סיכום שנת 2025 ברשות הטבע והגנים – חוזרים אל הטבע

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי:

"שנת 2025 הייתה שנה שהביאה איתה אתגרים לצד תקווה גדולה להזדמנויות. תקופת הלחימה השפיעה על הטבע, השטחים הפתוחים והמטיילים, אשר שנה אחר שנה מציינים כמה הטבע חשוב להם – כמקום מפלט, כמקור לשמירה על רווחה אישית ומשפחתית. המלחמה לא פסחה על שמורות הטבע ואתרי המורשת, עובדי רשות הטבע והגנים עמלו רבות על שיקום נזקי המלחמה לטבע ולנוף, הן בשיקום אקולוגי והן בשיקום לתשתיות הטיילות שנפגעו. בכך, הצלחנו להנגיש את הטבע הישראלי, שבחלקו היה סגור בצל הלחימה, לידי המטיילים בצורה מהירה ומקצועית. המלחמה הותירה סימניה גם על התיירות הנכנסת שעדיין לא התאוששה – אנו מסיימים  שנה עם פחות מ-200 אלף תיירים, בעוד שבשנים עברו אירחנו יותר מ-3 מיליון. לשמחתנו, הקהל הישראלי שב לטייל. כ-8.5 מיליון מטיילים ישראלים פקדו השנה את שמורות הטבע והגנים הלאומיים, משמח לראות  את המטיילים שבים לטייל בצפון הארץ והעוטף.

אתגר נוסף איתו התמודדה הרשות, הינו משבר האקלים ומשמעויותיו. השנה השחונה השפיעה על מפלסי ואיכויות המים בנחלים, עומסי חום שהובילו לסגירת מסלולי טיול בשטחים הפתוחים, לצד אירועי אקלים קיצוניים דוגמת השיטפון שזרע הרס בשמורת הטבע עין גדי. לאחר שמיפינו את המשמעויות של משבר האקלים על כלל יחידות הארגון, אנו פועלים להטמיע בתכניות העבודה פתרונות לאתגרים שיוצר המשבר, כגון פתיחת האתרים בשעות הנעימות של היום ופתרונות הצללה עבור המטיילים, דרך ניטור המצב האקולוגי של החי והצומח בנחלים ובכלל, קידום מסדרונות אקולוגים, קידום פתרונות לשימור הגנה על ערכי מורשת ועוד.

את שנת 2025 נחתום בחג החנוכה עם פתיחתו של המרכז ההצלה הארצי להצלת צבי הים בטקס חגיגי במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן וראשת המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול. מרכז ההצלה הוא מתחם ייחודי שאין כדוגמתו בארץ. המבקרים במרכז יוכלו להתרשם מבית חולים פעיל ויחשפו  לסיפור הייחודי של שיקום צבי הים. זוהי חווית ביקור שאיננה דומה לחוויות הביקור באתרים אותם אנו מנהלים. פעילות המרכז הוא תולדה של עשרות שנות עבודה בסיוע מתנדבים רבים אשר בזכותם אנו מצליחים לשמר את צבי הים ואת בית הגידול הימי והחופי. עובדי רשות הטבע והגנים מוכנים לאתגרים אשר נכונו לנו, נמשיך לשקם ולשמר את אתרי הטבע והמורשת, נפתח, נתחדש וננגיש את האתרים כדי לשפר את חווית הביקור, נייצר מענה להתמודדות עם משבר האקלים והאתגרים שמביא עמו ונקווה לשובם של התיירים. תודה לכל אנשי רשות הטבע והגנים על עבודתם הקשה, בשנתיים המורכבות הללו – שהמשיכו לתת את הכל לטבע, לנוף ולמורשת הישראלי, אני גאה להוביל את הארגון המופלא הזה."

סיכום שנת 2025 ברשות הטבע והגנים – תחום התיירות

• כלל אתרי הרשות היו פתוחים לאורך השנה (למעט תקופת המלחמה הישירה עם איראן בחודש יוני) – לעומת שנת 2024 בה חלק מהאתרים היו סגורים בצל הלחימה
• תיירות נכנסת – כמעט ולא חזרה, כ-197 אלף תיירים בשנת 2025, החוסר מורגש היטב עם ירידה של 91% מול שנת 2023 (כאשר בשנת 2024 בצל הלחימה המספרים אינם רלוונטיים)

כניסות מבקרים לאתרי הרשות – ראייה כלל שנתית

כניסות מבקרים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים – ישראלים ותיירים:

