Page 23 - medorledor18

‫תבונה של ילדים לקראת כניסה לכיתה א'‬
‫איך טעות של מנהל יצרה תבונה ושיעור לחיים‬

‫מאת‪ :‬שרה יעקב ‪,‬פסיכולוגית "מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה ‪050-5587684 -‬‬

‫שאלתי אותם למה הם מתכוונים‪ .‬הם הסבירו שההורים‬ ‫כל מעבר בחיים שלנו כרוך באתגר חדש‪ ,‬קל וחומר עבור‬
‫מבינים שמותר להם‪ ,‬כילדים להגיד שהם לא יודעים‪ ,‬מותר‬ ‫ילדים שנמצאים בשנות העיצוב של אישיותם‪ ,‬האמון והביטחון‬
‫להם להגיד שקשה להם‪ .‬ואילו ההורים אמורים להיות במצב‬ ‫בעצמם‪ .‬לאתגר זה פנים רבות לחיוב ולשלילה‪ .‬כאמור‪ ,‬הוא‬
‫שהם כן יודעים לתת עזרה ומה לעשות כשפונים אליהם‪ .‬אלא‬ ‫יכול להיות מקור לגאווה ולשמחה אך הדבר אפשרי עם‬

‫שבפועל המצב שונה‪.‬‬ ‫ההתמודדות עם אתגר זה מניבה "פירות"‪.‬‬
‫הבנתי שחלק מהמבוכה קשורה לחוסר הידע של ההורים בכל‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אתגר זה יכול להוליד בילד תחושות ואמונות‬
‫הנוגע לעניין המעבר‪ ,‬לעובדה שאינם נוכחים בבית‪-‬הספר עם‬ ‫שליליות לגבי עצמו‪ ,‬הנמכת ערך עצמי כאשר ההתמודדות‬

‫הילד ולעובדה שהילד לא תמיד יודע להסביר את עצמו‪.‬‬ ‫מלווה בקושי או בכישלון‪.‬‬
‫הופתעתי לנוכח הבנתם ותבונתם את המצב ואת הנושא‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כל מעבר דורש התמודדות שיכולה להוביל להצלחה‬
‫הופתעתי בעוד שההורים היו בהלם כיוון שהילדים בעצמם‬ ‫או לכישלון ולאלו השלכות לטווח ארוך לגבי המשך החיים‪.‬‬

‫העבירו בפניי ובפניהם את ה"הרצאה"‪.‬‬ ‫במיוחד כאשר מדובר בילדים‪.‬‬
‫לא אלאה אתכם בפרטים רבים‪ ,‬אך יש לי הרבה יותר מה לספר‬ ‫מקובל לחשוב שההורים מודעים לעובדה זו‪ ,‬הם "מחזיקים‬
‫על "הרצאה" זו‪ .‬בחרתי להתמקד במה שאמרו על הסיטואציה‬ ‫אצבעות" לילדים‪ ,‬מתגייסים למענם‪ ,‬נעזרים בתוכניות להכנה‬
‫לכיתה א' וכו'‪ .‬הם רוצים שהילדים יצליחו יותר מאשר הם‬
‫וכרגע אתמקד במה שאמרו גם על המורים‪.‬‬
‫לשאלתי מה יקרה ומה יעשו אם יתקשו עם החומר הלימודי‪-‬‬ ‫הצליחו‪.‬‬
‫ענו לי שחשוב שיתאמצו בעצמם סביב הקושי כי אם יצליחו‬ ‫לצד אלה חשוב לציין שהורה אשר מלווה את ילדו לביה"ס‬
‫חשוף גם לזיכרונות שיש לו על מה שחווה בעצמו בביה"ס‪.‬‬
‫"יהיה להם טוב‪ ,‬במיוחד אם הדבר קשה"‪.‬‬ ‫לזיכרונות אלה השפעה על איך הוא כהורה יתמודד באותה‬
‫שאלתי אותם למה לא לפנות למבוגרים? הם ענו לי שזה "באסה‬ ‫סיטואציה וגם אם לא יהיה מודע לכך‪ ,‬אלו משפיעים באופן‬
‫ובושה לפנות למורה‪ ,‬כאשר כל הילדים האחרים כבר הבינו"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הסבירו לי שהפנייה להורים עלולה להביא את ההורים‬ ‫עקיף גם על הילד עצמו‪.‬‬
‫למבוכה ועצב סביב חוסר היכולת שלהם לעזור להם‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫לרוב‪ ,‬כל פסיכולוג מודע לכך‪ .‬עם זאת‪ ,‬נתקלתי במצב שבו‬

