אם תשאלו את רון (שם בדוי) בן ה-24, סטודנט להנדסת חשמל
הוא יאמר לכם, בלי לחשוב פעמיים, שזה ממש לא מדע בדיוני.
ולרון, יש את כל הלגיטימציה להגיד את זה.
בסדנת התנהלות כלכלית לסטודנטים,
רון האזין לכל הסטודנטים שהתלוננו שאי אפשר להפסיק לחיות
שאי אפשר להסתדר משכר עבודה כסטודנטים
שאי אפשר לחיות בלי מינוסים, בלי הלוואות
וברגע מסוים התפוצץ ושיתף:
כשהיה בן 11, נפטר אחד מהוריו בנסיבות טראגיות (כך אמר)
והמשפחה נקלעה למצב כלכלי קשה מאד.
הוא עצמו התחיל לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה בגיל 12
מתוך הבגרות שנכפתה עליו, הבין שהוא חייב לקחת את האחריות ולבנות את העתיד הכלכלי שלו במו ידיו.
עבד שעות רבות, הצליח לסיים בגרויות ברמה טובה,
לימד את עצמו על חיסכון,
השקעות בשוק ההון,
על נדלן בארץ ובחו"ל
על הכנסות פאסיביות….
בגיל 18 הצליח לרכוש דירה ללא כל עזרה!
כיום בגיל 24, עם דירה וחסכונות,
הוא אומר בפה מלא:
לי אל תגידו שאי אפשר!
נכון, צריך לעשות וויתורים
צריך להיות יצירתיים
והכי חשוב, לוותר על הגישה התבוסתנית (לדבריו)
של
אכול ושתו כי מחר נמות
ואני אוסיף ברוח ספרו של רוברט קיוסאקי-"אבא עשיר אבא עני"
אל תגידו "אי אפשר"
תשאלו את עצמכם "איך אפשר לגרום לזה להיות אפשרי?"
דפנה נוה
יועצת מוסמכת לכלכלת המשפחה,
חברה באיגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל.
054-6766075
