החופשה הגדולה

סיום והתחלה מאפיינים כל סוף תקופה כשעונות השנה הן העוגן ממנו באה והולכת, מתחילה וגם מסתיימת תקופה. האדם כמו הטבע כולו, מתאים עצמו לשינויי האקלים.

כך גם כעת. עוד מעט נסגר האביב עם רוחות השרב, צהוב השדות והפריחה בשולי הדרך נמוגים. אחרוני חבילות החציר נאספות, השמש מאחרת לשקוע וראשוני המצילים פותחים את עונת הרחצה.
האדמה נחה, וולדות נולדים בהרים, ביערות, ברפתות ובדיר. תינוקות חדשים ממלאים את חדרי הלידה בבתי החולים. אכן התחלה חדשה, ציפייה, תכניות, רצונות וגם חששות וחופשה.
הקיץ בפתח ועימו החופשה, החופשה הגדולה.
חופשה מלימודים, חופשה מעבודה, חופשה ממחויבות שאפיינה את העונה שחלפה. חופשה מעייפות, חופשה מדאגה ומלחץ, ממתח, מהצורך להספיק, להגיע ראשון, "לנצח".
המשפט: "אני צריך/ה לנוח", נאמר בפי כל ונשמע בכל מקום. אחריו, באותה נשימה נזרקת לאוויר שאלת דאגה: "אז מה עכשיו"??? תכניות נזרקות לאוויר כי צריך למלא את הזמן שנותר ללא תוכן, ללא עשייה, ובלא משים וללא צורך חוזר הלחץ, מתגנבת הדאגה ועימם מתגברים המתח ואי השקט.
מוכר ומאכזב, אוף, כל כך מאכזב!
ואפשר גם אחרת. אפשר להחליף צריך ברוצה, מוכרח ביכול או במאפשר ומפת הרגשות משנה כיוון ונרגעת.

לדוגמה:

שינוי היגד משנה משמעות. כמה פשוט, כמה חכם ומפתיע. שינוי מילה אחת והמשפט נעים, מזמין ומאפשר. שינוי גדול מתחיל בצעד אחד קטן ועוד צעד אחד קטן ועוד אחד קטן ועוד….
"אם אינך יכול לעשות דברים גדולים, תעשה דברים קטנים ב צורה גדולה" / נפוליאון

שינוי קטנטן ואת/ה בדרך הנכונה והבטוחה לחופשה שלך.

חופשה נעימה