חני שאטן מנחת NLP ומחברת הספר "בִּפְנוֹכוֹ" מזמינה הורים להקשיב למה שלא נאמר במילים. "אם נבין מה הילד מנסה לומר לי בהתנהגות שלו נוכל להגיב אחרת ולעזור לו להגיע למטרות שלו בדרך הטובה ביותר".
מאת: זהר נוי צילום: חני שאטן – באדיבות המצולמת
במשך שנים נעו השיח ההורי והחינוכי בין שני קצוות: מצד אחד גישות שראו בהתנהגות של הילד בעיקר בעיית משמעת ומצד שני תפיסות שהזכירו לנו שאין ילד רע – יש ילד שמתמודד עם קושי. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשי מקצוע מבינים שלא חייבים לבחור צד – אפשר גם לראות את עולמו הפנימי של הילד וגם לעזור לו לפתח חוסן, אחריות ויכולת להתמודד עם אתגרי החיים.
מתוך התפיסה הזאת צומחת בישראל גישה שמטרתה להחזיר למרכז את הקשר בין מערכות יחסים, תקשורת, הקשבה ואת היכולת להבין מה מסתתר מאחורי ההתנהגות הגלויה.
אחת ממייצגות הגישה הזאת היא חני שאטן, בת 45, נשואה ואם לשלושה ילדים: בן 17, בן 15 ובת 13. היא מטפלת רגשית, מנחת NLP במכון אדלר ומאמנת לפי גישת אדלר. בספרה החדש "בִּפְנוֹכוֹ: כך תהפכו שיטות טיפול מתקדמות לשיחה פשוטה עם הילד" (הוצאת ספרי ניב) היא מנגישה להורים, למורים ולאנשי חינוך כלים מעולמות ה-NLP והפסיכולוגיה בשפה יום יומית ופשוטה באמונה שהשינוי הגדול ביותר מתחיל בשיחה אחת טובה.
אחד הרעיונות המרכזיים שמלווים את הספר הוא בונדינג. "לפני כל כלל, גבול, שיחה חינוכית או ניסיון לשנות התנהגות חייב להתקיים קשר רגשי אמיתי", אומרת חני ומוסיפה: "ילד שמרגיש שרואים אותו, שמבינים אותו ושיש לו מקום בטוח להביע את רגשותיו, יהיה פנוי הרבה יותר ללמידה, לצמיחה ולהתפתחות".
זהו הרעיון בבסיסו של הספר כולו. בניגוד לגישות שמתמקדות בהתנהגות החיצונית של הילד מבקשת חני להפנות את תשומת הלב אל מה שמתרחש מתחת לפני השטח. היא מזכירה לקוראים שוב ושוב שהתנהגות היא רק קצה הקרחון ושמאחורי כל כעס, פחד, התפרצות או הסתגרות מסתתר צורך רגשי שמבקש לקבל מענה.
"אם נגיב רק למה שרואים בחוץ נפספס את כל מה שחשוב באמת. אם נלמד לזהות את ה'למה' נוכל להגיב אחרת", היא כותבת באחד הפרקים ומציעה להורים לעבור מהשאלה: "איך לגרום לילד להפסיק להתנהג כך?" לשאלה: "מה מנסה הילד שלי לומר לי בהתנהגות הזאת?".
אחד המאפיינים הבולטים של הספר הוא השילוב בין ידע מקצועי לבין סיפורים, משלים ודוגמאות מעולם הילדים. חני מאמינה שילדים – וגם מבוגרים – לומדים יותר טוב דרך חוויה וסיפור מאשר דרך הרצאה או הסבר תיאורטי, לכן כל פרק כולל לא רק רעיונות וכלים להורים, אלא גם סיפורים שנועדו לקריאה יחד עם הילדים כדי לפתוח שיחה ולעורר מחשבה.
בספר מופיע למשל סיפורו של יונתן – ילד שמנסה להעיף עפיפון שלא מצליח להתרומם באוויר. במקום לפתור לו את הבעיה בוחר אביו לעמוד לצדו, להקשיב, להתבונן ברוח ולעזור לו להבין מה נדרש כדי שהעפיפון יצליח להתרומם. הסיפור הפשוט לכאורה הופך למשל על הורות, על היכולת להיות לצד הילד בלי לקחת ממנו את ההתמודדות ועל החשיבות של נוכחות אמיתית ברגעי קושי.