‫לחשוף את "חולשתם"‪.‬‬ ‫גיליתי דברים חדשים ודווקא מפי הילדים‪.‬‬
‫פה המקום להסביר שההרצאה ניתנה באזור שבו ההורים‬ ‫לפני מספר שנים במסגרת עבודתי בביה"ס נתבקשתי להרצות‬
‫לא סיימו אפילו בי"ס יסודי‪ .‬בין אם היו להם קשיים ברכישת‬ ‫בפני ילדים על הכניסה לכיתה א'‪ .‬המנהל התכוון שאתן הרצאה‬
‫מיומנות קריאה‪ ,‬ובין אם התקשו להתמודד עם חומר לימודי‬ ‫להורים אך למעשה אמר בטעות שההרצאה תינתן לילדים‬

‫בסיסי או משום שכילדים אולצו לצאת לעבוד בגיל צעיר‪.‬‬ ‫עצמם‪.‬‬
‫כשהתייחסתי לכל הכיתה הם אמרו לי שברור שיש ילדים‬ ‫זו הייתה בקשה חריגה שחייבה אותי להיות יצירתית‪ .‬לרוב‬
‫שקולטים מהר יותר‪ .‬התעקשתי ושאלתי מה יעשו הילדים אם‬ ‫הרצאה כזו ניתנת להורים והם עצמם מחפשים מידע בנושא‪.‬‬
‫הייתי מודעת לעובדה שלילדים קטנים אין אורך רוח לשמוע‬
‫יראו שלאחרים קל יותר‪.‬‬ ‫הרצאה ארוכה בנושא ומה שמקובל זה לחשוב שהילדים לא‬
‫הם הסבירו שגם אם הם יודעים שתפקיד המורה הוא ללמד‪,‬‬ ‫באמת מודעים להשלכות של הסיטואציה‪-‬לחיוב ולשלילה‪ .‬אני‬
‫מן הסתם יתביישו לפנות למורה כשילדים אחרים כבר הבינו‪.‬‬ ‫בעצמי חששתי לעורר חרדות בנושא בעקבות הרצאה מסוג‬
‫שאלתי מה יקרה לילדים כשיהיו נבוכים ולא יפנו‪ .‬הילדים‬ ‫זה‪ .‬החלטתי שבמקום הרצאה אנהל דו‪-‬שיח עם הילדים וזאת‬
‫הסבירו לי בחכמה "נאיבית" שמורה טוב הוא לא זה שמלמד‬
‫את מי שיודע‪ ,‬המורה הטוב צריך לבדוק מי מתבייש ואם הוא‬ ‫בנוכחות ההורים‪.‬‬
‫לא ער לכל הילדים הוא פשוט מורה "לא טוב"‪ .‬הם אמרו‬ ‫פתחתי את השיחה בשאלה חיובית‪ .‬שאלתי אותם כמה הם‬
‫שיכולתו של מורה באה לידי הוכחה כשהוא מלמד דווקא את‬ ‫מתרגשים וכמה חיכו לרגע הזה‪ .‬הילדים בהתלהבות‪ ,‬סיפרו על‬
‫מי שקשה לו‪ .‬הם ידעו גם להגיד לי שלפעמים נמאס למורה‬ ‫כך שהדבר מצביע על זה שהם בוגרים‪ ,‬הולכים ללמוד דברים‬
‫חשובים ושיתפו אותי בשמחה שיש בקניית תיק וקלמר חדשים‪,‬‬
‫להסביר שוב ושוב‪.‬‬ ‫מחברות צבעוניות‪ ,‬כלי‪-‬הכתיבה ואפילו ריהוט חדש לחדר‪.‬‬
