Page 9 - medorledor123
P. 9

‫מגזין מדור לדור‬                                              ‫סיפור אישי‪,‬‬
                                                                 ‫חשיפה‬
‫שלנו)‪ .‬מניעים שאפשר לקרוא להם מניעים אישיים‬
‫ואגואיסטיים‪ .‬הרבה פעמים אנו נוטים לייחס לסופרים‪ ,‬לכותבי‬     ‫ופילנתרופיה‬
‫סיפורים ולמשוררים מידה לא מבוטלת של אגוצנטריות כיוון‬
‫שהם נתפסים בעינינו כאנשים הממוקדים בעצמם – תכונה‬                                                    ‫מאת‪ :‬קטי פישר‬

                               ‫שלא אופיינית לפילנתרופים‪.‬‬   ‫אור הכותרת של מאמר זה ודאי תשאלו‪ ,‬מהל‬

  ‫יחד עם זאת‪ ,‬אם נתבונן לעומק‪ ,‬נוכל לראות‬                  ‫הקשר בין כתיבת סיפור אישי‪ ,‬שיש בו מידה לא‬
  ‫שיש לא מעט נדבנות מצד הסופרים‪ ,‬כותבי‬                              ‫מבוטלת של חשיפה‪ ,‬לבין פילנתרופיה‪.‬‬
  ‫הסיפורים והמשוררים למיניהם‪ .‬אמנם זו אינה‬
  ‫נדבנות במובן הפילנתרופי על פי הפירוש הרגיל‬               ‫ובכלל איזה קשר ניתן למצוא בין כתיבת סיפורים באשר הם‬
  ‫של מושג זה‪ ,‬אלא במובן הרחב של נתינה‬                      ‫ופרסומם ברבים לבין נדבנות כל שהיא שאנו מייחסים‬

                         ‫שאינה תלויה בדבר‪.‬‬                                                              ‫לפילנתרופים‪.‬‬
                                                           ‫לכאורה אין קשר ישיר‪ ,‬כיוון שכותבי הסיפורים למיניהם על פי‬
‫באמצעות היצירות של הכותבים השונים‪ ,‬קהל הקוראים נחשף‬        ‫רוב‪ ,‬אם יורשה לי לומר כמי שנמנית עליהם‪ ,‬לא חושבים בזמן‬
‫לעולמות שונים שמהווים אולי סוג של אסקפיזם מסוים (בריחה‬     ‫הכתיבה וגם לא בזמן פרסום היצירות שלהם על נדבנות לשמה‪.‬‬
‫מהמציאות)‪ ,‬אך דרך העולמות האלה הקוראים לומדים הרבה‬
‫על מהות האדם באשר הוא וכמובן גם על עצמם‪ .‬זוהי העשרה‬                               ‫נראה שהמניעים שלהם שונים לגמרי‪.‬‬
‫תרבותית רחבה שתורמת לפיתוח התודעה האנושית בעבור‬            ‫ובכול זאת‪ ,‬האם יש הבדל בין סיפור אישי לבין סיפור בדוי רגיל‬
‫פרוטות‪ .‬אפשר לומר שכמעט כולנו גדלנו על הרבה יצירות‬         ‫כלשהו באשר לשאלה שנשאלה כאן בפתיחת המאמר?‬
‫משמעותיות שנכתבו לפני הרבה שנים ולאורך הרבה שנים‪,‬‬          ‫לכאורה הסיפור האישי – האוטוביוגרפיה‪ ,‬מצד אחד חושף את‬
‫יצירות שתרמו לפיתוח התודעה שלנו ולמי שאנחנו היום‬           ‫הכותב "במערומיו" ובמידה מסוימת אף מזמין יותר מציצנות‪,‬‬
                                                           ‫מצד שני הכותב "מנדב" בהצהרה את סיפור חייו ומוכן לקבל‬
                                         ‫מבחינה תרבותית‪.‬‬   ‫את המציצנות הזו למען טובת הכלל‪ ,‬כדי שילמדו מניסיון חייו‪.‬‬

‫ולכול זה אני קוראת נתינה לשמה‪ ,‬נתינה שאינה תלויה בדבר‪,‬‬                          ‫מעיין נדבנות מוצהרת‪ .‬האמנם זה כך?!‬
‫ללא כל קשר למניעים האישיים של הכותב שהביאו אותו לכתוב‬      ‫לעניות דעתי‪ ,‬אין הבדל בין יוצרים שכותבים סיפור אישי –‬
‫ולפרסם את יצירתו‪ .‬בראייה שלי‪ ,‬הנתינה הזו קשורה אך ורק‬      ‫אוטוביוגרפיה‪ ,‬לבין כלל הסופרים למיניהם באשר למניעיהם‬
                                                           ‫(דיון רחב יותר בדבר אוטוביוגרפיה לעומת ספרות בדויה באשר‬
                    ‫לייעוד של הכותב ולמימוש של הייעוד זה‪.‬‬  ‫היא‪ ,‬ראו מאמר אחר שלי במסגרת המגזין "מדור לדור" שנקרא‪:‬‬
                                                           ‫"ווידויי אמת ביצירה הספרותית")‪ .‬אצל כולם הכתיבה נעשית‬
‫קטי פישר – סופרת‪ ,‬כתיבה יוצרת‪ ,‬עריכה ספרותית וליווי‬        ‫מתוך צורך פנימי ותחושת ייעוד‪ .‬הפרסום של הסיפורים בא‪ ,‬על‬
                                                           ‫פי רוב‪ ,‬מתוך הצורך בהכרה ואולי הצורך להשתייך למעמד‬
           ‫על המומחית‬                     ‫ספרותי פרטני‪.‬‬    ‫חברתי ותרבותי שמוסיף כבוד מסוים למי שנמנה עליו‪ .‬לצד זה‬
                       ‫‪[email protected] 052-3836231‬‬         ‫יש גם את הרצון לתגמול כספי כלשהו‪ ,‬אולי אפילו לפרנסה‪( ,‬גם‬
‫סרוק אותי‬                                                  ‫אם התגמול הזה לא מספיק‪ ,‬כמו במרבית המקרים במדינה‬

‫גיליון ‪9 123‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14