בשנים האחרונות הפכתי את אהבתי למטבח לאחד מעיסוקי.
אני מתמחה באוכל גורמה צרפתי, לעולם לא למדתי בשום בית ספר
לקולינריה, אני פשוט אוהבת לארח ולראות את האנשים אוכלים ונהנים
ממעשי ידיי. הרומן שלי עם המטבח החל כשהיתי בת שש, המטבח היה
עבורי מפלט, מקום שבו מצאתי שקט ושלווה. תמיד נהנתי להכין מאכלים
שבעקבותם קיבלתי המון מחמאות. תחושה זו נתנה לי המון כח וכמובן
פיתח עבורי סוג של ביטחון עצמי. עם השנים גם התחלתי להמציא
מתכונים על פי מנות קיימות במטבח הצרפתי אך כיוון שלא תמיד היו
המצרכים הדרושים פשוט מצאתי פתרונות יצירתיים ומקוריים.
כשאני כותבת את המתכונים שלי אני מדמיינת בראשי את הטעמים ואת
הריחות וכמובן רואה מול עיני איך תראה המנה בצלחת.
אבל הכי חשוב שמי שיקרא את המתכון יוכל להכין אותו בקלות.
לא מעט אנשים הרימו גבה כשסיפרתי להם שאני מתמחה באוכל גורמה
צרפתי. אלה הם מעט מן המשפטים שאמרו לי: "בשביל לבשל אוכל צרפתי
צריך המון ידע !" , "בשביל להכין אוכל צרפתי חייבים מצרכים יוקרתיים "
"זה אוכל רק לעשירים", "לבשל אוכל צרפתי דורש זמן "
בעקבות כל המשפטים אלה החלטתי להראות לאנשים שאוכל גורמה צרפתי
זו לא קללה, לא פלצנות ושכל אחד ואחת יכול להכין עם מה שקיים במקרר
או במזווה. אני אוהבת ללמד להכין מנות הן בשיעורים פרטיים והן
בחוויות הקולינריות בצורה פשוטה, קלילה ומובנת.
פשטות היא עבורי מילת קסם. בעיני מנה צריכה להיות מזמינה, חשוב
שתהיה הרמוניה בטעמים, צבעוניות אבל הכי חשוב שהסיפור
מאחורי המנה יהיה פשוט ומובן.
פשטות היא מילת המפתח עבורי כשאני כותבת את המתכונים בלי מילים
גבוהות, בחשיבה על כל מרכיב ומרכיב. הפשטות הוא גם בנראות של
המנה כשמגישים אותה. חשוב לי לא להעמיס על הצלחת יותר מדי קישוטים
לא רלוונטים.
הפעם בחרתי לספר לכם גם על זוג בקבוקי חומץ ושמן שהורי מצאו בשוק
הפשפשים כשגרנו באזור פרובנס. לכאורה זוג בקבוקים מקרמיקה
שנראים כמו תרנגולות שנוצרו לפני למעלה ממאתיים שנה ומה שעושה
אותם מיוחדים בפשטות שלהם הם פקקי הכסף שעל ראשם.
כשאני עורכת שולחן ואני מניחה אותם במרכז השולחן ופשוט הם
מעטרים את השולחן בהמון יוקרה ובלי פלצנות.
בעיני פשטות היא מילת המפתח להמון הצלחות, יופי והנאה בחיים.
