"הבעיות עם הילדים התחילו כאשר הן החלו להגיע לגיל הגן" אמרה לי דינה בשלב שבו החלו ליצור קשרים עם קבוצת השווים בגן. בנותיהן נמוכות קומה אף הן ומרגע שהגיעו לגיל הגן דינה חששה ביותר לתגובת החברה אליהן. שני היום מקבלת טיפול הורמונאלי וכנראה גם מיה תקבל בקרוב. דינה מדברת רבות על כך שהן לא מורגשות בקבוצה של חבריה לכתה. ומאד מוטרדת ממה שהן יסבלו בשל כך. כרגע הבנות לא מדברות על הנושא הרבה וכאשר הענין עולה מציינת דינה בפניהן שהן נמוכות לא קטנות. דינה מדגישה את חשיבות הענין עבורה ואף הסבירה לבנות את משמעות הטיפול ההורמונאלי.
בשל דאגנותה ושעות העבודה של האם המסתיימות בחמש. דאגה דינה שאף פעם שני לא תחזור לבד אלא עם חברה מלווה, "כיון שזה יותר בטוח". את הבת הקטנה היא אוספת אחרי העבודה.
לבת הגדולה שני יש חברה אשר יורדת אחרי בית ספר ספר 4 פעמים בשבוע אליהם הביתה. פעמיים למטרת הגיעה משותפת לחוג אחה"צ. ופעמיים כי דינה העדיפה שתהיה חברה בבית. לטענתה של דינה החברה לא מוצאת חן בעיניה כיון שהיא שתלטנית ושני עושה כל מה שהיא מבקשת ממנה. שני מאד ותרנית, לא עומדת על שלה ונגררת אחרי החברה ובעיקר עושה את כל מה שתכתיב לה. בשל הדאגה שחשה דינה בנושא החליטה לבדוק את ההתכתבות של הבנות בווטס אפ. דינה לקחה את הנייד של ביתה ללא ידיעתה ובדקה את ההתכתבויות. ואכן לטענתה מצאה תכתובת שלא אהבה. החברה מכתיבה לשני עם מי לדבר, את מי להזמין ושני נעתרת בהכנעה. דינה חיפשה הוכחות לכתיבה שתלטנית של החברה והראתה לבת שלה שהיא חברה שמנצלת אותה ולא טובה לה. מעבר לכך חתכה את כמות המפגשים בניהם שלא יהיו יותר מידי יחד כדי ששני תפתח עצמאות ואי תלות בחברה אחת. דינה החליטה "לעשות סוף לעניין" ואמרה לשני שיש לצמצם את המפגשים בניהן וניסתה לייצר מצב שבו שני תוכל להזמין חברות חדשות באומרה לביתה שהחברה היא "ילדה רעה" בשל הדברים שכתבה בנייד. כמובן שהחברה סיפרה לאמא שלה והסיפור תפס תאוצה לא נעימה וכרגע יש הפסקה של מפגשים בניהן. דינה הרגישה לחץ ואשמה בשל התערבותה וחשה שהרסה לבת שלה את הקשר עם החברה הכי טובה. שני עצמה לא הגיבה לאירוע ודי התעלמה מכל מהמצב ולא הביעה מורת רוח מהמעשה באופן מפורש. דינה מצד אחד דאגה לבת שלה שהיא לא אסרטיבית ומאידך שלא יהיה לה חברות למרות שהיא ילדה טובה ונעימה בכתה. היא היגיע למפגש הראשון לבד טעונה ולחוצה מאד, לא יודעת איך לנהוג. דינה הבינה שיתכן שמשהו לא עובד כשורה והפעם חשה במישרין שהילדה שלה לא תסתדר כמו שהיא לא הסתדרה כילדה. בקשתה של דינה היתה לקבל כלים מכוונים להדרכה הורית.
בהדרכה המטרות: לחזק אמונה של המטופל ביכולותיו, להרחיב זווית ראיה (ילד לא מקנא ילד רוצה קשר), לעודד יכולת ההורה להיות אקטיבי במציאת פתרונות למצב, לחזק את הדימוי ההורי של ההורה, לפתח חשיבה עצמאית, לתת מקום להורה לראות שהוא המומחה לילדיו, לסייע באיתור הבעיה והקושי, לנטרל פרשנות שלנו לסיפור. לנרמל את התנהגות הילד. לבדוק איפה כן ההתנהלות שלו עובדת, הרחבת פרשנות לדברים, לעודד ניסיון לעצמאות שאלות כגון : איך היית רוצה לראות את המתבגר שלך כאדם גדול?
להעלות את קרנו של הילד בעיני ההורים. עשיתי שיקופים רבים, עודדתי את ההורים על האכפתיות שלהם
בדקתי כבר במפגשים הראשונים ללמוד את דפוסי ההתקשרות בין ההורה והילד – החוזה ההורי, לתת הדרכת תקשורת (עידוד, שיתוף התייעצות), הזכרתי לעצמי לא לנקוט עמדה (לא להחליש את ההורים)
להתמקד במה כן, לא להטיף! להראות תמיד כוחות לא חולשות. לבחון מה לקח ההורה מהמפגש? לציין אוירה משפחתית ואיך היא משפיעה.
ככל שדברים אלה היו נהירים לי והיו נר לרגלי היה קל לי מאד להיות שם בשביל ההורים ביצירת הפרדה בין טיפול לבין הדרכה. ואכן התוצאות היו מהירות יותר משהאמנתי, היה מפגש משפחתי בבית שבו נאמרו דברים ונוצרו חוזי תקשורת. דינה עומדת יותר בפני החששות שלה ובנושא זה גם ביקשה להמשיך לבוא אלי לטיפול אישי. ההנאה שלי מההדרכה היתה מעל המצופה והחיבור בין פסיכותרפיה והדרכה היה הוליסטי וטבעי.
עופרה רוזנפלד – מילת
טיפול אישי וקורסים
פסיכותרפיסטית ומנחת הורים מטעם אדלר, מטפלת ב-פסיכותרפיה גופנית דמיון מודרך nlp ואימון
www.milat.co.il מייל: [email protected] נייד: 054-6555841