Page 35 - medorledor85
P. 35
מגזין מדור לדור "כן ,בתקופה שלנו זה הרבה יותר יעיל מלהפוך לענק ירוק
ועצבני .במידה רבה ,מי שולט בסמארטפונים שולט בכולם ,זה
מוזיקה .ואז נעלם הקול .לחלוטין. לא מקרה שהממשלה להוטה לאכן סלולרים בחסות הקורונה.
קצת אחר כך התחילו כאבים מצד שני ,לגיבור שלי אין רגע של שקט ,הוא מוצף במילים ומידע,
משתקים מהצוואר ומעלה .שורה כל הזמן ,ישר לתוך הראש ,והחיים שלו קורסים .ואף שיחה היא
של רופאים ,בדיקות והדמיות לא בשבילו .הוא הכי מחובר – והכי בודד .לקרוא לו גיבור־על זה
אמרה שהכל בסדר .והכל היה רחוק מהמציאות ,אל־גיבור זה יותר מדויק .הוא בעיקר מנסה
בסדר ...חוץ מכאבים משתקים לשרוד את מה שנפל עליו ,וליישר מחדש את החיים .היחיד
מהצוואר ומעלה ,וזה שלא יכולתי שמאמין בו ומנסה להפוך אותו לגיבור־על 'אמיתי' ,עם כל
לדבר .חוסר הוודאות ,חוסר הקלישאות ,זה ילד מחונן בן שמונה ,פריק של קומיקס .כן,
האונים ,פחד ,אפלה ...זה מה לילדים העולם נראה הרבה יותר מגניב ...עד שאנחנו מכבים
שעובר על צחי בהתחלה,
האצבעות רעדו לי כשכתבתי את אותם".
זה .רק בדיעבד הבנתי ששמתי את הבעיות שלנו על אותה אסף מדגיש ש"סלולריש" אינו ספר על גיבור-על .הוא אמנם
סקלה ,תקשורת ,אבל משני הקצוות :אני הייתי מנותק – הוא הכי משתמש בכלים מהז'אנר ובמבנה ,אבל בוחן באמצעותם את
מחובר שאפשר .התוצאה כואבת בשני המקרים". החיים המודרניים ,בונה רומן רב רבדים ,ומביא דרכו סיפור
איך זה עבר? אנושי ,מצחיק מאוד אך בו בזמן נוגע ללב.
"מתחת להומור ,לעלילה ,לדמויות ולעולם הקצת שונים
"קראתי ספר של שדרן הרדיו המיתולוגי האוורד שטרן .כן ,זה שכתבתי ,נמצאת בדידות – וזו מהות הספר .אני חושב שדווקא
עם הפה הגדול והמלוכלך .הוא סיפר על כאבי גב מטורפים מהם בעולם כל כך מחובר תקשורתית ,הבדידות הרבה יותר חזקה .כי
הוא סבל ,ושבזכות פרופסור מסוים ,הבין שזו הייתה בעיה זה בולט ,זה מול הפנים שלך ,איך "כווולם" מתקשרים זה עם זה,
פסיכוסומטית – והחלים .קניתי ספר של אותו פרופסור ,שמבטיח
בהתחלה שאם תיקרא את הספר ותעשה את תרגילים משתפים ,נהנים ,ואתה לא".
שכתובים בו ,הכאב יעבור .וכך היה .ברגע שהצלחתי לרדת
לשורש הבעיה ,להתעמת עם זה ולהכיר בזה ,לא היה טעם קשה להתחמק מהביקורת שעוברת בספר .על
תאגידים ,תרבות הצריכה...
לסימפטומים שהמוח המציא .אז הכל עבר".
כשבוחנים את כל מה שהביא לכתיבת "סלולריש" ,הנושאים "אנחנו חיים בתוך אבסורד אחד גדול ,ולא ממש צריך להתאמץ
בהם הוא עוסק והמטען שאסף נושא ,קל להבין מדוע הספר בשביל לשקף אותו' .שומעים אותך .מקשיבים לנו' זה הסלוגן
של חברת הסלולר בספר ,וזה תופס לגבי כל כך הרבה גופים
נוגע ללב ומרגש. בארץ .כתבתי את זה בסיטואציה אחרת ,אבל תסתכלו מה
קורה היום עם משבר הקורונה .זה מצב שלא משתנה ,וכולנו
35 יודעים איך אדם בודד יכול להימחץ בין המנגנונים ברגע.
תאגידים ,מדיה ,ממסד רפואי – צחי המסכן חוטף מכולם.
נשארים לצדו רק מחלקי עיתונים ואנשי אוטו זבל ,אנשי
השוליים .ממש התעללתי בו ,מסכן ,אבל נתתי לו סוף מזכך.
הלוואי שגם במציאות נקבל משהו כזה".
"בסוף הספר הזה ,הכאבים ייעלמו"
"אם היה לי חלום בחיים ,זה היה להיות רוקסטאר" ,אסף מספר.
"מגיל צעיר ניגנתי .בתיכון הייתה לי להקה ,ואחרי השירות
הצבאי ,ועבודות זמניות כמוכר נעליים ועוזר נגר ,טסתי לניו יורק,
אופטימי ונאיבי כדי להגשים את החלום .ומהרגע שהגעתי
עשיתי הכל – חוץ ממוזיקה .הייתי בחרדה קיומית ,עבדתי
במובינג ובקיפול חולצות ואמרתי שאחרי שאסתדר אעשה
גיליון 85
