Page 37 - medorledor50
P. 37
מגזין מדור לדור עם הגוף קשה ומייאש ,להיות אימא
במשרה מלאה לילדה מקסימה בת
אוכל ,כדי שלא יהיו 'תקלות' במערכת עיכול שאינן בשליטתי .כן זה חמש -קשה .לשכב במיטה ולקרוא את
חלק מ 100%נכות .בדרך כלל אני עונה שאני אוכלת הכול ,כל הזמן וזו יומן גואטמלה -אפשרי .כך מתחיל בעצם
הגנטיקה ...לפעמים כשהשאלה נופלת לי על נקודת התורפה' ,הקריזה' חלק שני של הספר .מי חשב על ספר?
מוכנה לצאת' :פעמיים סרטן זו דיאטה נפלאה' ...אני עונה .בלב ,בשקט, זאת הייתה דרך לשחרר ולבכות ,הרבה
ימים של דמעות .להתבונן על מה היה
לעצמי". ומה יש ולנסות לרפא את עצמי .אני
"לאט לאט התרחקתי מעצמי ,מסיפור חיי כהרצאה .עזבתי את זה .זה כותבת וכותבת וכותבת .המילים נוטפות
כבר לא הפוקוס .נרפאתי קצת ,אני כבר לא צריכה כל הזמן מחיאות ממני כמו טיפות זיעה ,כמו דמעות ,כמו
כפיים .עוסקת בכאן ועכשיו ,בחיים שלי ושל ילדתי .מתרחבת לעוד רגעים קטנים של שמחה שמבליחים בעצבות הקיומית שלי .נוטפות
כיוונים 15.שנה אני נודדת עם מחשב נייד בין אולמות ואנשים ,מרצה ומנקות ,מאווררות ,מרככות .כמעט שלוש שנים בבית .להדריך בחו"ל?
על מקומות רחוקים וקסומים בעולם .מקומות שחייתי בהם ,חוויתי ללמד מחול? להתרוצץ בין חלטורה אחת לשנייה? מעבודתי האחרונה
התרגשתי והוקסמתי .נוגעת בתחומים שמסקרנים אותי מתרבויות כרכזת ספורט בעירייה התפוטרתי כמו שאומרים .קצבת נכות ללא
עולם ,אמנות וארכיטקטורה ,טבע ,נשים ומגדר ,קולנוע וספרות. ספק מספיקה – לכלום .מה אני עושה עם עצמי? מי בדיוק מחכה לי
מתחדשת בהרצאות ,משקיעה שעות בללמוד ולאסוף ,להפוך לחוויה בחוץ כשאני בת ?45איך אני מתפרנסת?"
יצירתית לי ולקהל .מתנהלת בשוק תחרותי ומשתנה של מרצים
מהאקדמיה ,מרצים שהם ה'כוכב התורן' ,מרצים שעוסקים רק בתחום "אני מתגלגלת לאגודה למלחמה בסרטן למפגש קבוצת תמיכה.
התמחות אחד ,שיודעים למנף קשרים ,למתג ,ל'תמחר'" את שמם ממש לא מרצון .כדי לא לספר על המחלות והפרטים ולחפור אני
ומזכירהלעצמיכלפעםאתבדרךשלך! 15שנהשאניעדייןמתרגשת מעדיפה לספר על החלום שלי להיות אימא שכנגד כל הסיכויים
לפני כל הרצאה 15 .שנה אני כל חודש דואגת כעצמאית שאין לי הצלחתי להגשים .משלבת במצגת הסיפור כמה צילומים מגואטמלה,
מספיק פרנסה ,שאין לי מספיק הכנסה .החשש הזה שמשהו ימשוך לי קצת היסטוריה ותרבות וחוויות מצחיקות משהותי שם .השיתוף
האינטימי שלי עם 'קהל' שכולו כמוני -מתויג כחולי /מחלימי סרטן,
את השטיח מתחת לרגליים התעמעם קצת ,אבל תמיד נוכח". עוטף אותי ומפתיע אותי .איזו הקלה לספר לאחרים ...העוצמה הרגשית
והאופטימיות באולם הקטן מהדהדים מקיר לקיר את תגובות
להגשים חלום ולהוציא ספר
הקבוצה".
עכשיו ,בגיל ,60היא הגשימה חלום נוסף -ספר אישי כ"ירושה" של כוח,
אומץ ועוצמה" .טלנובלה" פרטית ואישית שכל מי שמתחבר אליה דרך "מופתעת מכל העניין אני חוזרת הביתה ובדרך אני חושבת .יצאתי
הספר וההרצאה מוצא נקודות משיקות לחיים ,לקשיים ולהתמודדויות אחת חזרנו שתיים .יצאתי רווקה חזרתי אימא .הארה! זו תהיה העבודה
שאליהם אנחנו כולנו נדרשים .עלילה פרטית שנוגעת ברגש ומחברת החדשה שלי -הסבה מקצועית -להרצות לפני קהל .אני גם חושבת
אנשים ברגעים משותפים של שמחה ,הצלחה ,דאגה ובעיקר אנרגיה שלאמתאיםליקבוצותתמיכה ...לארוצה,אולילאזקוקה,קשהליעם
חיובית ,אופטימיות ושמחת חיים. זה ,לא יכולה .אני הקבוצת תמיכה של עצמי."...
יונית קמחי" :כשתצאו לטיול הבא ,לטיסה ,לנסיעה ברכבת או לחופשה "התחלתי בהרצאה אחת בחודש .הסתובבתי בעיקר בחוגי נשים עם
על שפת ים ,קחו אתכם את הספר .כשתתחילו לקרוא לא תוכלו הסיפור האישי לו קראתי :הנשיאה של חואניטה איילת .כן כן נשיאה -
להפסיק .ואחר כך תהיו רעבים ,מתים מרעב לטרוף את החיים ביופי נושא ,משא וגם נסיעה .משחק מילים צלילים אסוציאציות .ככל שעבר
בעוצמה ובכוח שהם מציעים .ואני? אני כאן .עובדת קשה ,חולמת הזמן התחזק הביטחון העצמי שלי ,השתכללה היכולת לספר את עצמי,
לגעת ברגש ,לשתף ממבט רחוק יותר ,לחיות שוב את הזמן ההוא,
חלומות ומגדלת בת ,כלב ואת עצמי". ואפילו לצרף לסוף הטוב גם את הסיבוב השני שלי במחלקת הסרטן.
(כשהייתי בת 30הוציאו מגופיאתהשחלות והרחם בשלגידולסרטני)
37 הרצאה שהפכה למין מופע ,קומדיה-דרמה ...ואני 'הכוכב' .אחרי
ההרצאות אנשים ניגשים ומודים לי ,משתפים במקום שנגעתי להם
בחיים בילדים בקשיים במחלות שלהם .אין הרצאה שלא יהיו שתי
הערות ,כמעט קבועות ,בסיומה :למדת פעם משחק? את ממש
סטנדאפיסטית? .עד היום קשה לי לעמוד במקום אחד ולא לזוז שעה
וחצי של הרצאה ...והשאלה השנייה :תגידי את לא אוכלת? איך יש לך
גוף כזה? 15שנה שאני לא טועמת כזית ,גם אם אני באירוע שכולל
גיליון 50