אחד הכלים המרכזיים שמופיעים בספר מגיע מעולם ה־NLP ועוסק ביצירת "עוגנים" רגשיים. חני שאטן מסבירה כי כשילד חווה הצלחה, אומץ או תחושת מסוגלות אפשר לעזור לו לשמר את החוויה ולחזור אליה ברגעים מאתגרים בעתיד. "עצות טובות הן כמו מטרייה – הן לא עוזרות אם הילד לא מחזיק בה בעצמו", היא כותבת ומדגישה כי המטרה אינה להעניק לילדים פתרונות מבחוץ, אלא לעזור להם לגלות את הכוחות שכבר קיימים בתוכם.
בין הפרקים השונים עוסקת שאטן גם בתקשורת, באמונות מגבילות, בגבולות, בגמישות מחשבתית ובאופן בו מפרשים ילדים את המציאות. באחד הקטעים המשמעותיים בספר היא מזכירה להורים שילדים לא בהכרח שומעים את מה שאנחנו אומרים. "הילד שלי לא שומע אותי, הוא שומע את המפה שלו – את מה שחווה קודם, את מה שהוא חושב על עצמו, את מה שהוא ציפה לשמוע, ואת מה שלא שמע", היא כותבת. זוהי תזכורת לכך שכל ילד מגיע לשיחה עם עולם פנימי משלו, ולכן תקשורת אמיתית דורשת הרבה יותר מהעברת מסר.
מה הפירוש שם הספר "בפנוכו"?
המשפט הזה נשמע פשוט במבט ראשון, אך למעשה הוא נוגע באחת השאלות המרכזיות בחיי כל אדם: האם הכוח להתמודד עם החיים נמצא מחוץ לנו או שהוא כבר קיים בתוכנו? רבים מאתנו גדלים בתחושה שחסר לנו משהו. חני מבקשת לערער על ההנחה הזאת. לדבריה פעמים רבות המשאבים שאנחנו מחפשים לא באמת חסרים, הם כבר קיימים בתוכנו, אך איננו מזהים אותם. זאת הסיבה שהשם "בפנוכו" כל כך משמעותי – באמצעותו מפנה חני את המבט פנימה. במקום להתחיל מהחסר להתחיל מהקיים, במקום לשאול "מה לא עובד?" לשאול "מה כבר עובד?", במקום להתמקד רק בקשיים לחפש את הכוחות שהילד כבר מפגין.
במה שונה הספר שלך מספרים אחרים בתחום?
"בספר אני בעצם מציעה מסע, מסע שהילדים יכולים לעבור יחד איתנו, דבר שהוא שונה מאוד מספרי הדרכה בהם נותנים את הידע להורים כדי לנסות אותו על הילדים – זהו מהלך חד צדדי. כאן התהליך הוא דו צדדי, הדדי. זה גם המשוב שאני מקבלת ממי שקראו את הספר שאומרים שיש בו עוצמה כי הוא מניע תהליך משמעותי".
איזה מסר את מנסה להעביר בספר?
"רוב ספרי ההורות מלמדים את ההורה מה לעשות. הספר הזה מספק להורה ולילד שפה משותפת – יש בו תרגום רעיונות מעולמות הטיפול למשחקים, לסיפורים ולשיחות שמאפשרים לילד להכיר את העולם הפנימי שלו ולהורה להיות שותף במסע הזה״.
הרבה הורים רוצים לשנות את ההתנהגות של הילד. באיזו דרך עוזר להם הספר שלך?
"בספר אני לא מלמדת שיטה חדשה, אלא מציעה דרך אחרת לפגוש את הילד שלנו. דרך שמזמינה אותנו לעצור רגע לפני התגובה האוטומטית, להיות סקרנים ולהבין מה קורה בעולמו הפנימי. יש בו הרבה מאוד שכל ישר, אבל גם ידע מעולמות הפסיכולוגיה וה־NLP שמונגש לשפה פשוטה של הורה וילד".
