השבוע היתה לי קליינטית בשנות העשרים המאוחרות לחייה, ראיתי שיש לה קושי לאהוב את עצמה, והדרכתי אותה בדמיון מודרך לדבר אל הילדה הפנימית.

כשביקשתי ממנה לומר לילדה ש"אני הגדולה רוצה להעניק לך – הילדה הפנימית – את מה שאת צריכה", ובהמשך הדרכתי אותה לומר ש"אולי עשיתי כמה טעויות, וגם היו לי כמה הצלחות בדרך"…

היא התמלאה בדמעות ואמרה; "לא הצלחתי בשום דבר". תיקנתי אותה והמשכנו, ואח"כ שוחחנו על החוויה.

ברור שזו ראיה שלילית. אין לי ספק שהיו לה כמה הצלחות בחיים.

אין לי ספק שלכל אחד יש כמה וכמה הצלחות בחיים.

לפעמים אנו 'מצליחים' להוכיח את החשיבה השלילית שלנו, כמו להוכיח שאני לא שווה כלום, אלא שלזה לא נקרא הצלחה, ולפעמים אנו מצליחים בגדול, אך יש לנו תנאים להצלחה כמו "אומנם הצלחתי לשכנע את כולם לעשות את מה שרציתי שיעשו, והם אפילו עשו את זה בדרך הטובה ביותר, אבל… אף אחד לא ידע בקהל שאני שייכת לזה, אז זה לא נקרא שאני הצלחתי" ולכן גם לזה לא נקרא הצלחה, ורק אם… "ואז כולם מחאו לי כפיים וקראו לי לעלות על הבמה" – לזה יקרא הצלחה בעיננו. או ש"רק אם הייתי הראשון בכיתה זה אומר שהצלחתי".

היא התוכחה איתי על מהי הצלחה, ואני שאלתי אותה מה זה בשבילה הצלחה.

אז כשיש לנו פרמטרים להצלחה שהם לא מאפשרים לנו לחוש הצלחה, האם זו הצלחה?

הניצחון האמיתי שלנו הוא כשאנחנו מבינים שכל דבר שהחלטנו עליו בשנותינו המוקדמות, דורש בדיקה.

ושכדאי לנו כמה שיותר מוקדם ליישר את ההחלטות המוטעות הללו – כך שיאפשרו לנו זרימה, הנאה וסיפוק בחיים.

כשאנו חשים תחושה של שביעות רצון זו הצלחה.

כל זמן שהחלטות מוטעות שהחלטנו בילדותינו מנהלות אותנו, ולא מאפשרות לנו לחוש שביעות רצון, כדאי שנבדוק האם יש לנו תנאים או סטיגמות שכדאי לנו לשנותם. זה יפתח לנו את השער להצלחה.

https://www.facebook.com/adlerestera/

https://www.instagram.com/ester_adler/

הירח- 
מרחב לנתינה וקבלה".
חשוב מאד להכיר את עצמנו ואת האנשים שסביבנו.

לאחד מ-9 הטיפוסים קראתי "הירח".
זהו טיפוס מאוזן. הפנוי לתת וגם לקבל. יש לו איזון בין רגש לשכל והוא יציב.
כמו שהירח הוא מרחב עצום לקבל את אור השמש ולתת אותו הלאה, גם הטיפוס הזה מקבל ורוצה להתחלק עם אחרים בכל דבר שהוא מקבל.
יש לו לב טוב והוא אוהב מאד לעזור לאחרים.
הוא מאחר להתוודע לעצמו ולכישרונותיו הרבים, ולוקח לו זמן להאיר מאורו הפנימי, ולהוציא את כוחותיו אל הפועל.
הוא רוצה לעשות דברים באופן הטוב ביותר, ולא רוצה להיתקל בפגיעות או בהפתעות שהחיים יביאו. לכן הוא מנסה לתכנן ולראות איך יוכל להכין את עצמו לבאות בדרך הטובה ביותר – מה שבסופו של דבר לא תמיד תואם את המציאות.

אחד מהקליינטים שלי אמר לי; "אני לא יודע מה המטרות שלי, אז לפחות אני רוצה לעזור לאחרים להגיע למטרות שלהם". שאלתי אותו למה זה חשוב, והוא אמר לי שחשוב לו שאנשים יהיו שמחים. אמרתי לו; "יפה, אז אתה רוצה לאמן אנשים"!

