בתי יולדות, הסקוטי והשוויצרי בטבריה. הסקוטי נחשב עדיין לרכוש הכנסייה הסקוטית. גדלתי עד גיל 7 בראש פינה ולאחר מכן עברנו לרמות נפתלי.
עבדתי שנים רבות בפעילות ציבורית כמזכיר המשק, בשיווק הפירות של המושבים בצפון וב- 1989 ניהלתי את יקבי רמת
הגולן.
יקבי רמת הגולן הוא יקב ששותפים בו 8 ישובים. המושב שלנו, רמות נפתלי, הוא אחד השותפים. בשנת 2000 התחלתי לעבוד בתנועת המושבים כמנהל אגף החקלאים ובשנתיים האחרונות אני מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל.
במה עוסק הארגון ?
1. לכל סקטור יש ארגון מגדלים. בשונה מגוף סטטוטורי כמו מועצה שלא יכולה לבוא בטענות כנגד הממשלה. ארגון המגדלים הוא ארגון וולונטרי המייצג את הבעיות של החקלאים מול גופי המדינה.
2. אנחנו עוזרים לחקלאים ביצוא הפירות שלהם לרצועת עזה.
יש סחר של 15% מהפירות בישראל לרצועה שכרוך בנושאי בירוקרטיה ואזהרות ביטחוניות ואנחנו עוזרים להם בעניין, כיוון שזה מוצא מצוין לפרי מעט נחות שאילולא המסחר, יכלה להיווצר בשוק הצפה.
3. ישנם סטודנטים בכל הארץ שלומדים תואר בחקלאות. אנחנו מעודדים את אלו שרוצים להתמחות בנושא הפירות, למשל שימור הפרי, על ידי נתינת מלגה. יש ועדה שמעניקה אותה.
4. יש לארגון עלון בן 70 שנה שנקרא "הנוטע" המופץ לכל החקלאים.
למי אתם פונים לסיוע ?
אנחנו פונים למשרד החקלאות, לוועדות חקיקה בכנסת, לאוצר בנושאי: מים, קרקעות ועובדים זרים וזה כמו שיש הסתדרות לעובדים, כך אנו פועלים עבור החקלאים.מבנה הארגון הארגון בנוי כאגודה שחברים בה חקלאים מכל הארץ.
יש בה 400 צירים שהם חקלאים שמעלים את הבעיות שלהן. מועצה שהיא האסיפה הכללית שמתכנסת פעמיים בשנה.
מזכירות שאני בראשה. הת'כלס מבוצע על ידי המזכירות שמתכנסת בכל חודשיים.
ועידה פעם ב- 4 שנים מתקיימת ועידה בבית דגן.
"האם מישהו תורם לכם בממשלה ? "ההפך, אנחנו נלחמים בהם"
בעיה שהיתה לחקלאים ונפתרה לא מזמן. לפני 23 שנה היה אסון טבע ובחורף 91-92 היה נזק עצום בכל הארץ לגידולים
ולתשתיות והמדינה הכירה בנושא כאסון טבע והחליטה לפצות את החקלאים בכ- 200 מיליון שקלים. שלחו שמאים
ובדקו, אבל הכסף שולם באיחור של שנתיים-שלוש !
אם אדם או חברה בישראל מאחרים בתשלום ביטוח לאומי או מס הכנסה, יקנסו אותם בריבית והצמדה ולא ישאלו אותם
בכלל. לא יתכן שהמדינה תשלם באיחור לחברה או לאדם פרטי.
החקלאים, בתמיכת הארגון, הלכו לערעורים שנדחו ולבית המשפט המחוזי והפסידו ובסופו של דבר מצאו עו"ד טוב
שהסכים לקחת את התיק ולקבל את שכר טרחתו בסוף הטיפול.
ארגון מגדלי הפירות החתים כל אחד מהחקלאים על % המימון שהעו"ד אמור לקבל והוא פנה לבג"ץ.
ארגון מגדלי הפירות ליווה מאחורי הקלעים את כל התהליך כדי לספק לעו"ד את המידע. לפני 4 שנים לערך נקבע שהכסף
מגיע לחקלאים יחד עם הצמדה ואז החל הוויכוח שהסתיים לפני שנה וחצי !!! איך מחשבים את הפיצוי ??
האוצר שיגע אותנו. העו"ד אמר שצריך לשלם 180 מיליון ש"ח והאוצר אמר 18 מיליון ₪ וכך הדו שיח התנדנד. אני
מזכיר לך שהסיפור החל בשנת 1991 והיום אנחנו כבר ב- .2016
אני אמנם שנתיים בתפקיד המנכ"ל, אך הכרתי את הנושא הזה עוד בטרם הגעתי והעליתי את הנושא לראש סדר העדיפות
שלנו כארגון.
