בס"ד
דיסני.
הם עשו את זה שוב. סרט ילדים שרוב האנשים שיושבים בקולנוע צופים, צוחקים ונהנים ממנו הם מבוגרים. ואני ביניהם. צופה בו יותר מפעם אחת. ובכל פעם קולטת ולומדת ממנו יותר.
יותר על החיים. יותר על אנשים. ויותר על הקסם שנוצר בין השניים. קסם אפל או מואר,- זה כבר תלוי במי שמפעיל אותו. והתוצאה? – תמיד כמו תכונת וכוונת הבסיס הראשונה. מי ומה שאתה, זה מה שיחזור אליך. חוק של היקום.
יש לנו את אלאדין. גנב פשוט. שלומד לשרוד ברחובותיה ההומים של אגאבה שבהודו. עושה הכל כדי לא להיות כלוא בתוך המציאות העגומה שלו,- יתום וגלמוד המשול לכלב אשפתות.
והנה נוצר קשר נפשי בינו לבין הנסיכה המלכותית, שגם היא כמוהו, יודעת מה זה להיות כלואה בתוך מציאות כפויה ללא מוצא.
שני אנשים. שני עולמות כל כך רחוקים. ושניהם מנסים לפרוץ דרך כדי לצאת ולתת לעולם את מי שהם באמת:
A Diamond in the rough.
שניהם נמצאים בשלב הבא, התמודדויות חדשות עם מפלצות אדם כמו מפלצות טבע. כל אחד מהם מעמיד בפניהם ניסיון המערער את כל עולמם עד לבסיס. עד לערכי היסוד של מי הם באמת.
אלאדין פוגש את האדם שבקלות הוא יכול להפוך להיות. הוואזיר ג'אפר שאומר לו:
"תגנוב תפוח ויכלאו אותך כגנב פשוט, תגנוב מדינה ויכתירו אותך למדינאי דגול"
ויסמין פוגשת שוב ושוב אנשים ומצבים בהם היא איננה מוכנה להיכנע יותר למוסכמות ולמסורות בני מאות שנים שהם: להראות יפה ולשתוק. היא לא שותקת יותר.
לאלאדין יש כעת מנורת קסמים וג'יני כחבר חדש. עם שניהם אין לו צל של מושג מה לעשות.
מה שהוא מקבל חינם, חלק מעסקת החבילה, הוא 'מורה' ג'יני, בן אלפי שנים, שראה ועשה הכל בחיים, והוא מלמד את אלאדין כמה אמתויות ששוות יותר מכל קסם שבעולם. כשהגדולה שבהן היא, שהדבר שהוא, הג'יני הכל יכול מבקש יותר מכל דבר בעולם, זה להיות חופשי. להיות בן אדם בן חורין. כל השאר ממש אבל ממש לא משנה.
ג'יני יודע שלא רק שלא משנה, אבל שיש לי, לך וגם לו את כל מה שזקוקים לו כדי להשיג כל שנבקש -בלי כל כח, יכולת או כסף חיצוניים. "פשוט תהיה אתה" -הוא אומר לאלאדין.-"תאמר ליסמין את האמת. למה לך להציג מישהו שאינך?"
"אל תבקש כח או כסף מפני שגם מאות משאלות לא ימלאו אותך אם תשתה מהכוס הזאת. אין מספיק כסף או כח בעולם שיספקו אותך!"
אבל אלאדין מתעקש. "תעשה אותי נסיך, ג'יני!"
וכאן ג'יני מלמד את אלאדין שיעור חשוב ביותר בהבעת משאלות.
מותר וגם צריך להביע משאלות. היקום נענה לכל אחד מהם. לא רק לשלושה. רק חשוב לדעת איך להביע אותם. דבר ראשון,- להיות מדויקים בכוונה הסופית כמו בפרטים. לא להשאיר שטח אפור, אחרת מה שנוצר הוא בין הקריקטורה לקומדיה, כמו שג'יני מדגים בלייב.
אלאדין נכנס לתוך אגבה בתור הנסיך עלי, במופע מרהיב עין ומרתק. פיות הצופים בו נפערים יותר ויותר מהיופי, הפאר והקסם. היחידה שלא מתרגשת או מתפעלת היא יסמין. הנסיכה שבשבילה נעשה כל המהומה הזו. אולם כל השאר, כולל הסולטן, לגמרי שבויים בקיסמו של הנסיך עלי. בדיוק כמו שג'יני אומר:
"אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות"
אלאדין משקשק מפחד. כעת הוא עומד בפני הפגישה שתכריע אם משאלתו תתגשם. והפעם כל קסם לא יכול לעזור לו. הפעם הוא צריך לעשות את העבודה בעצמו.
כמה אמת לחיים יש במשפטים הבאים שג'יני אומר לאלאדין:
"עשיתי אותך לנסיך מבחוץ,
הנסיך עלי הכניס אותך לתוך הדלת,
עכשיו זה אך ורק בידיים של אלאדין לפתוח אותה.
רק אתה בעצמך יכול להפוך אותך לנסיך מבפנים"
את אותו המשפט אומר הסולטן לביתו יסמין, אחרי שהוא חזה באומץ הרוח, בתושיה וביכולת המנהיגות שלה. הוא הבין שהיא כבר לא הילדה הקטנה של אבא, אלא אישה הראויה להיות סולטנית יורשת עצר. והמילים שלו היו:
"אנשים לא רואים מי את באמת בבגדי המלוכה. עכשיו ראיתי מי את באמת, אגבה ראויה למלכה ולמנהיגה שאת באמת"
איזה סרט מדהים!! מלא בכל הטוב ההולך ומשתבח של דיסני. דרמה פנטסטית, פעולה מסחררת, הרעים הטובים והמכוערים. בלבושות מאלפות ומעלפות ביופיין. במראות מהאגדות ומקומות מעבר לכל דמיון. מוזיקה, ריקודים ושירים שבא רק להוריד ישר לפלייליסט. ריחות וניחוחות של הודו הרחוקה שהחיות האקזוטיות שבתוכה הם חלק בלתי נפרד מהעלילה המדהימה הזו. אם חשבתי עד עכשיו שתוכי הוא בעל החיים שמדבר אלי, עכשיו אני כבר לא בטוחה. קוף הוא לא רע בכלל. ואולי פיל?
לא, לקבל ליקוק בפנים מנמר כמו ראג'ה, יעשה לי את זה בהחלט!!
A true Diamond in the rough.