• 2019 – סה"כ מבקרים: 12,834,000 | תיירים: 3,748,000 | ישראלים: 9,086,000
• 2023 – סה"כ מבקרים: 10,111,000 | תיירים: 2,160,000 | ישראלים: 7,950,000
• 2024 – סה"כ מבקרים: 6,885,000 | תיירים: 120,000 | ישראלים: 6,765,000
• 2025 – סה"כ מבקרים: 8,778,000 | תיירים: 198,000 | ישראלים: 8,580,000

שינוי באחוזים:

השפעות חיצוניות על התיירות:

• המלחמה עם איראן – בחודש יוני למשך כשבועיים אתרי רשות הטבע והגנים היו סגורים.
• שנת בצורת – במהלך חודש אוגוסט, בשל החום הכבד, נסגרו אזורי טיילות נרחבים בשטח הפתוח, באופן טבעי השפיע על הטיילות.
• שנת 2025 צפויה להסתיים עם כ-8.7 מיליון מבקרים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים – ירידה של 13% משנת 2023 ועלייה של 28% משנת 2024 שנת המלחמה.

חוזרים לטבע – המטיילים הישראלים חזרו ל"שגרת טיולים" ברחבי הארץ:

לאורך חלק ניכר משנת 2024, אתרי רשות הטבע והגנים בצפון הארץ עמדו סגורים בצל הלחימה, אתרי הצפון הסמוכים לגבול היו סגורים, אזורי הטיילות היו מוגבלים והדבר השפיע על פריסת הטיילות ברחבי הארץ. בשל כך, בשנת 2024 ניתן לראות קפיצה באחוזי הטיילות בדרום הארץ ובמרכזה, וירידה בצפון. בשנת 2025, המטיילים הישראלים חזרו, באופן יחסי, להרגלים קודמים ולפריסת טיילות בין האזורים שדומה למה שהכרנו לפני המלחמה:
אחוזי מטיילים, לפי חלוקה לאזורים גיאוגרפיים, לאורך השנים:

דירוג 15 האתרים המובילים בשנת 2025 – ישראלים ותיירים:

1. הגן הלאומי פלמחים: 1,591,403 מבקרים ומבקרות (עלייה של 22% משנת 2024)
2. הגן הלאומי תל אשקלון: 491,449 מבקרים ומבקרות (עלייה של 39% משנת 2024)
3. הגן הלאומי גן השלושה: 421,982 מבקרים ומבקרות (עלייה של 31% משנת 2024)
4. הגן הלאומי תל אפק-מבואות הירקון: 391,024 מבקרים ומבקרות (ירידה של 6% משנת 2024)
5. הגן הלאומי קיסריה: 369,899 מבקרים ומבקרות (ללא שינוי משנת 2024)
6. שמורת הטבע נחל חרמון – בניאס: 274,040 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 בה האתר היה סגור, ירידה של 41% משנת 2023)
7. שמורת הטבע עין גדי: 254,634 מבקרים ומבקרות (ירידה של 37% משנת 2024)
8. הגן הלאומי מצדה: 252,350 מבקרים ומבקרות (ירידה של 8% משנת 2024)
9. הגן הלאומי מעיין חרוד: 206,373 מבקרים ומבקרות (עלייה של 27% משנת 2024)
10. שמורת טבע חוף דור-הבונים: 203,751 מבקרים ומבקרות (עלייה של 1% משנת 2024)
11. שמורת הטבע נחל שניר: 198,758 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 האתר היה סגור, עלייה של 5% משנת 2023)
12. הגן הלאומי חורשת טל: 182,327 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 האתר היה סגור, ירידה של 2% משנת 2023)
13. שמורת הטבע תל דן: 181,373 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 האתר היה סגור, ירידה של 36% משנת 2023)
14. הגן הלאומי עין חמד: 180,075 מבקרים ומבקרות (ירידה של 19% משנת 2024)
15. הגן הלאומי בית גוברין: 164,208 מבקרים ומבקרות (בדומה לשנת 2024)

גנים לאומיים ושמורות טבע תחת הזרקור:

• הגן הלאומי תל אשקלון חזר השנה למקום השני המכובד בדירוג האתרים המובילים, לאחר שבשנת 2024 ירד למקום החמישי.
• שמורת הטבע עין גדי – במאי 2025 חוותה השמורה שיטפון קשה וחריג בעוצמתו שהרס את תשתיות הטיילות וגרם לסגירת האתר למשך שלושה חודשים. האתר חוזר לכוחו ועל אף ירידה של 37% בהשוואה ל-2024, מצליח להתברג במקום ה-7 מתוך עשרת האתרים הפופולאריים בקרב הישראלים. 
• הגן הלאומי גן השלושה – בסוף שנת 2023 עבר לתפקד כ"גן ירוק" ללא הדלקת מצלים (מנגל), מהלך שהוכיח את עצמו מבחינת חווית המבקרים – לראייה הגידול המתמיד במספר המבקרים בגן.