אמרתי לעו"ד תסיים את הנושא תוך שבועיים כי מהמספרים שספרתי יש כ- 20 חקלאים שכבר אינם בין החיים וזו לא
חוכמה שהכסף יגיע אחרי שהחקלאי נפטר. אמרתי לו שלא מעניין אותי איך יעשה את זה, אני רוצה לסיים את העניין
בצורה מכובדת.
העמדתי בפניו אתגר כי הוא עמד לקבל את שכר טרחתו בסוף המשפט מהכסף שנקבל. בסופו של דבר הוא הגיע לפשרה עם
האוצר של 50 מיליון ₪. חתמנו ותוך שבוע קיבלנו את הכסף אותו חילקנו באופן מסודר לכל חקלאי על פי מה שהגיע לו.
נעזרנו בחברה שסייעה לנו בחישובים וזה הישג בלתי רגיל שאילולא הארגון, לא בטוח שהכסף היה מחולק על פי דין או
מגיע בכלל.
החקלאות כיום היא ענף קשה, אך לא פס מן העולם. היום מייצרים יותר משייצרו לפני עשור, בפדיון גדול יותר לחקלאים
עם פחות חקלאים.
איך אתה מסביר את זה?
מה שקרה אצלנו ובכל העולם הוא שליחידה קטנה אין כושר שרידות. לכן אם גידלתי קודם 20 דונם תפוח או כרם, עם
הזמן הרווחיות פחתה ורק אם אגדל ל- 100 דונם אוכל להרוויח. בפועל, חקלאים בעלי שטח אדמה קטן העבירו את
האדמות לחקלאים בעלי שטח אדמה גדול, והאחרונים הם שמייצרים באופן יעיל יותר והחקלאות הצטמצמה.
אם פעם היו כ- 70 אלף חקלאים שעסקו בחקלאות, כיום יש כ – 12 אלף חקלאים שמייצרים באיכות טובה ולכל המדינה.
מה עם הטעם והפיגמנט ?
כמה מתוך זה הוא מזון 'אמיתי' ?
ראשית, יש פיתוח של זנים ומשחק בחיי המדף כל הזמן.
העגבניה של פעם היתה עם טעם עסיסי וכיום הטעם הוא "פלסטיק" ולכן צרכנים וחקלאים באו למפתחים וביקשו
שיפתחו את הטעם של פעם.
אז כיום אם תיגשו במרכול לעגבניית שרי מהקטנות, עם הצבע הכהה, יש להן את הטעם העשיר של פעם והמצחיק הוא
שכבני אדם בזבזנו כספים רבים על מחקר ופיתוחים. היינו פשוט נשארים עם העגבניה הישנה.
עם זאת, בגלל הפיתוח המורכב שמבוצע בארץ, הידע של החקלאי הישראלי הוא מצרך מבוקש ביותר בכל העולם.
מהו לדעתך העתיד של הפירות היבשים ?
יש להקשיב לרחשי הציבור על פיו אנשים רוצים את המזון הבריא. מזון עם צבע, חומר משמר לא טבעי ומסוכן ועודפי
סוכר אינם מועילים לאיש.
האם אתה חושב שההד התקשורתי יגיע לרמת מודעות ארצית ויתרחש שינוי ?
ההודעה שנשלחה דרך אופיר אבסלנדר, ממשרד "רוני חסיד- דוברות ויחסי ציבור גרמה להד תקשורתי גדול ובראיונות
שעשיתי הסכימו איתי המראיינים שיש לבצע שינוי והם הופתעו מהמידע שהסברתי לגבי הפירות היבשים.
אני מאמין שיהיה שינוי גם לאור השיחות הרבות עם אנשים שפנו לשוחח איתי בתקופה האחרונה ולאור הכתבה בערוץ
.10
דוגמא בנושא מינון חומר משמר אתן לך דוגמא בנושא יין, תחום שקרוב לליבי. גם כשמייצרים יין צריך לצרף חומר משמר שנקרא סולפיט, במינון קטן מאוד ואנשים שואלים אותי לא פעם האם המינון מסוכן?
מינון של PPM 30 לליטר זה מה שצריך להוסיף. בחבית שמתוכה יבקבקו 300 בקבוקי יין, יש להוסיף 10 גרם סולפיט,
שזה ממש כלום. כמה שמים במשמש ותאנים לדעתך? 2000 PPM – שימי לב ליחס !
ט"ו בשבט בבית הנשיא
בכל שנה בט"ו בשבט מגיעה נציגות מטעם מגדלי הפירות לנשיא המדינה עם טנא. בשנה שחלפה כשרובי ריבלין נבחר,
הוא הציע שנקיים סדר ט"ו בשבט עם הברכות הנאמרות לפירות בבית הנשיא וביקש בפירוש להשתמש אך ורק בפירות
מקומיים, מישראל – לדעתי כך צריך לנהוג.