לטיפוס הזה יש קונפליקט עם בעלי שררה. הם מצד אחד רוצים שיהיה סדר והיררכיה, אך הם אוהבים שיש שיויון ולא רוצים שאחד יהיה מעל כולם ולכן ינסו להשוות בין כולם.

הם חוששים ממקומות מסוכנים ודואגים לבטיחות וביטחון. דבר זה אמנם לא מציק להם ביום יום, אך יניע אותם לנקוט במשנה זהירות.
חשוב להם "מה יגידו" ולכן ירצו להיות בסדר.

הם אוהבים ללמוד ולחשוב על דברים עמוקים, ובד"כ יוכלו לפשט דברים מסובכים.
הם נהנים לדבר עם אנשים כמותם ולא יהנו מסמול טוק.
עם זאת הם לא מקבלים את דבריהם של אחרים כמות שהם, אלא נוטים לחפש את הרובד שמאחורי הדברים – "הכוונות" שלא תמיד קיימות שם.

אז אם אתם פוגשים בירח כזה, האמינו בו, הוא ייתן לכם את מיטבו.

אימי הייתה נוהגת לומר, בכל העולם, תסתכלי כמה חלונות, בכל חלון סיפור חיים אחר.
אותו עולם, אותה עיר, אותו רחוב,
אך לכל אחד סיפור חיים שונה.
אף באותו בית כל אחד חווה את הסיפור שמתרחש בו – אחרת.

כשאנו באים לעולם לא מיידעים אותנו שאנו בעצם כותבים ספר אודותינו.
אף אחד לא מדריך אותנו כיצד כדאי לכתוב את הספר של חיינו, ומי בסופו של דבר יהיה מושפע מהסיפור…
סיפור חיינו כפי שאנו חווים אותו משפיע בראש ובראשונה עלינו עצמנו, ועל האנשים שסביבנו.
הסיפור משפיע על מצב הרוח שלנו, על התגובות שלנו, על הערכים ועל מה שנעשה או לא נעשה בחיינו.
ישנם סיפורי חיים שמתפרסמים והופכים להשראה עבור אחרים, וישנם שמלמדים איך לא כדאי לחיות את החיים.

האם היה אפשר לכתוב אותו אחרת? ברור שהסיפור נכתב עם דם ליבנו.
הוא נכתב על פי הנטיות שבאנו איתם לעולם.
וכמובן שהוא הושפע מהאנשים שגדלנו איתם, ומרוח התקופה.
עם זאת אני עוזרת לאנשים להחליף אירועים בחייהם כדי לתת משקל חיובי יותר לסיפור חייהם.
כשהחוויה משתנה, נוצר שינוי.
ורק אז מבינים כמה השפעה שונה יש לכל סיפור.
גיבור הסיפור שלנו ניבנה מהסיפור שסיפרנו לעצמנו, מעניין איך היינו כותבים אותו אם היינו יודעים מראש, שיש המון אפשרויות כיצד לכתוב אותו…
רוצים לשנות את הסיפור? זה אפשרי…

וורן באפט אמר פעם לתלמידיו: "ההבדל בינינו זה לא שיש לי יותר כסף, אלא בעיקר שאני יכול לקום כל בוקר ולעשות את הדבר שאני הכי אוהב לעשות."

אנשים רבים מידי, הולכים לעבודה מדי יום בחוסר חשק.

הספר" גלה את חוזקותיך" מתאר את ההבדל הגדול בין אדם שעובד ולא מרגיש ממוצה, לבין אדם הפועל מתוך החזקות שלו ומרגיש סיפוק.

בנג'מין פרנקלין היה מכנה את החזקות המבוזבזות "שעוני שמש בצל".

נוכל לתאר לעצמנו שאנשים מרגישים מבוזבזים ולא משמעותיים.

ע"פ מכון גאלופ רק 20 אחוז מבני האדם ממצים בעבודתם את החוזקות שלהם.

עסקים יכולים בקלות להפוך את האנשים למאושרים כאשר יתאימו את העבודה לחזקותיהם של העובדים שלהם, מפני שאדם שממצה בעבודה את חזקותיו, שמח לבוא אליה, שמח לעשות שוב ושוב את מה שהוא עושה, וצובר לעצמו חוויות של הצלחה.

אומנם כשרון מחייב ידע בתחום החזקה, וניסיון בתחום. למשל כדי למכור משהו נצטרך לדעת על תכונות המוצר, כדי לצייר נצטרך לדעת איך לערבב צבעים. אך אנו משפרים את הידע עם הניסיון שעוברים.