תיירות ישראלית:

• כשבוחנים רק את מספרי הישראלים מדובר בכ-8.5 מיליון מבקרים – עלייה של 8% משנת 2023 (כולל הרבעון האחרון שהתקיים בזמן מלחמה) ו-27% מ-2024. בהשוואה למספרי הישראלים ב-2019, הירידה באחוזים עומד על 6% ירידה בלבד.
• התיירות הישראלית השנה התאפיינה במגמות מעורבות, פתיחת שנה טובה מאוד וכך גם פסח. המלחמה עם איראן, שאיתה נסגרו במשך כשבועיים כל אתרי רשות הטבע והגנים, המשיכה לתת אותותיה גם לאחר סיומה ולקח זמן להתאושש לחזור לשגרה. בנוסף עומסי חום כבדים וסגירת אתרים השפיעו על היציאה לטבע.
• החזרה לצפון – אחרי הרבעון השלישי של 2023 ולאורך שנת 2024, שמורות הטבע והגנים הלאומיים במרחב הצפון היו במרביתם סגורים. לאורך שנת 2025, ניכרת התאוששות יפה והציבור הישראלי חוזר בהדרגה לטייל באתרים האהובים באזור הצפון – עלייה של 91% ביחס ל 2024, וירידה של 9% ביחס ל-2019.

חיזוק תיירות הפנים – ישראלית

במהלך השנתיים האחרונות מדינת ישראל התמודדה עם מצב בטחוני מורכב, הציבור הישראלי מצא עצמו מטייל יותר ברחבי הארץ ובקרבת אזור המגורים. רשות הטבע והגנים פעלה על מנת להרחיב את מגוון אפשרויות הביקור ואת מגוון התכנים המחברים את הציבור לשמירת טבע נוף ומורשת ומאפשרים הפוגה.

הרחבת החוויה לשעות הערב והבוקר, בצל ההתמודדות עם משבר האקלים – 90% תפוסה בפעילויות המיוחדות שנפתחו בשעות הבוקר והערב השנה. מבקרים רבים נהנו מחוויות מיוחדות בשעות הנעימות של היום לאורך שנת 2025 בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. בניית פעילויות ותכנים ייעודיים לשעות הנעימות יותר של היום אפשרו מגוון הזדמנויות ביקור לציבור הישראלי. התקיימו עשרות פעילויות שנבנו במיוחד לקצוות היום עם מגוון חוויות של מוזיקה, אמנות, המחזות, הקרנות סרטים ועוד. ניתן מענה לקהלים חדשים ולקצב החיים הישראלי שלא תמיד מאפשר ביקור במהלך שעות היום.

• אמנות ואמנים – חיבור גדל והולך לאמנות הישראלית במטרה להעביר מסרים של שמירת טבע, נוף ומורשת, חיבור רגשי חדש לשמורות ולגנים ותמיכה באמנים ובאמניות מקומיים וכן יצירת הכרות עם אתרי הרשות לקהלים חדשים נוספים.
• הטבע מרפא:  שילוב פעילויות וולנס (מרגיעות) בטבע – לאורך השנה קיימה הרשות פעילויות המחברות בין ריפוי לבין הטבע (לדוגמא יוגה בגן לאומי מצדה), כמו כן,  קהלים (צה"ל/ אגף שיקום/ חטופים/ אנשי מילואים) הגיעו לאתרים לתהליכי עיבוד שונים.
• שת"פים: לאורך השנה קיימה רשות הטבע והגנים שיתופי פעולה רבים עם גורמים שונים – ממועצות אזוריות, דרך חברות מסחריות, משרדי ממשלה ועוד, כדי להעשיר את חווית הביקור באתרי המורשת, הגנים הלאומיים ושמורות הטבע. בין השת"פים הבולטים לאורך השנה:

