ספר העיון "מותר האדם" מאת אסף סולומון הוא חיבור פילוסופי מרתק שבוחן את מהות האדם, תודעתו וייחודו ביחס לעולם ולשאר בעלי החיים. כל מה שרציתם לדעת על הקיום האנושי, על הפילוסופיה ועל הרוח במסמך אחד שהוא חובה לכל מי שרוצה לדעת מהן האפשרויות שעומדות בפני החברה האנושית בעידן הבינה המלאכותית
צילום: טל גליק
מאת זהר נוי
אסף סולומון, מחבר הספר "מותר האדם: מבוא לתיאוריה על האבולוציה של התודעה" (הוצאת ספרי ניב), הוא לא רק הוגה דעות ואיש רוח, אלא גם אדם שחי את השאלות הגדולות של הקיום האנושי. מסע חייו שנע בין הקיבוץ הישראלי של ימי התמימות, השירות הצבאי הקרבי, מנזרים בתאילנד, ספינות דייג באלסקה וקהילות רוחניות בקליפורניה הוא עדות למסע אישי ועמוק של חיפוש משמעות, זהות ותודעה.
כבר מהעמודים הראשונים מעלה סולומון שורה של שאלות נוקבות שמלוות את האנושות מאז ומעולם: מה מאפשר את השפה האנושית והאם בעלי חיים יכולים לדבר? האם חופש הבחירה הוא אמיתי או אשליה? האם הטכנולוגיה עתידה להחליף את האדם או שלאנושות יש איכויות שאין להן תחליף? מה ההבדל בין דת לרוחניות? ואיך אפשר למנוע מהידע ומהכוח שצברה האנושות להפוך לכוח הרסני שיביא להכחדתה העצמית?
סולומון לא מסתפק בהעלאת שאלות, אלא מציע פרספקטיבה רחבה ועמדה ביקורתית כלפי תפיסת העולם המודרנית שנשענת בעיקר על תורת האבולוציה שרואה באדם תוצר של תהליכים ביולוגיים בלבד ולא כמי שיש בידו לשקול שיקולים מוסריים ולפעול במודעות.
תודעה נפרדת ותודעה מתפתחת
"מותר האדם" מחולק לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון עוסק בתודעה הנפרדת – התודעה שמייחדת את האדם בהיותו מודע לקיומו, מחזיק בתפיסת עולם ומסוגל לשאול על משמעות חייו. במובן זה הוא נוגע במטה פילוסופיה: לא רק השאלה על מהות החיים, אלא על עצם היכולת לשאול וליצור משמעות.
החלק השני מתמקד בהתפתחות התודעה האנושית. לפי סולומון התפתחות האדם באלפי השנים האחרונות אינה רק ביולוגית או טכנולוגית, אלא היא בראש וראשונה תודעתית. ההתפתחות הזאת לטענתו נעה מהמקום המפוצל והמפורד לעבר תחושת אחדות ושייכות. "חברה אנושית מתקדמת", הוא אומר "נמדדת על פי שלושה קריטריונים עיקריים: היא בת קיימא, אינה אלימה ודואגת לכלל השותפים בה וגם למערכת האקולוגית שמאפשרת את קיומה. חברה מפותחת לא חווה את עצמה כנמצאת במאבק עם סביבתה, אלא כחלק ממכלול רחב, הרמוני ומאוזן".
מסע אישי של חיפוש ומשמעות
חוויה שהשאירה עליו חותם עמוק התרחשה במנזר מבודד ביערות שבצפונה של תאילנד במהלך סדנת ויפאסנה בת 28 יום. "הקורס היה בנוי מפרקים של שתיקה, ישיבה והליכה מודעת. לא היו הרצאות, לא שיח או מפגשים בקבוצה. זה היה קשה הרבה יותר ממה שיכולתי לדמיין. הגוף כואב, המחשבות מציפות והזמן כאילו נעצר. אחרי כשבועיים בשתיים לפנות בוקר קרה משהו".
החוויה אותה הוא מתאר בזהירות שינתה את חייו. "זאת לא הארה במובן הרומנטי, אלא תחושה בעלת עוצמה של קשר וחיבור לכל מה שסובב אותך. העולם כולו נראה מואר, מלא משמעות וכל דבר – גם הכאב והסבל – קיבלו מקום. ראיתי שהאדם הוא חלק בלתי נפרד ממארג רחב של חיים, שלכל דבר יש מקום, סיבה ותפקיד. זאת לא ידיעה שמקורה בחשיבה או בתהליך אינטלקטואלי, אלא במשהו עמוק יותר – ידיעה שכך בנוי העולם ולא יכול להיות אחרת".
עם שובו לארץ עסק אסף סולומון בייעוץ ארגוני ובהנחיית קבוצות, ניהל את עמותת חוס"ן לתמיכה נפשית בחולי סרטן ובני משפחותיהם, הקים בית קפה בקריית טבעון ולימד נושאים של תודעה, קהילה ומשמעות.
"שתי שאלות עיקריות מלוות אותי לאורך השנים: מה אנחנו בני האדם עושים כאן על כדור הארץ והאם יש דרך חיים, צורת התנהלות ומבנה חברתי שיכולים להיות יותר טובים מאלה שאנו מכירים – כאלה שכרוכים בפחות סבל, הרס ואובדן?".
השאלות האלה הפכו למניע הכתיבה של הספר ולבסיס לתפיסת עולם לפיה האדם הוא לא רק יצור ביולוגי, אלא גם ישות בעלת תודעה ואחריות.