"אחד הדברים שאני מדגישה הוא שתקשורת היא הרבה יותר מהמילים שאנחנו בוחרים. מחקרים מראים שהטון, הבעת הפנים, שפת הגוף והאופן בו אנחנו נוכחים בשיחה משפיעים לא פחות ולעיתים אפילו יותר מהמשפט עצמו, לכן קורה לא מעט שאנחנו בטוחים שהעברנו מסר מסוים, אבל הילד שלנו קלט משהו אחר לגמרי. הוא לא מקשיב רק למה שאמרנו – הוא מקשיב גם לאיך שאמרנו את זה".
"ובקריצה אני תמיד אומרת להורים: אל תיבהלו, זה לא באמת ספר רק על ילדים. בתוך כדי הקריאה הרבה מבוגרים מגלים שהוא מספר גם את הסיפור שלהם. בסופו של דבר הצורך שיראו אותנו, שיבינו אותנו ושידברו אלינו בגובה העיניים לא נעלם בגיל 18. לכלים האלה אין גיל".
מה היית רוצה שיקרה עם הספר שלך?
"הייתי רוצה מאוד שהספר יגיע גם למערכת החינוך לא רק כספר קריאה, אלא כמשאב שיכול לעזור לייצר שיח רגשי בכיתה ובבית. הייתי שמחה שיבנו סביבו מערכי שיעור, שיאפשרו לילדים לדבר על פחדים, על אמונות, על תקשורת, על גבולות ועל רגשות בשפה פשוטה ומותאמת לגיל שלהם".
"בעיניי תפקיד המבוגרים שמלווים ילדים הוא לא רק ללמד ולהעביר ידע, אלא גם להיות סקרנים – לעצור רגע ולשאול מה הילד מנסה לומר בהתנהגות שלו, מה הוא מרגיש, מה הוא צריך ואיך אפשר לעזור לו להבין יותר טוב את עצמו".
חני לא מזלזלת בחשיבות הידע וההישגים, אך בעיניה הם לא כל הסיפור. ילד לא מגיע לכיתה רק עם יכולת ללמוד, אלא גם עם עולם פנימי של רגשות, של מחשבות, של פחדים, של חוזקות ושל חוויות חיים. כשהמבוגר מצליח לראות גם את העולם הזה, נפתח מרחב אחר של למידה ושל קשר.
כשחני שאטן מדברת על "להבין את הילדים", היא לא מתכוונת לנתח כל התנהגות או להפוך מורים והורים למטפלים. היא מציעה להתייחס להתנהגות כאל מידע נוסף – לשאול לא רק ״איך אני גורם לילד להתנהג אחרת?״, אלא גם ״מה הוא מנסה לספר לי בהתנהגות שלו?״.
לדבריה, "לפעמים מאחורי התנגדות מסתתר חשש, מאחורי התפרצות יש תסכול ומאחורי שתיקה יש קושי למצוא מילים. ההבנה הזאת לא מבטלת גבולות או ציפיות, אלא מאפשרת למבוגר להגיב ביותר סקרנות ופחות אוטומט".
זאת גם הסיבה שהיא הייתה שמחה לראות את הספר משתלב במערכת החינוך – לא כמקצוע חדש, אלא ככלי ליצירת שיח רגשי ושפה משותפת בין מבוגרים לילדים לצד לימוד ידע ומיומנויות, היא מאמינה שיש מקום ללמד גם הקשבה, זיהוי רגשות, התמודדות עם פחדים ואכזבות ויכולת להבין שלכל אחד מאיתנו יש דרך אחרת לחוות את העולם.
דרך סיפורים, משחקים וכלים מעולמות ה-NLP והפסיכולוגיה היא לא מבטיחה פתרונות קסם, אלא מציעה לעצור רגע, להיות סקרנים ולהיזכר שלפעמים מאחורי התנהגות אחת מסתתר עולם שלם שמבקש שיראו אותו.
הספר בפנוכו זמין בחנויות הספרים ברחבי הארץ ובחנויות הספרים המקוונות.