• • שת"פ מפעל הפיס צפון – עידוד טיילות באזור הצפון
  • שת"פ מפעל הפיס – נושמים תרבות- חיבור אומני רחוב לטבע
  • שת"פ גליל עליון, עידוד הביקור באזור הגליל העליון וקריית שמונה
  • שת"פ עם קבוצת גולף קולקציה מיוחדת של בהשראת פרחי הבר לחיבור אמיתי בין אופנה, קיימות ומשפחתיות ישראלית.
  • שת"פ משרד הביטחון – קבע בטבע
  • שת"פ קסם המדבר תיירות בדואית בנגב
  • שת"פ משרד מורשת – קבלת שבת ישראלית

• פרויקט מסבירנים:  לאורך חול המועד סוכות 2025 הופעלו באמצעות עמותת נקי ובמיזם משותף עם רשות מקרקעי ישראל – הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, מערך מסבירים ב-11 שמורות טבע וגנים לאומיים שלא בתשלום ובכל רחבי הארץ. המסבירים פגשו אלפי מבקרים ומטיילים ובשיחת הסברה ממוקדת וישירה העבירו להם את מסר האחריות האישית לשמירה על הניקיון בכל מקום וזמן ואחריות על הפסולת שלהם. המסבירים ביצעו 61.5 ימי הסברה בכלל האתרים .משוב שקיבלנו מעובדי הרשות, אורחים ומבקרים באתרים ברור לנו כי הקהל מתחבר לפעילות ומשתף פעולה עם המסבירים ובשורה התחתונה בכל מקטע בו פעלו המסבירים – האתר נותר נקי יותר.
• מתנדבים עם מוגבלות בשמורה: פרויקט המאפשר לאנשים עם מוגבלות לקחת חלק אקטיבי בשמירה על הטבע. הפרויקט משלב בין התפיסה של הטבע כמקום מפגש לקהילה, עם יכולת ריפוי נפשי, לבין התנדבות ועשייה משותפת של הקבוצה בשמורה הסמוכה לביתם. 

השפעת האקלים והבצורת על המטיילים

בשנים האחרונות אנו עדים לפגיעה משמעותית באפשרות של אזרחי ישראל להנות ממשאבי הטבע ומקורות המים הטבעיים שמרבית השנה מזוהמים. התוכנית תאפשר שיקום ושיפור משטר הזרימה ותצטמצם את אירועי הזיהום, סגירת הנחלים ומקורות המים הטבעיים למטליים.

זכות הטבע למים

• אסטרטגיית נחלים – מבוצע ניטור קבוע של איכות המים  בנחלי ישראל, בגופי מים נוספים כדי לבחון שינויים בהרכב מזהמים בנחל.
• שת"פ משרדי ממשלה – רשות המים, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות מקיימים מפגשים עיתיים, לבחינת המשמעויות בהתאם למצב משק המים בכפוף לתחזיות מזג האוויר
• הקצאת מים לטבע – מתקיים פורום השת"פ המצוין לעיל
• שמירה על בתי גידול – מבוצעים עשרות פרויקטים לשיקום בתי גידול לחים, נחלים, בריכות חורף ומעיינות
• מינים פולשים – עד היום לא הוגדר חוק לטיפול במינים פולשים, למרות שקיימת טיוטה מוצעת שנידונה בין רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות, והתבצעה עבודת מטה לבחינת ההשפעה הרגולטורית.
• פגיעה בקישוריות בין הנחלים – אין רציפות של מים לאורך ערוץ הנחל – דבר שמשפיע על בע"ח המתבססים על מערך זו.
• מחקר – כמות מים נדרשת כדי לא לפגוע באקולוגיה הקיימת בנחל

השפעת הבצורת על המטיילים:

• סגירת אתרי המים – בחודש אוגוסט נסגרו מסלולים רבים בשטחים הפתוחים בשל עומסי החום הכבדים שפקדו את הארץ. הוצבו פקחי הרשות במסלולי הטיול ונעשתה הסברה למטיילים לשמירה על חייהם ומניעת טיילות בעומסי חום.
• נחלים עם תוצאות מים חריגות –במהלך השנה מתבצעות דגימות נחלים במטרה לאתר זיהומים. בדגימות נמצא כי מרבית הנחלים מזוהמים מרבית השנה. הדבר פוגע באפשרות של המטיילים להנות ממקורות המים.

