אביטל גרינשטיין-ניצן
היין הישראלי הוא עדות חיה למסע הארוך שעברה הארץ – מהעבר המקראי ועד הבמה הבינלאומית של היום. היין, שהיה חלק בלתי נפרד מחיי התרבות והמסחר בארץ ישראל, ממשיך להשתנות ולהתפתח תוך שמירה על חיבור לשורשיו העתיקים.
עוד מתקופת המקרא נודעה הארץ כ"ארץ זבת חלב ודבש", ובה גם כרמים שזכו לתיאורים עשירים בתנ"ך. בתקופה הרומית והביזנטית היה היין הישראלי מהמובילים במזרח התיכון, ונמצא כי באזורים כמו הרי יהודה והגליל פעלו יקבים שייצאו יין לכל רחבי האימפריה הרומית. אולם עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית, ייצור היין דעך משמעותית, ורק בסוף המאה ה-19 החל תהליך ההתחדשות.
שתי דמויות מרכזיות בתחייה זו היו השר מונטיפיורי והברון אדמונד דה רוטשילד, שזיהו את הפוטנציאל החקלאי של הקרקע והאקלים בישראל. הם ייסדו כרמים והקימו יקבים, שהניחו את היסודות לתעשיית היין הישראלית המודרנית. בעשורים האחרונים, הענף עבר מהפכה – מעבר מיינות מתוקים ותעשייתיים ליינות איכותיים, המשלבים טכנולוגיה מתקדמת עם מסורת עתיקת יומין.
כיום, ישראל מתהדרת במאות יקבים – מיקביי גראז' ועד יקבים מסחריים גדולים. היינות המקומיים זוכים בפרסים בינלאומיים, ומשתמשים בזני ענבים מגוונים, כולל חזרה לזנים ארץ-ישראליים קדומים. הטרואר הייחודי של הארץ – המשלב שמש ים-תיכונית, אדמות סלעיות וגבהים משתנים – מייצר יינות בעלי אופי ייחודי ועשיר.
היין הישראלי הוא יותר מסתם משקה – הוא ביטוי לתרבות, למסורת ולחדשנות. כל לגימה מספרת את סיפור הארץ, חקלאיה ויוצריה, ומהווה גשר בין עבר מפואר לעתיד מבטיח. 🍷
כמה יקבים המבטאים את היחודיות של הטרוואר הישראלי:
יקב ברקן = סדרת בטא
פלדשטיין = דבוקי
יקב רקנאטי= מראווי
