עו"ד שי וקנין
כעורך דין המייצג הורים ומלווה משפחות בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, אני נפגש יום–יום ברגעים המורכבים ביותר של התא המשפחתי.
ההופעה בפני ועדה רפואית לילד נכה אינה רק הליך טכני, עבור הורים רבים מדובר במפגש טעון שבו חייהם נפרשים אל מול מערכת כללים נוקשה.
רופאי הוועדה מצוידים ב"ספר הליקויים" ומחפשים "להלביש" את מצב הילד על סעיפים מוגדרים, אך לעיתים קרובות הם מחמיצים את התמונה המשפחתית המלאה.
המוגבלות והטראומה הנלווית לה אינן רק אבחנות רפואיות קטגוריות, אלא עקבות של מציאות יום–יומית מורכבת – קשיים בוויסות, בשינה ודריכות מתמדת של המערכת המשפחתית כולה.
בתי הדין לעבודה כבר מתחו ביקורת חריפה על החלטות המבוססות על תשתית עובדתית חסרה, המתעלמות מהעומס הטיפולי הממשי ויוצרות תחושת זלזול כלפי המשפחות.
כדי להשיג צדק, על ההורים לקלף את השכבות שבהן הם עטופים.
המערכת המשפטית נוטה לראות בילדים רק "דורשי זכויות" או "תיקי זכויות", ולא פרטים בעלי זכויות עצמאיות
עבודת הטיפול בטראומה ובמוגבלות מתוארת כחילוץ זיכרון מתוך שכבות של הגנה ושיתוק, תהליך שאינו מקבל ביטוי בבדיקה קרה של "טווחי תנועה".
המפתח לשינוי אמיתי טמון בהדהוד.
בשפה הטיפולית הדהוד הוא היכולת לחוות את האחר ולתת תוקף לחוויותיו מעבר למילים.
כשהורה מתאר את הקושי בבית, הוא זקוק לרופא שיוכל להדהד את המצוקה הזו ולהבין שהתפקוד של הילד מחוץ לבית – במרחב ציבורי לא מותאם – ששונה מהותית מהתפקוד במרחב הביתי המוגן.
לסיכום: על הוועדות להשתחרר מהמודל הרפואי הצר ולעבור למודל חברתי הרואה במשפחה יחידה שלמה. עלינו לדרוש מערכת שלא רק בודקת מסמכים, אלא מקשיבה להדהוד של החיים, מכירה בעקבות שהותירה המוגבלות ומסירה את השכבות הבירוקרטיות המכבידות על ההורים.
בייצוג נכון ומקצועי, המטרה היא להשיג עבורכם את גמלת ילד נכה המקסימלית ואת מלוא הזכויות המגיעות לכם.
אתם לא צריכים להתמודד עם הקשיים האלה לבד.