‫מכל השיחה הזאת יצאתי בהבנה שהילדים מודעים הרבה יותר‬ ‫בהמשך שאלתי אותם האם הדבר מלווה ברגשות נוספים‪ .‬ואז‬
‫לסיטואציה ולקשיים‪ ,‬שלהם ושל המבוגרים‪ .‬הרבה יותר ממה‬ ‫התחילו הילדים לספר לי על החששות והפחדים שלהם‪ .‬דיברו‬
‫על פחד ממסגרת חדשה ורצינית‪ ,‬פחד מחוסר ודאות לגבי טיב‬
‫שציפינו אני‪ ,‬ובמיוחד ההורים‪.‬‬ ‫המורה והמנהלת‪ ,‬הפחד מכישלון ופחד שלא להיות עם חברים‬
‫הם למעשה לימדו את ההורים ואפילו ביטאו דברים שההורים‬
‫היו מתקשים לבטא בעצמם מתוך מבוכה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הם ידעו‬ ‫מוכרים‪.‬‬
‫שאלתי אותם מי הכי מפחד מהמעבר? להפתעתי הסבירו לי‬
‫להסביר לי מה צפוי במעבר‪.‬‬ ‫שההורים פוחדים יותר מהם‪ .‬הסתקרנתי ושאלתי איך הגיעו‬
‫הייתה להם אמת מידה להעריך את טיב ההורים והמורים‪ ,‬ידעו‬
‫מראש לומר מה נכון לעשות‪ ,‬מה עליהם לקחת בחשבון ומהות‬ ‫למסקנה זו ומדוע‪.‬‬
‫השיחה אפשרה לילדים להשמיע את דבריהם אבל גם לתת‬ ‫הילדים התחילו להסביר לי זאת בהרחבה‪ .‬ציינו שהורה פוחד‬
‫משתי סיבות‪ .‬הראשונה מתוך דאגה להם והשנייה‪ ,‬מתוך דאגה‬
‫לגיטימציה לילדים שלא העזו להתבטא סביב אותם קשיים‪.‬‬ ‫להתמודדות שלהם כהורים‪ ,‬במיוחד מפני המצב שיצטרכו‬
‫ולגבי עצמם‪ ,‬בשיחה זו גילו הילדים שיש להם כילדים את‬
‫התשובות והם יכולים לסמוך על התבונה שלהם בפיתרון בעיות‪.‬‬ ‫לעזור להם ולא ידעו איך‪.‬‬
‫הבנתי שהילדים הרבה יותר מפוקחים ממה שחשבתי‪ ,‬שיש‬ ‫שאלתי אותם מה הם יכולים לעשות אם אכן יתקשו עם כל מה‬
‫להם הרבה מה להגיד ומה להשמיע אך מעל הכול‪ ,‬לימדו אותי‬ ‫שכרוך במעבר? ואז הרחיבו הילדים בשפה פשוטה המתאימה‬
‫לגילם‪ ,‬שבעת קושי יש להם האפשרות לפנות להורים ולמורים‬
‫יפה שיש ערך גדול בהפניית שאלה ממוקדת ופחות באמירה‪.‬‬ ‫בעוד שלהורים יש פחות כתובות לעזרה ויותר מבוכה סביב‬
‫ילדים יודעים למצוא את התשובות ולא תמיד אנחנו יודעים‬
‫פניה זו‪.‬‬
‫לשאול את השאלות‪.‬‬

‫‪22‬‬