אתה עוסק בתודעה, בצדק ובמוסר. אשמח אם תוכל להרחיב
"לאדם מרכיב תודעה שונה באופן מהותי מזה של בעלי חיים אחרים. מרכיב התודעה הזה מאפשר לנו מצד אחד לעשות את כל מה שאנחנו עושים – להסתכל על העולם, להבין אותו ולפעול בתוכו בדרכים שהן שונות לגמרי מאלה של שאר בעלי החיים. יחד עם זאת התודעה הנפרדת היא גם המקור לחוויית הזרות שחש האדם בעולם בו הוא חי ופועל. ב'מותר האדם' אני מפרק ומנתח את החלק הזה של התודעה האנושית: איך היא בנויה ופועלת וכיצד היא גורמת לאדם להתנהג בצורה כל כך שונה משאר היצורים החיים".
מה לגבי צדק ומוסר?
"אני מתמקד בעצם העובדה שהאדם יכול לשקול שיקול מוסרי שמשפיע על דרך ההתנהגות שלו. זה כשלעצמו מעיד על כך שהוא לא רק מגיב למציאות באופן אינסטינקטיבי. פעולה אינסטינקטיבית עוסקת רק ב'טוב המיידי' ולא נכלל בה שום מרכיב מוסרי, לכן הטענה שאפשר להסביר את מכלול פעילותו של האדם כמונעת אך ורק על ידי אינסטינקטים היא לטעמי חסרה מאוד. עצם העובדה שאדם יכול לשקול שיקולים מוסריים מעידה על כך שיש ביכולתו לשקול, להעריך ואף לפעול בדרכים שמעבר לטוב המיידי שלו. הפעולה המוסרית היא פעולה בה קיימת מודעות למעגלים יותר רחבים וראייה לטווח יותר ארוך מ'הטוב המיידי' ומהתגובה המיידית. זה מה שמבדיל אותנו משאר בעלי החיים. האדם הוא היחידי שפועל בעולם על פי 'תוכנית עבודה'. לזה מוקדש חלק מרכזי בספר: לנתח ולהבין מהי תפיסת עולם, איך היא נוצרת, ממה היא מורכבת ואיך היא משפיעה על ההתנהגות שלנו?".
מי קהל היעד של הספר, למה לדעתך הוא חשוב?
"אני מאמין שמי שמתעניין בשאלות של תודעה, מוסר, חינוך, משמעות, חופש בחירה ויצירה ימצא בספר הזה הרבה חומר למחשבה ואולי גם דרכים חדשות להתבונן על האדם ועל העולם בו הוא פועל. מורים, מדריכים, מחנכים, אנשי רוח ימצאו בו להערכתי חידוש משמעותי לא רק ברמה התיאורטית, אלא גם ביכולת להבין את עצמנו ואת הדרך בה פועל העולם הפנימי שלנו. בספר אני מבסס תמונה של ישות בעלת תודעה פועלת, יוצרת, ואחראית – גם כיחידים וגם כקבוצה או קולקטיב".
"מותר האדם" הוא טקסט פילוסופי, אך יש בו גם קריאה להתעוררות – להכרה בכך שעיקר ההתפתחות של המין האנושי לא מצויה בתוספת ידע או בשכלול טכנולוגי, אלא בהתפתחות התודעה ובדרך בה רואה האדם את עצמו ואת מקומו בעולם.
איך אתה רואה את מקומה של הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בימינו?
"החשש משינויים טכנולוגים", הוא אומר "אינו חדש והוא מלווה אותנו מאות שנים לפחות, ככל הנראה יותר. נכון אמנם שבמקומות מסוימים התפתחות טכנולוגית מחליפה את האדם ויש גם מקרים בהם כניסתה של הטכנולוגיה גורמת לאובדן או להחלשות של יכולות כאלה או אחרות, אך הטכנולוגיה היא כלי, היא אינה המהות כי את המהות מגדירה התודעה. למחשב, לרובוט או לבינה מלאכותית כלל לא משנה מה יקרה, איך ייראה העתיד וגם לא איכפת להם אם הם ישרדו או לא – אך לאדם כן איכפת. איך ייראה העתיד תקבע התודעה האנושית, הטכנולוגיה יכולה רק לתמוך בכך. אם ניצור מציאות של שולטים ונשלטים, של מנצחים ומנוצחים בה טובתו של האחד באה על חשבון אחרים, אז הטכנולוגיה תהיה עוד כלי שיביא אותנו לשם. אם נלמד ליצור מערכות של אמון, שיתופי פעולה ומרחב חופשי ליצירתיות ולביטוי אישי גם כאן הטכנולוגיה יכולה להיות לעזר רב – הבחירה היא רק בידנו".
"מותר האדם" הוא ספר עיון עמוק, מאתגר ומרתק, אבל יש בו גם מסר של אופטימיות ותקווה. "התפתחות התודעה", אומר סולומון "נעה מהמקום המפוצל שחווה את העולם כזר, כעוין וכמנוכר אל האחדות בה החוויה היא של קשר, של שייכות, של חופש בחירה, של יצירתיות ושל משמעות. התהליך אינו רציף, יש בו עליות ונסיגות – האדם יכול לתמוך בו באופן מודע ובמקרים אחרים לעכב או להתנגד לו, אך בסופו של דבר הוא מתרחש כל העת".
"בסופה של הדרך יש עולם שהוא פחות זר, פחות אלים ופחות מנוכר ובפער ניכר. מי שירצה יוכל גם לקרוא לו גן עדן. המשיח לעומת זאת לא מגיע. התפתחות התודעה הוא פרויקט שכל כולו באחריותנו".
הספר "מותר האדם: מבוא לתיאוריה על האבולוציה של התודעה" זמין באתר ההוצאה: nivbook.co.il
