בעקבות גתות היין: לקראת חג השבועות קרן קימת לישראל חושפת מסלולים מומלצים המובילים לגתות עתיקות במיוחד

כל ילד בישראל יודע כי הגפן הוא אחד מבין שבעת המינים שארץ ישראל נשתבחה בהם. כעת, הגיע הזמן שהילדים יכירו מקרוב כיצד ייצרו מהגפן יין בעבר הרחוק. לקראת חג שבועות, קק"ל מזמינה את הציבור לבקר בגתות העתיקות ברחבי הארץ

בעבר פעולת הפקת התירוש, שהוא מיץ הענבים שממנו יוצר היין, התבצעה בגת. הגת חצובה בסלע בשלושה משטחים מדורגים. במשטח הסלע העליון, הגדול והשטוח, נעשתה דריכת הענבים ברגליים יחפות. ממשטח סלע זה גלש מיץ הענבים הטרי אל המשטח השני, שהוא מעין תא קטן ששימש לשיקוע החלקים המוצקים. התחנה השלישית הייתה בור האיסוף. משנתמלא הבור ושקעו בו חומרי הלוואי, עבר התירוש לתוך כלי קיבול (שהיה בדרך כלל כד חרס), כדי לחכות שיתסוס ויהפוך ליין. כעת לקראת חג השבועות, שבמידה רבה מצוין בפסטיבלי גבינות  ויין, קרן קימת לישראל מזמינה את הציבור להגיע לטבע ולצפות כיצד ייצרו יין בעבר. 

דרום–

יער יתיר–

ראשיתו של יער יתיר בפריצת דרכים כחלק מהאתגר הלאומי של פיתוח הנגב. ב– 1964 נטעו כאן יערני קק"ל את העצים הראשונים כנגד כל הסיכויים ולמרות זאת, היער הפך לגדול ביערות ישראל. השטח הנטוע ביער יתיר משתרע על פני 37,000 דונם ונקרא על שמה של עיר הלווים המקראית ששרידיה נמצאים בו. ביער, המהווה "ריאה ירוקה" עבור תושבי האזור, קק"ל פיתחה ביער דרכי נוף, שבילי טיול, אתרים ארכיאולוגיים וחניוני פיקניק שהותאמו לאנשים עם מוגבלות.

שביל המתקנים החקלאיים

השביל יוצא מחניון בור המים. לחניון מגיעים בכביש העולה דרומה מדרך יער יתיר, כ-150 מטר מחניית חורבת ענים. בסמוך לראש השביל נמצא חניון הבור ובו מים שנאגרו ממי גשמים

לאורך השביל נמצאים בורות מים, גת לדריכת ענבים ומפרכה – מתקן המשמש לריסוק הזיתים כשלב בתהליך ההפקה של שמן זית. לאורך השביל נותרו חצובים בסלע הקירטון המקומי חלקי בתים בראשית יצירתם. השביל מסתיים בגיא הרדוד של נחל ענים שעובר למרגלות חורבת ענים

חורבת מרשם ביער מורן

ביקור בחוות מִרְשָׁם הוא הזדמנות להתוודע אל שרידי מבנה חקלאי מימי בית ראשון, לבלות בחיק הטבע בחניון חדש של קק"ל וליהנות מנופי התנ"ך של גבעות השפלה.

הדרך אל חוות מרשם היא טיול בפני עצמו. אם מגיעים מצפון, נוסעים לכיוון מושב לכיש, ולפני תל לכיש הגדול פונים שמאלה לאמציה בנוף היפהפה של גבעות השפלה הרכות. מי ששוטט כאן בעבר יודע שכל גבעה שומרת איזה סוד קטן לעצמה. במעגל התנועה שלפני מושב אמציה הוותיק פונים שמאלה לכביש 358 וממשיכים לנסוע בו דרומה.
כביש 358 עובר בקו המגע המפריד בין שפלת יהודה להרי חברון. בקו הזה נפגשים מדרונות סלעי הגיר הקשים של הר חברון עם סלעי הקירטון הרכים של השפלה. כוחות הבליה מזהים במהירות את קו התורפה ויוצרים לאורכו עמק צר וארוך. הגיאוגרפים מכנים סוג כזה של עמק בשם "עמק תלם". בימינו הקו הזה ברור מאוד לא רק בשל הנוף, אלא גם בזכות גדר הביטחון המלווה את כביש 358 לכל אורכו. מעבר לגדר נראים הכפרים הערביים בית עווא, א–סיכה, מג'ד ואחרים. מולם ניצבים היישובים החדשים של מפוני גוש קטיף – כרמי קטיף, בני דקלים, נטע ושומריה.

