בס"ד
"GOD DOES NOT PLAY DICE"
כך אמר אלברט איינשטיין, הגאון הפיזיקאי הנודע, שהחודש חל יום הולדתו.
איינשטיין, יותר מכל אדם בפלנטה הזו, כמי שהמציא את תורת הקוונטים ופרץ דרך בתחום האנרגיה הגרעינית, ראה עד לפרט הקטנטן ביותר ביקום שקיים סדר ודיוק אקוטיים בטבע ואין אקראיות בשום דבר בבריאה. הכל מדויק עד לפרוטון האחרון.
עד כדי כך שאמר:
"The more I study science, The more I believe in God"
לא הפילוסופיה אלא המדע והפיזיקה מעידים שהכל מחושב ומדויק ושיש תכנון, סיבה ומסובב וכן סדר בהתפתחות המאורעות כדי שתהיה תוצאה הקבועה מראש על ידי בורא עולם.
רק שלפעמים יש זמנים שזה לא נראה כך. במבט פשוט נראה כאילו אין מנהיג לבירה וכל דאלים גבר. צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. אלו תקופות חשוכות של מבחן פנימי וחיצוני במה האדם בוחר, בעשיית הטוב – הפחות פופולרי, פחות ריווחי וקשה יותר, או להיפך, בחירה שכרגע נראית קלה, שטחית ומשתלמת יותר, אך היא לא נכונה לנו.
בזמן כזה האדם נבחן, מי הוא באמת, עד האטום הקטנטן ביותר במעמקי נשמתו. כאן נדרשת לו התבוננות בטבע, בבריאה ודברי ימי העולם כדי להבין את הכללים של העולם הזה ולדעת שגם אם כרגע זה נראה שדברים יצאו מכלל שליטה, עצת ה' היא תקום והטבע יחזור לסדר ולתכנית המותווית לו.
את השיעור הזה לא השכיל המן האגגי ללמוד. ממעמדו בפסגת העולם הוא גוזר להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. בלי לטרוח ולראות לאורך ההיסטוריה שעם ישראל חי לעולם, כי יש לעם הזה תכלית ומטרה בכל שלב מדברי ימי העולם. המן מאמין בכח הגורל שהביא אותו למעמדו, ובכח המזל הזה הוא מטיל גורלות אימתי היום בו הגורל בוחר להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים.
רק שהוא לא טורח להבין שאלוקים הוא זה שמסדר את המזלות והכוכבים, וגם הגורל כפוף לתכנית המדויקת שלו. המשחק המועדף על הבורא הוא שחמט. פחות שש בש. הרבה הרבה פחות.
הפור הופך להיות פורים.
פורים שמח,
אוהבת, רבקי.