קידום החלטת הממשלה – השבת מים לנחלים

משרד האנרגיה והתשתיות מקדם החלטת ממשלה להשבת מים לנחלים. המהלך יביא לשיקום מערכות המים הטבעיות באגנים שנבחרו.  המהלך מתבצע בשיתוף פעולה עם רשות המים, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה והקרן לשטחים פתוחים. הצעת המחליטים תאפשר שחרור מקורות המים הטבעיים ופיתוח חלופות אספקה לשאר הצרכנים בעיקר לחקלאות. תגדיל את החוסן של המערכות האקולוגיות להתמודד בהצלחה בשנות בצורת ותגדיל את אמינות הספקת המים למגזר החקלאי שיהיה פחות תלוי במשקעים ובמקורות המים הטבעיים שזורמים בעונות הקיץ באמצעות חלופות הספקה אמינות. השבת מים ל 5 אגני נחלים –חמשת האגנים הם: אגן החולה, אגן הקישון בעמק יזרעאל, חוף כרמל וביצת הדיפלה, עמק הירדן הדרומי ועמק המעיינות, וכן נחל הירקון במרכז הארץ. מטרת המהלך היא שיקום הזרימה בנחלים בצפון הארץ אשר נפגעו מתקופת הבצורת, על מנת להבטיח שמירה על נופי ארצנו, עידוד המגוון הביולוגי, ושיקום מערכות אקולוגיות. מדובר במהלך  חברתי- אקולוגי-כלכלי-תיירותי – שיקום נחלים אינו מהלך סביבתי בלבד, אלא גם מהלך חברתי, אקולוגי, כלכלי ותיירותי, המשיב לציבור מרחבי טבע, נוף, פנאי ומים חיים, ומחזק את החוסן של משק המים בישראל.

שיטפון עין גדי

ב-04/05/25 ספגה שמורת הטבע עין גדי כמות גשמים גדולה מאוד – נמדדו באזור עין גדי עוצמות גשם באגני הנחלים דוד וערוגות חריגות גם ביחס לאירועי עבר: מעל 30 מ״מ בפרק זמן של 10 דקות בלבד. אירוע הגשם החריג בעוצמתו גרם לשינויים גיאומורפולוגיים משמעותיים מאוד בכל רחבי נאת עין גדי. עוצמות הנגר השפיעו על חברת הצומח בערוצים ובמדרונות כולל פגיעה בשטחים בהם נעשה שיקום צומח והשבות של מינים אדומים. השמורה כוסתה בטונות רבות של בוץ, אבנים וצמחייה שנעקרה. בית הכנסת העתיק של עין גדי הוצף במים, כלל תשתיות הטיול – החל משבילים, דרך מדרגות וגשרים נפגעו וחלקם נהרסו כליל וכן תשתיות החשמל והשירותים ניזוקו. הרשות הגישה בקשה לקרן לשיקום שטחים פתוחים לסיוע בשיקום השטחים הפתוחים בשל עוצמת הנזק ותהליך השיקום המורכב והממושך שנדרש לשמורה.

שמורת הטבע עין גדי היא בין השמורות האהובות ביותר על המטיילים, והמטיילות שלנו, בשנים כסדרן, השמורה קולטת כ-700 אלף מבקרים ומבקרות המגיעים מכל העולם. לאחר השיטפון, חלקים השמורה נסגרה כליל במשך שלושה חודשים  ונפתחה במקטעים, בזכות עבודת שיקום עצימה ומורכבת. כיום, מרבית מסלולי השמורה, כולל בית הכנסת העתיק נפתחו מחדש לציבור, כעת נותר סגור רק נחל דוד מהבריכה האולימפית ועד מפל דוד – שעודנו בהליך שיקום. למרות סגירת האתר – שמורת הטבע עין גדי הצליחה להתברג במקום השביעי ברשימת האתרים הפופולאריים לשנת 2025, הישג מרשים ומשמח.

קידום טיילות בשטחים הפתוחים

במסגרת תפקידה, מנהלת הרשות מרחבי טיילות רבים – חלקם נמצאים בתוך תחומי הגנים הלאומיים, חלקם בשמורות הטבע וחלקם בשטחים הפתוחים. בשנים האחרונות, מפתחת הרשות מדיניות טיילות, תשתיות טיילות: שילוט תומך טיילות,  הסדרת שבילי טיול לקהלים השונים, הסדרה ופיתוח חניוני לילה, התקנת מתקני מים ושירותים ועוד. במקביל מחזקת הרשות את הקשר עם המטייל בשטחים הפתוחים בדרכים מגוונות: פקחי שביל שנמצאים בשטח, תחנות מידע, בחינת יכולות ניטור ושיפור תשתיות תקשורת באזורים ללא קליטה, קידום כללי טיילות נכונה לצמצום חילוצים ועוד.