הגת הקטנה בחרבת מרשם

מתקן זה, שקערורית חצובה בסלע, שימש למיצוי נוזל של תוצרת חקלאית. הפרי נסחט על משטח הסלע, והנוזל ניגר אל בור שיקוע ובהמשך אל בור איגום עגול. ייתכן שזו גת קטנה לסחיטת ענבים לשם הפיכת התירוש הסחוט ליין.

מרכז–

יער עמינדב–

קק"ל נטעה ברכס את יער עמינדב – יער גדול המשתרע על פני כ-7,000 דונם. העצים הנטועים מצטרפים אל עצי החורש הטבעי שברכס ויחד הם יוצרים את השטח הפתוח הגדול ביותר בקרבת ירושלים.

חוות הגִתות ביער עמינדב
הדרך לחוות הגִתות עבירה לרכב פרטי, אך לא לאוטובוס. כדי להגיע למקום יש לנסוע משער יד קנדי בעקבות סימון השבילים השחור עד "צומת פישר" – צומת דרכים שלוח מידע עם מפת היער מוצב בו. בצומת יש להמשיך היישר לפנים ומיד לפנות ימינה (מתחת לעמוד מתח גבוה) בעקבות סימון ירוק. הדרך מאגפת את רכס שורק ממערב ועולה לעבר רחבת חניה קטנה, כמעט בראש הרכס. קק"ל הכשירה כאן חניון קטן ואינטימי.

מרחבת החניה עולה שביל מסומן כחול לצד שלוש גיתות עתיקות, חצובות בסלע. גת היא משטח שבו דורכים ענבים כדי להפיק מהם תירוש, המותסס ביקב ליין. הגת השלישית, העליונה, היא המרשימה ביותר. זוהי גת גדולה, בעלת משטח שממדיו 5.7X7.4 מ'. סחיטה נוספת של הענבים, לאחר הדריכה הראשונה, התבצעה באמצעות קורת עץ שהקצה שלה נקבע בשקע מלבני החצוב בדופן המערבית של משטח הדריכה.

ליד הגת נמצאים שרידי בית בד. נראה כי הגיתות ושאר המתקנים החקלאיים שבמקום היו שייכים לחוות שפעלו במקום מהתקופה הישראלית הקדומה עד לתקופה הביזנטית.

חורבת חנות

חורבת חנות (ח'רבת אל ח'אן) פונדק דרכים שניצב בצד הדרך העתיקה שעולה מבית גוברין לירושלים, בתחום פארק עצמאות ארה"ב. ביוזמת קק"ל האתר נחפר לראשונה בשנות ה – 80 של המאה ה – 20 ולאורך השנים נערכו מס' חפירות ונספות בשת"פ עם רשות העתיקות. בחפירות נחשפו, בין השאר, שרידי כנסיה ביזנטית שרצפתה עוטרה בפסיפס ססגוני, בית גתות, בריכה גדולה לאגירת מים ושרידי פונדק מהתקופה הממלוכית. קק"ל פיתחה את האזור עבור הציבור הרחב ומציעה: ביקור באתר הארכיאולוגי, חניון פיקניק גדול שכולו מונגש לאנשים עם צרכים מיוחדים, חניון לילה ללינה של קבוצות ובודדים, בסמוך מצוק זנוח שמאפשר טיפוס מקצועי. מהחניון יוצאים שבילי טיול מסומנים לאתרים בסביבה, במתחם מי שתייה

בית הגיתות

בית הגיתות הגדול  'פעל בתקופה הביזנטית, כנראה בתקופה שבה פעל גם המנזר. תחילה הייתה כאן גת קטנה ובה משטח דריכה ובור איגום. מאוחר יותר הותקן במקום בית הגיתות הגדול, הכולל שלושה מפלסים. גת הוא מקום שבו דורכים על ענבים כדי להפיק מהם את התירוש לקראת התססתו ליין.
המפלס התחתון הוא משטח הדריכה שבו דרכו על הענבים. במרכז המשטח נחפר בור קטן שבו סחטו בכוח בעזרת בורג את שארית התירוש שנשאר בענבים לאחר שדרכו עליהם.
ממשטח הדריכה התנקז התירוש אל בור איגום שעומקו 1.75 מ'. שרידים שהתגלו בסביבתו מעידים שהבור היה מקורה. שרידי פסיפס במפלס העליון מלמדים שבית הגיתות כלל מפלס נוסף שגם בו דרכו ענבים. במפלס העליון נבנו חדרי התסיסה, שבהם הפך התירוש ליין.

