Page 6 - medorledor101
P. 6
פינת החודש
משפחה שהקשר והיחסים כן יחסים -זה אומר יום
לפעמים חברות ,לפעמים מריבות ,לפעמים המשפחה
שתיקות הם החלק הדומיננטי במשפחה הזו. מאת :ירון זיו
וכמו הנאום המפורסם של מרטין לותר קינג I HAVE A DREAM חודש נחגוג כולנו את יום המשפחה ואני בוחרה
היה לי חלום גדול ליצור משפחה עם חוויה מתקנת למשפחה
לעצור רגע מול המילה הזאת אשר נקראת
בה אני גדלתי. משפחה ולתת עליה את הדעת.
שלא תבינו אותי לא נכון ,לא הכל היה רע במשפחה שלי - כל כך לא מובן מאליו בשבילי המילה הזאת משפחה ,אולי
היה חינוך ,היה אוכל חם שאמא הכינה ,היו ערכים של לימוד בשביל אחרים כן אך בשבילי בהחלט לא.
והשקעה בלימודים ,אפילו ערכי תרבות ומסורת יהודיים אבל...
וזה האבל הגדול ,את החום והקרבה שכל ילד זקוק לו ,את כן ,אני עושה אבחנה ברורה בין משפחה שנולדתי לתוכה ובין
המילים המעודדות והסומכות" :אני סומך עליך ,אני גאה בך" המשפחה שזכיתי להקים ואני נעשה ער ומודע לקשר בין שתי
מילים אלו לא היו בנמצא וזהו חור ופצע מדמם עד עצם היום
המשפחות.
הזה. המשפחה שנולדתי לתוכה היתה משפחה מורכבת ושאינה
פשוטה כלל וכלל ,משפחה של הורים מאד סגורים מאופקים
ואני עם הנדר שלי זכיתי להקים משפחה עם
שלשה ילדים מדהימים אשר מרשים לעצמם לא מתקשרים ולא מעניקים מגע,
לריב ,להתחבק ,לצעוק ובעיקר בעיקר להרגיש
משפחה כזו שסובלת מסינדרום פוסט שואה ,הכל מוסתר ,אין
מאוחדים. דיבור אותנטי ,אין ביטוי רגשי ולעיתים היה נדמה שבבית שלנו
גרות 5נפשות אינדיבידואליות אשר רק קירות הבית מחברים
לראות את החברות הנפלאה הקיימת בין שתי בנותי, ביניהם ,וחוץ משם המשפחה המשותף אין שום קשר בין
לחוות את ההכלה והסבלנות שבני הבכור מגלה מול שתיהן האחד לשני .אפילו ארוחות יום השישי נראו כל כך מלאכותיות.
אני זוכר עוד כילד יושב בארוחת יום שישי ,מנסה לשחק את
ואת אחוות האחים הקיימת ביניהם ממלאת אותי אושר גדול. המשחק של משפחה מאושרת ובפנים מרגיש כל כך זר ולא
אני מחבק אותם על כל הפעמים שלא חיבקו אותי.
מחובר באמת.
אני אומר להם בוקר וערב עד כמה אני אוהב אותם וכמה אני
גאה בהם על כל הפעמים שלא נאמרו לי ,אני "משקה" אותם איזו תחושה קשה זאת לשבת ב"כאילו" משפחה ,ב"כאילו"
ביחד ,ב"כאילו" חיבור ולהרגיש מבפנים שזה כל כך לא אמיתי,
בחיזוקים חיוביים כדי להרוות את צימאונם להכרה ולשייכות. לא נכון ,מזוייף והאמת המרה היא תחושת של בדידות נוראית.
ואז באה השבועה הפנימית מגיע הנדר שנדרתי -אני רוצה
אני מזמין את כולנו לזכור ולהיזכר מהיכן באנו ושיש ביכולתנו להקים משפחה מזן אחר ,משפחה שיש בה חיבור רגשי אנושי,
לתקן ולעשות אחרת ,לבנות משפחה שהיא קן שנעים להיות משפחה שאפשר להרגיש חופשי לצחוק צחוק מתגלגל,
בו שהיא חוף מבטחים שנעים לחזור אליו ,שהיא מצודה אשר להוציא קולות גם אם לא כך נימוסיים ,משפחה שבה מחבקים
ומחובקים ,משפחה שבה אפשר להגיד כל מה שרוצים גם אם
מרגישים בתוכה מוגנים ועטופים.
זה לא כל כך נעים.
מאחל לכולנו יום משפחה שמח.
6
פרופ׳ ירון זיו -עו"ס קליני ,ומטפל בשיטת גשטאלט
[email protected]052-488-8840 m