למשל:"המכירה היתה טובה יותר כשעשיתי כך וכך…"

ככל שאנשים יפעלו מתוך החזקות שלהם, וילמדו לעקוף את החולשות שלהם, הם יצליחו יותר.

הסופר טוען שאין דבר כזה שכל אחד יכול לעשות הכל.

החזקות של אנשים לא משתנים – הוא אומר. הם יכולים לשנות פוקוס ולהמשיך להנאות ולהצליח, אך עדין ישתמשו באותן חזקות.

ומניסיון של מאות אלפים ששינו את התפקיד ואת הפוקוס בעבודה מסתבר שהחיבור הזה לחזקות, מעלה את מפלס האושר.

אז מהם החזקות שלכם? צאו לחקור!

 

 

מהי סובלנות?

סובלנות אומרת לקבל ולכבד גם את השונה.

בדרך כלל סובלנות נצרכת כשיש קיטוב, וכאשר הקיטוב נראה לעין או נשמע לאוזן.

ברור לכולנו שכעת במדינתנו הקטנה זהו מצרך חשוב ביותר.

ולאו דוקא כלפי היחיד, בעיקר כלפי קבוצות.

סובלנות היא בחירה באיפוק כשבא לך 'לכסח' את השני.

אנשים מוכנים לעשות הכל כדי שיסכימו עימם.

בעצם הם מחפשים הערכה, כבוד ובאופן כללי אהבה. ולפעמים לחיפוש הזה יש תנאים. כמו: שיבינו אותי, שיקבלו את דעתי ושיסכימו איתי.

עד כדי כך שאנשים לפעמים בוחרים במוות כדי להעביר את המסר שלהם לאחרים – שלא הבינו אותם.

גם כיום קריאות המלחמה הנשמעות הן כדי להשמיע את המסר שלי, כשהמחשבה היא שנשאר היחידים בזירה ואז תהיה הסכמה, תהיה אהבה.

אז נכון, כשאני אשאר לבד עם עצמי, אני אבין את עצמי, אוכל לדבר לעצמי, ותהיה הסכמה.

האם אז אהיה מאושר? האם אסלח לעצמי על שכיסחתי את כל האחרים רק כי רצו להשמיע את קולם, ואני את קולי?

האם זהו קול האהבה?

האם דומיית מות סביבי שתאפשר לי להביע את דעותיי, זהו קולה של הדמוקרטיה?

חשוב להבין שככל שאנשים מרגישים שפחות מקבלים אותם כך הם יעמדו על רגלים אחוריות כדי להגן על דברם.

אנשים נלחמים על מה שחשוב להם ביותר, וכשהם מרגישים איום על הדבר הזה.

רוצים לדעת על מה?

ישנם שיגידו על החופש שלהם, אך בהחלט זה לא מה שחשוב לכולם.

יש הנלחמים על שליטה, יש הנלחמים על אהבה, יש הנלחמים על פרטיותם ומוכנים להפוך את העולם בשביל זה ויש הנלחמים על הכרה. יש הנלחמים על סדר ומשמעת, יש על הצלחתם הם, ויש על ביטחון.

האם בסופו של דבר על רקע דממת המוות, אכן תהיה הסכמה? יהיה שלום?

ספק גדול.

 

האמת היא, שהכל נכון ושכולם צודקים.

כי האמת של כל אחד נקבעה כבר מזמן בהיותו ילד וכשהיה מאוים.

אנשים מגנים על רעיונות שלא תמיד ברורים להם עד הסוף, למרות שהם מופיעים להם כ"אמת לאמיתה".

זהו הטבע האנושי, והאמת שמכסה על השקר.

הסובלנות קוראת לנו לחמול, להכיל גם את השונה

ולהביע אהבה אמיתית שמחבקת את כולם.