תחנות המידע

במהלך 2025 עברו בתחנות המידע בכלל הארץ כ-417,000 מטיילים ומטיילות. התחנות (כ-65 תחנות, משתנה לפי תקופה) הופעלו בחגים השונים (פסח, ראש השנה, סוכות וחנוכה) ובתקופת "בין הזמנים" באוגוסט. על פי הנתונים והערכות מושכלות, בכל השנה, כ-8.5 מיליון מטיילים ומטיילות פקדו את השטחים המוגנים הפתוחים, שמורות טבע וגנים לאומיים שבאחריות רשות הטבע והגנים במטרה ללמוד את פיזור המטיילים במוקדי הטיילות בתקופות שיא.

חלוקת נתונים של תחנות המידע במועדים בהן פעלו על פי מחוזות:

חניוני לילה

כ-480 אלף מטיילים ומטיילות לנו לאורך השנה בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים. בחודש יוני 2025, נפתח חניון לילה חדש לרווחת הציבור בשמורת הטבע יהודייה, בארבע חודשים התארחו בחניון כ-3.5 אלף מטיילים ומטיילות.

ביקורים בחניוני הלילה בגנים הלאומיים ושמורות הטבע – חניונים מובילים:

1. חניון לילה חורשת טל – 76.5 אלף (היה סגור בשנת 2024)
2. חניון לילה מעיין חרוד – 63.5 אלף (היה סגור בשנת 2024)
3. חניון לילה חוף אכזיב – 57 אלף (היה סגור בשנת 2024)
4. חניון לילה בארות – 41.5 אלף (40 אלף בשנה שעברה)
5. חניון לילה מצדה – 41 אלף (35 אלף בשנה שעברה)
6. חניון לילה חוות משמר הכרמל – 32 אלף (היה סגור בשנת 2024)
7. חניון לילה ממשית – 28 אלף (21 אלף בשנה שעברה)
8. חניון לילה תל ערד – 27.4 אלף (20.4 אלף בשנה שעברה)

פניות למוקד רשות הטבע והגנים

במוקד המידע והחירום של רשות הטבע והגנים טיפלנו השנה בכ-220,000 פניות בכלל הערוצים:

• כ-160,000 שיחות נכנסות
• כ-10,000 מיילים (כולל פניות נגישות)
• כ-47,000 פניות לצ’אט שטופלו על ידי נציג/ה במהלך השנה

מחקר חברתי – סקר דעת קהל שנתיים של מלחמה

במהלך חודש נובמבר 2025, ביצעה הרשות סקר דעת קהל עליו השיבו 546 משיבים/ות.

שאלות הסקר:

עד כמה המלחמה בשנתיים האחרונות גרמה לך לשנות את תדירות היציאה לטבע בהשוואה לשנים שלפני?

51% אחוזים העידו שיצאו לטבע פחות. 35% ללא שינוי ורק 14% דיווחו שיצאו לטבע יותר.

מדוע יצאת פחות?

בקרב אלה שיצאו פחות מבעבר (279) הסיבות המרכזיות לכך הן – לא הרגשתי בטחון (63%), חוסר מצב רוח (49%) וחוסר בזמן (29%)

*אפשר היה לסמן יותר מאפשרות אחת ולכן יש יותר מ-100%

בהנחה שהמצב הביטחוני יישאר דומה למצב כיום, איך תעריך/כי את תדירות היציאה שלך לטבע בשנה הקרובה, בהשוואה לשנתיים האחרונות?

50% ענו שייצאו לטבע קצת או הרבה יותר, 9% בלבד העריכו שייצאו פחות. 41% ענו שללא שינוי ביחס לשנתיים האחרונות.

שאלות היגדים בנוגע לטבע, מלחמה, ותיירות

• 88% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "שהות בטבע תורמת לרווחה נפשית" (לעומת 91% בסקר לפני שנה)
• 82% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "שהות בטבע תורמת לבריאות הפיזית (לעומת 89% בסקר לפני שנה)

72% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "שהות בטבע תורמת לתחושת היציבות" (לעומת 78% בסקר לפני שעברה)

• 63% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "חשוב לי לתמוך בתיירות בישראל באמצעות ביקור בשמורות טבע ובגנים לאומיים" יותר מהקודם 33%
• 48% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "במהלך השנתיים האחרונות גיליתי אזורי ומסלולי טיול שלא הכרתי בעבר"

למיטב זיכרונך, כמה פעמים ביקרת בשנה האחרונה בשמורות טבע וגנים לאומיים בתשלום?

