לפי מילון עברי עברי, אנדרדוג הוא
מי שסיכויי הניצחון או ההצלחה שלו נמוכים.
אז בואו נשאל את עצמנו:
האם כל אנדרדוג בהכרח גם לוזר,
כלומר, מי שנכנע בקלות, תבוסתן?
מה המאמץ שעלינו להשקיע
על מנת לעמוד בקריטריון "המאתגר" זה? J
כשהייתי סטודנטית שנה ראשונה ללימודי הנדסה,
אסיסטנטית למקצוע גיאומטריה מרחבית
רשמה בדף התחזית הצלחה במבחן
ציון הכי נמוך או נכשל מול השם שלי,
כי באמת לא עשיתי כלום במהלך הסמסטר.
חמישה – שישה ימים לפני המבחן
התלבשתי על החומר, טחנתי אותו טוב טוב
וקיבלתי 100 במבחן.
למחרת, כשאסיסטנטית פגשה אותי בפרוזדור,
היא הסתכלה עלי בכעס והראתה לי אגרוף J
כנראה, קיבלה נזיפה מפרופסורית, שבחנה אותי
ושאלה הרבה שאלות נוספות, כדי לוודא שלא טועה,
ועניתי על כולן ללא היסוס.
בהסתכלות לאחור אני מבינה, שמה שניהל אותי
להצליח באותו מבחן היה אגו, אגו של אלופה
באולימפיאדות למתמטיקה, שקיבלה מדלית
זהב בסיום בית הספר, אך אושר זה לא הביא לי,
אולי רגע של סיפוק וריקנות תהומית בתוכי…
אותה ריקנות ליוותה אותי בשנות ההייטק הארוכות
עם שאלה מתמדת: "מה לי ולכל זה?"
ורק בכ-12 שנים אחרונות, כשעברתי לתחום
הטיפול והרצאות בנושאי בריאות ורוחניות,
מרגישה מאושרת.
וגם אם לא תחת אור הזרקורים וללא מדליות,
זה לא גורע מתחושת האושר שממלאה את נשמתי.
אורית רובנובסקי – היוזמת ומובילה "הנני – קליניקה לטיפול
גוף נפש": https://www.hinneny.com