כל אחד מגרעיני הפופוקורן מתפוצץ בקצב שלו.
גם לאנשים יש את הקצב שלהם.
לאחרונה היה אצלי אדם שתיאר בפני את הכלא בו הוא נתון:
המיינד שלו!
הוא לא יכול להתקדם כל זמן שיש לו "בעיה".
מה היא בעיה?
כשמשהו לא מתקבל על דעתו.
שאלתי אותו איך בסופו של דבר הוא פותר את זה, והוא ענה שבסוף הוא מוצא איזה מחשבה שמיישבת לו את הענין, ואז הוא יכול להמשיך.
אמרתי לו משפט יפה שקראתי;
תהליך זהו משך הזמן שלוקח לנו להבין שבסוף הכל קורה ברגע.
דיברנו על כך שאנשים מצליחים מתמקדים בפתרונות ולא נותנים להחלטות לעכב אותם, משום שמה שיקבע לבסוף מה נכון, זו המציאות עצמה.
לכן – הם טוענים – כל החלטה יכולה לבוא בחשבון, ואם יהיה צורך – נשנה.
העיקר לא להיתקע בקבלת ההחלטות.
עשינו עבודה נוספת, הוא החליט שמעתה הוא "פתרן" של בעיות, ומה שקרה שהוא החזיר לחיים עסק מצליח שהקים בחו"ל, והחליט לסגור אותו מאחר והוא דרש ממנו לקבל הרבה החלטות.
הקצב שלנו מושפע מדפוסים והחלטות שהחלטנו בילדותינו.
אין צורך להישאר תקועים בדברים שלא מאפשרים לנו לזרום.
כמעט כל דבר הוא בר שינוי אם עושים עבודה נכונה.
אסתר אדלר שינוי דפוסים מהיר בעזרת שחלוף זכרונות. 0528167090

תם ולא נשלם

הרבה ספרים מסיימים את הפרק האחרון ב"תם ולא נשלם". המשמעות היא שיש עדיין מה לבדוק, לחקור ולהוסיף בנושא.

כיום בעולם הידע אנו יודעים שלכל מידע יש המשך שיתגלה בעתיד…

גם כשאנו שמים נקודה, אנו יודעים שאם נרצה נוכל להוסיף פרקים רבים אחריה…

בעצם כל דבר בעולם הוא חלק ממשהו גדול יותר ממנו.

אנו יכולים להסתכל על מדף כמקום לשים בגדים ויכולים לראותו כחלק מארון. גם הארון הוא חלק מהריהוט בבית וגם הבית הוא חלק משכונה פלונית. ולא רק, הוא גם חלק מסגנון בתים מסוים, ואולי גם חלק מבתים הבנויים מפלקר וכו' וכו'…

בעצם אנו יכולים לומר שכל דבר מתחבר בצורה כלשהי עם כל דבר. הוא גם יכול להוות דוגמא או משל למשהו אחר.

זהו מבנה של עולם אין סופי שיש בו אין סוף דברים המתקשרים באין סוף צורות…

הגיע הזמן שנצא מההסתכלות המקובעת שלנו על דברים וננסה להפוך את הקובייה ולראותה מצידה השני.

כך נוכל להתקשר ביננו טוב יותר ואולי גם להבין יותר האחד את השני.

זה רק ענין של נקודת מבט…

 

אני תמיד משווה מתח נפשי לחייל בשמירה.
אסור להירדם לשניה!!!
כמה זמן אפשר לשרוד כך?
חלק מהטיפוסים חיים במתח גבוה – כאילו בכל רגע מישהו עלול לתקוף אותם.
מה שמצחיק זה שהכל בראש… ז"א שההתקפה היא בד"כ מבפנים…
המתח נוצר מהמחשבות שלנו עצמנו.
שאלה אותי בחורה באמצע טיפול: אבל מה אם זה באמת כך?
ברור שאנו מאמינים למחשבות של עצמנו והם מופיעות לנו כאמת גמורה,
אך כשמתחילים לבדוק אותן די מהר רואים שאין בהם אמת ברוב המקרים.
אפשר לשאול את עצמנו האם זו האמת?
כמה פעמים זה באמת קרה? לא פעם התשובה היא אף פעם.
האם כדאי להרוס חיים של נחת בגלל משהו שעלול לקרות, אך אף פעם לא קרה?
ישנם טיפוסים שממררים לעצמם את החיים עם הפחדות או ירידה על עצמם…
הכל בא ממחשבה אחת המטעה אותם ומכוונת אותם לזה.
למשל כשנכנסים ל"מה יהיה?"
או ל"מה יחשבו עלי?"
או "איך אוכל להתמודד עם מה שיבוא?"
אלו מחשבות שלא מובילות לשום מקום אך משמרות את המתח ברמה גבוהה.
לאחרונה השתמשה לקוחה בשאלה "ומהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?" שלשם בדרך כלל אנו פוחדים להיכנס, ואז ראתה שהיא תוכל בכל מקרה להתמודד – מה שהפחית את החרדה שלה והיא יכלה לצחוק מהפחד שהטריף אותה.
אנשים שפוחדים מהתמודדות בד"כ לא סומכים על עצמם ומרגישים חולשה, אך בכוחם לסובב את העולם כולו על האצבע הקטנה שלהם, מה שמוכיח על כל כך הרבה עוצמה וכוח. מחשבה אחת מוטעית שהמוח משמר עבורנו, יכולה להסתיר אמת שיכולה לשנות לנו את החיים.
לקביעת פגישה עם אסתר אדלר מטפלת רגשית 0528167090

השבוע יצא לי לעשות עבודה על עצמי.
בכל פעם שיש לי איזה כאב או בעיה גופנית אני עושה תהליך וזה עובר. כך גם למטופלי.
כיון שכאבה לי הרגל רציתי לבדוק מהו הכאב שיושב שם.