צפון–

שביל שמשית המקוצר

המדרונות של חורבת שמשית, כ-2 ק"מ מדרום–מזרח למחלף המוביל, יוצרים את הכתף הדרומית של נחל ציפורי בראשית דרכו. המדרונות מכוסים בחלקם יער טבעי של אלון תבור, ואליו מצטרף יער אורנים של קק"ל. כמו מדרונות רבים בגליל, גם בחורבת שמשית התגלו שרידים ועדויות לפעילות אדם במשך תקופות רבות.
קק"ל פרצה ביער שביל באורך של כ-1.5 ק"מ. השביל החד–כיווני סלול כולו אספלט ולכן הנתיב ברור מאוד לצועד בו. החזרה לנקודת המוצא היא מהשביל או מדרך העפר הלבנה (ראו בהמשך) העוברת למרגלות המדרון.

שרידי גת עתיקה

מעבר למערה השביל נכנס ליער קק"ל המעורב באלוני תבור. צל העצים והשביל המתפתל ביניהם יוצרים אווירה קסומה. כעבור מרחק לא רב השביל מגיע לשרידי גת גדולה החצובה בסלע. גת היא מתקן שבו דרכו על ענבים כדי להפיק מהם את התירוש. משם היה עובר הנוזל להתססה ביקב לקראת הפיכתו ליין. אפשר להבחין היטב במשטח הדריכה וב"משפך" שדרכו זרם התירוש אל בור חצוב, שם נאסף לכדים.
אחרי כ-300 מ' אנו מגיעים לצומת שבילים ולידו חניון. אנו נרד דרך החניון לדרך עפר רחבה ולבנה. וכעת אפשר מחניון הברושים להמשיך בשביל האספלט ההיקפי שחובר לאורך נחל ציפורי, לכיוון צפון מזרח, ולחזור למבואת שמשית בדרך יפיפייה), אפשר גם לחזור כלעומת שבאנו או לפנות ב"דרך הלבנה" שמאלה וללוות שדה חרוש בצדה האחד וחורש בצדה האחר. בצד הדרך צומחים כמה עצי אלון תבור נאים.

סיור בגן היערני ארכיאולוגי– כברי

גן היערני הארכיאולוגי שוכן במשרדי קק"ל באזור הגליל המערבי בכברי. מכביש 89, במריק של כ-1.2 ק"מ ממזרח לצומת כברי, פונים דרומה לכיוון בית הספר האזורי ואחרי כ-200 מטר מגלים מימין את שער הכניסה לאתר.

קק"ל יצרה במתחם בשיתוף עם רשות העתיקות פארק יערני–ארכיאולוגי. מלבד מבחר גדול של עצים, יש במקום אוסף מרשים של מתקנים קדומים לעיבוד תוצרת חקלאית. עיבוד הזיתים לשמן, עיבוד הענבים ליין ולצימוקים והפיכת גרגרי החיטה לקמח, העניק לתושבים הקדמונים של הארץ אפשרות לשמר את המוצרים החקלאיים במשך זמן רב מבלי שיתקלקלו.

רוב המתקנים הובאו למקום מאתרים עתיקים, כדי לשומרם במקום בטוח. המבקרים באתר לומדים להכיר מגוון מרשים של בתי בד ואת תהליך הפקת שמן הזית מריסוק הזיתים וכבישת רסק הזיתים ועד הפרדת השמן מהמוהל. כלי הקיבול הגדולים, שבהם הפרידו את השמן מהמים שנוצרו בתהליך ההפקה, נמצאים באתר. אוסף כלי הטחינה והגיתות מרשים גם הוא.
מעניינים מאוד הם בית הבד מחורבת זבדי (ליד מצובה), ששוחזר כמעט בשלמותו, וגת מהתקופה הכנענית הקדומה (האלף השלישי לפני הספירה), שהועתקה בשלמותה מהגלבוע.
באתר מוצב שילוט הסבר מפורט, מאת הארכיאולוג דר רפי פרנקל.