• 71% העידו שביקרו לפחות פעם אחת.
• מתוכם – 44% פעם או פעמיים, 18% בין 3 ל-5 פעמים, ו8% ביקור 6 פעמים או יותר

כיצד אתה נוהג להתעדכן לקראת יציאה לטבע?

• 61.5% באמצעות המלצות של חברים/ות ומשפחה
• 39.1% באתר האינטרנט של הרשות
• 21.9% ברשתות חברתיות של רשות הטבע והגנים
• 19.4% בקבוצות פייסבוק נושאיות
• 17.6 באמצעות משפיענים ברשתות החברתיות

*אפשר היה לסמן יותר מאפשרות אחת ולכן יש יותר מ-100%

תובנות מרכזיות מהסקר:

מנתוני הסקר עולה כי קיים פער בין הערך שהמטיילים והמטיילות מייחסים ליציאה לטבע כתורם לבריאות נפשית ופיזית – נתון שחוזר בסקרים שלנו באחוזים גבוהים מאוד, לבין מה שהמטיילים מעידים על עצמם לגבי השנתיים האחרונות – שטיילו פחות.

במצב לוחמה – למרות התחושה הברורה שהטבע מייצר בריאות נפשית, פיזית ויציבות, עדיין 50% מהמשיבים העידו כי מטיילים פחות מתוך תחושת חוסר הביטחון (63%) וחוסר מצב הרוח (49%). המשיבים עדיין מציינים כי קיימת תחושה ברורה כי הטבע מסייע לבריאות הנפשית(88%), הפיזית (82%) וליציבות (72%), וכן 50% כבר העידו שייצאו לטייל יותר.

בשנה השנייה למלחמה (2025) כ-70% מהציבור הישראלי ביקר לפחות פעם אחת בשמורות ובגנים. עלייה מהשנה שעברה (65%) וכ-50% מהציבור מצהיר שהוא גילה במהלך השנתיים האחרונות מסלולים ואזורי טיול חדשים שהוא לא הכיר בעבר.

נתון מרגש ומשמח עולה, לאור תחושת הסולידריות והחיבור שהציבור מייצר בין יציאה לטבע, תיירות ותמיכה אזורית כאשר, 63% מהמשיבים ציינו כי חשוב להם לתמוך בתיירות בישראל באמצעות ביקור בשמורות טבע ובגנים לאומיים.

שיקום הטבע לאחר המלחמה

רשות הטבע והגנים קיבלה כ-55 מלש"ח לטובת שיקום הטבע מנזקי המלחמה, כאשר החלק הארי של השיקום התרחש באזור צפון הארץ. נדרש תקציב נוסף להמשך שיקום הטבע מנזקי המלחמה.

מפה המציגה את הפגיעות בשטחים אותה מנהלת הרשות, באדום – נקודות שנפגעו, בצהוב–נקודות שעברו טיפול ושיקום:

שיקום נזקי המלחמה – צפון הארץ

שיקום אקולוגי:

• בוצעו 66 סקרים אקולוגיים לבדיקת מצב הטבע: סקרי צמחים, סקרי בע"ח
• פונו כ-90% מהמפגעים בשטחי השמורות והגנים שהושארו בזמן הלחימה (גדרות, פסולת, מגננים ועוד)
• שוקמו 70% מהפגיעות בשמורות הטבע בניהול רשות הטבע והגנים, למעט האזורים הנמצאים בשליטת הצבא
• שוקמו 57 אתרי רשות הטבע והגנים: 51 במרחב הגליל, 6 במרחב הגולן
• בוצע טיפול במיני צמחים פולשים באזורים אשר לא היה ניתן להיכנס אליהם בזמן הלחימה
• הועתקו צמחים בסכנת הכחדה מאזורים שנפגעו בצל הלחימה והועברו לגני המקלט
• התבצע איתור קינוני דורסים לאחר הלחימה באזורים שהיו סגורים, לצד השבת דורסים ויחמורים לטבע באזורים בהם הפסיקו ההשבות בזמן הלחימה.

