תאילנד 1993
נמצאת בקופנגן
קונה ״כדור משמח״
למסיבת טראנס בחוף שליד
פעם ראשונה
לובשת טייץ קצר שחור,
חולצה צבעונית, צבעי להבות, חולצת מסיבות
צועדת לחוף, השקיעה מתחילה
סירת משוטים מגיעה
הים שקט ורגוע
שטים לעבר החוף שליד
מתקרבים…יש סלע גבוה עליו יושב בחור מזוקן
עם קונכיה גדולה משתמש בה כמו שופר
ותוקע בה טוטוטוווווו….טוטוטווווווווו
הגעתי לארץ האגדות
הלב דופק..חושש
אך הרצון להשתחרר חזק מהפחד
הכדור נבלע
המסיבה מתחילה
זרמים בידיים זרמים ברגליים
העיניים נפקחות
אהבה בתוכי מחוץ לגופי
המוזיקה עולה ועולה
משתוללת, קופצת, רוקדת..לא מפסיקה
עוד שעה ועוד שעה
הגוף כולו נע
תחושה של חופש ושמחה
מחייכת לכל עבר
אנשים מסביבי אני מסביבם
הבוקר הגיע, מתחילים להתפזר
העיניים פקוחות שואבות כל מה שרואות
הסירה מגיעה לאסוף חזרה
בקושי עולה
מותשת מהמסיבה…מהסביבה
יום אחרי
דיכאון של חיים
אבודה..בודדה
ישראל 2020
אני סיגל אחרת
עם כוח פנימי..אהבה לחיים
פרספקטיבה אחרת
צועדת בעולם עם עיניים פקוחות
מבינה לגמרי שהמציאות שלי באחריותי
למדתי לחשוב בשניים,
לחיות עם בן זוג ועם זאת בחופש פנימי,
לשאול שאלות את עצמי ואחרים
לא ״האם זה אפשרי?״
אלא ״איך זה אפשרי?״
ולמה לשתף את כל זה?
למה לחשוף רגעים כואבים?
כי יודעת שיש עוד סיגליות כאלה שמסתובבות שם בבדידות
בלי חלומות, בלי רצונות ולא יודעות שהכל זה מסע
מסע התפתחות לייעוד לחיים
תודה לרצון להתפתח
תודה ליכולת להודות
בתמונה – היום הראשון בתאילנד כשעוד לא ידעתי