גיליתי אותו והתחלתי לעבוד איתו.
בתחילה השתמשתי ב"עבודה" של ביירון קייטי. – סוג עבודה שאני מכירה כבר שנים, אך התעורר לחיים בהשפעת סיפרה שעיינתי בו וחשבתי שזה יהיה מספיק.
אך משראיתי שהכאב לא נחלש מיד עברתי לעבודה של החלופה הרגשית.
אמנם אני משוחדת…
אך העבודה שלי עושה קסמים.
עשיתי את התהליך מהתחלה ועד הסוף.
התהליך הוא עוצמתי, חווייתי, מדויק, ומלא חיות. עם אף שאני יודעת את כל הטריקים שאני משתמשת בהם, עדין זה עובד גם עלי.
ולא רק עובד, אלא שאני מתפעלת מהגילויים שהוא מגלה, כל פעם מחדש.
התפעלתי מכך שהוא העלה משהו רציני בחיי שאף פעם לא נגעתי בו,
התפעלתי מיכולתו לגלות לי מה ישפר את חיי,
התפעלתי מהשחלוף של הזיכרון שמביא עימו טעם חדש לחיים.

בערב ראש השנה היה כיף לשמוע את התודות על הקסמים שפעלתי לאחרונה. מטופלת אחת אמרה לי שהחזרתי לה את הרצון לחיות,
השניה טענה שהגוף שלה התרפא ממחלה של שנים, השלישי ששיניתי לו את החיים, והרביעית שאמרה שחלקי טיפול שלמים שהיא משחזרת ממשיכים להעצים אותה.
מגיע הערכה גדולה לכל אחד שעושה דרך כדי לשפר את חייו.
אין צורך לסבול…! ויש דרך לשנות כיוון!
אההה… והכאב ברגל?
עבר כמובן!!!
קסם!

חוסר מנוחה היא תופעה די נפוצה, היכולה להתבטא בצורות שונות.

קושי להירדם זו צורה אחת של חוסר יכולת לתת מנוחה לגוף.

תזזיתיות או לחץ מתמשך זו גם צורה של חוסר יכולת להיות במנוחה, אבל זו תופעה של שעות היום המסתיימת לרוב בשקיעה בשינה עמוקה.

הדבר הראשון שצריך לברר זה, האם הגוף מקבל את התזונה הנצרכת לו משום שחוסר באספקה של מזון יכול לגרום לחוסר מנוחה.

הדבר השני שיכול לגרום לחוסר מנוחה, זה צורות חשיבה מזיקות כמו חשיבה קטסטרופלית או חשיבה מסננת המעצימה דברים גרועים ומקטינה דברים טובים.

גורם נוסף יכול להיות מקרה שמציק ברקע ויכול להיסחב שנים, ועד שלא יבורר היטב, יגרור חוסר מנוחה.

פניה לטיפול יכולה לסייע לשנות את צורת החשיבה וגם לשחרר את מה שמציק ברקע ולא מודעים לו.

במצבים של הטרדה עצמית פנימית הנגרמים בשל דאגנות יתר או מה שנקרא טרור עצמי,  המתח שנוצר הוא בלתי נסבל. זהו חייל בשמירה שאין לו מנוחה, וזה מתיש מאד. בסופו של דבר אמנם נופלים לשינה, אך מתעוררים שוב עם אותו מתח.  נוצרת תזזיתיות או לחץ המופיע גם בטונוס השרירים בגוף. גם פה טיפול עוזר לשחרר את הדפוס ומאפשר עשייה מתוך רוגע וביטחון.

כעזרה ראשונה כדאי לצאת להליכה באופן קבוע כדי לשחרר את המחשבות המטרידות, וגם כתיבה יכולה לסייע רבות.

רוצים שלווה בחייכם?

אפשר להיעזר!

אסתר אדלר