היא הייתה בת 16 כשהגיעה אלי ואמרה לי: אמא, אחרי התיכון אני רוצה ללמוד תפירה ואז עיצוב וסטיילינג.
הסתכלתי עליה, על הילדה שלי, וכמעט אמרתי לה: עזבי, זה לא מקצוע שאפשר לצמוח בו. הבגדים מיוצרים היום בסין. נמכרים בזיל הזול. את רוצה לעבוד כמוני בשעות לא שעות ולהרוויח רווח מגוחך לעומת השעות אותם את משקיעה בכל בגד הוטקוטור שאת מעצבת ותופרת?
לא אמרתי לה את כל זה. אפילו שכל מה שעבר לי בראש היה אמת לאמיתה. זו הייתה המציאות שלי באותם ימים. עיצבתי ותפרתי בגדי פאר עבור שכר זעום לעומת ההשקעה שלי, בעוד הלקוחות שלי הלכו והידלדלו לעומת אתרים כמו אסוס ונקסט.
לא אמרתי לה דבר מכל זה מפני שאני יודעת דבר או שניים על חלומות.
חלומות זה הקול הקורא מתוך הנשמה שלנו פנימה. הקול שמכוון אותנו לעבר הייעוד והשליחות שלנו. הרצון הראשוני הזה הוא הרחוב הראשון ב GPS שלנו אל עבר היעד או הייעוד שלנו. הרחובות הבאים מתגלים רק כאשר עוברים את הכביש והצומת הראשונה. ייתכן מאד שיהיו אחר כך כבישים עוקפים ויעדים מפתיעים שיתגלו בהמשך הדרך אך נקודת ההתחלה היא תמיד הקול הראשוני של החלום הזה.
את הקול הלוחש הזה אני רוצה לשמוע מתוכי, לנצור לאהוב וללכת אחרי הפלא שהוא.
וכאמא, אני מודעת לקריטיות בחשיבות ההקשבה והכבוד שיש לי לקול הזה שילדתי שמעה מתוך תוכה והיא סומכת ומעריכה אותי מספיק כדי לספר לי אותו. יש לי את הזכות לעודד אותה בכל צורה ודרך שאוכל כדי לעזור לה לממש את החלום הזה. כך אוכל לצפות בדרך ובתוצאות המדהימות של החלום הבוסרי הראשוני שלה.
מטוסים, רכבות ואוניות לא צומחים מתוך האדמה, הם אינם פועלים באופן אוטומטי.
הם תוצאה של חלומות, עמל, המצאות ויכולת ארגונית של אנשים בעלי דמיון, אמונה, התלהבות, החלטה והתמדה!!
החולמים הללו היו מונעים בשאיפה לבנות, להשיג הישגים, לתת שירות מועיל ולגרוף עושר.
בהגשמת החלומות שלהם הם יוצרים תרבות ובונים עולם ובכך הם יוצרים את העושר המגיע להם.