תובנות עיקריות שעלו מהסקרים:

בסקרים משווים נמצא מגוון מינים זהה וכמות מינים קטנה – משמע לא הייתה פגיעה במגוון המינים (צמחים, בתי גידול, בע"ח) – אלא קיטון האוכלוסייה הקיימת. מופו הבעיות ונקבע הליך שיקום מתאים ומהיר שסייע בקיצור וייעול זמן השיקום. על פי הערכת הרשות, מרבית הנזקים ניתנים לשיקום. נמצא כי  הצמחים הרב שנתיים בחבל הים תיכוני מתחדשים באופן ספונטני  ולא נדרשת שתילה מחודשת.

שיקום תשתיות טיילות וקליטת קהל:

• כ-7,100 מתנדבים ומתנדבות לקחו חלק בשיקום והכנת אתרי רשות הטבע והגנים לקליטת קהל באזור הצפון, לאחר שרבים עמדו סגורים בצל הלחימה.
• תוקנו מפגעים ונזקים שנגרמו בגנים הלאומיים – 11 גנים טופלו, 4 בטיפול.
• בוצע שיקום פגיעות באתרי ארכיאולוגיה: שמורת הטבע נחל דישון-אביב, שמורת הטבע עין אפק, אתר עתיקות מצד עטרת.
• נפתחו והוסדרו כלל מסלולי הטיול בשטחים הפתוחים ובגנים הלאומיים

שיקום נזקי המלחמה – דרום הארץ

שיקום תשתיות טיילות וקליטת קהל:

• תוקנו נזקי תשתיות שנגרמו מהלחימה באזור העוטף
• הוסדרו ושוקמו מסלולי טיול ומסלולי אופניים בשטחים הפתוחים
• בוצע קידום לעידוד תיירות ופעילויות בשיתוף הקהילות המקומיות

שיקום נזקי המלחמה – השלב הבא

במהלך שנת 2026, תמשיך רשות הטבע והגנים לשקם את הפגיעות והנזקים מהמלחמה. בנוסף תערך הרשות לטיפול בשטחים לאחר יציאת צה"ל וצמצום הפגיעות העתידיות מפריסת כוחות צה"ל בהערכות מחדש. בין המשימות העומדות בפני הרשות:

• המשך שיקום הנזקים ברכס רמים ושמורת טבע שחלבי מנרה, נחל דישון – שטחים הנמצאים בשליטת הצבא
• שיקום ארוך טווח: טיפול במיני צמחים פולשים – לאחר סיום הניטור בכלל השטחים
• סקרים אקולוגיים חוזרים בתקופת האביב לאחר הגשמים
• חיזוק גרעיני רבייה – טיפול והשבה לטבע של מינים מוגנים/בסכנת הכחדה
• תיקון והסדרת תשתיות הטיילות – שמורת הטבע תל דן, שמורת הטבע עין אפק,שמורת הטבע גמלא, אספלט במספר חניונים בשמורות הפתוחות
• ליווי ההערכות הביטחונית העתידית
• טיפול באזורים בהם היו שריפות גדולות : הסדרת דרכים, קווי חיץ ושיקום שבילי הליכה
• שיתוף קהילה- שבים אל הבית- שבים אל הטבע: תכנית קהילתית חדשה בצפון עמק החולה, בהובלת שותפים רבים: ביניהם, החברה להגנת הטבע, מועצה אזורית גליל עליון, רשות ניקוז ונחלים כנרת והמשרד להגנת הסביבה. תכנית המאפשרת חיבור פשוט, מרפא ובלתי אמצעי אל הטבע שלנו, חזרה. בכל יום שישי התקיים מפגש באחד מנחלי האזור, שיחה עם דמות מפתח מאחד הגופים המובילים, ניקיון משותף של השטח.
• התנדבות לשיקום האתרים הסגורים בצפון הארץ – לקראת פתיחתם: כ-7,100 מתנדבים ומתנדבות סייעו בהכנת האתרים לקליטת קהל, אחרי חודשים רבים שבהם היו סגורים בעקבות המלחמה: גיזום צמחייה, הסדרה וניקוי שבילים, פינוי אדמה שהצטברה על מסלולי ההליכה.

תקציב רשות הטבע והגנים – 2025

• הפער בגין כניסות מבקרים עומד על כ-100 מיליון ₪
• הרשות  קיבלה שיפוי תקציבי חלקי  מהאוצר לצד תהליכי התייעלות פנימיים. הרשות צופה כי תסיים את שנת 2025 ללא גרעון.
• תקציב לשנת 2026: הרשות מתנהלת בשלב זה במציאות של אי וודאות לאור העובדה שתקציב המדינה לשנת 2026 טרם אושר, העדר תיירות חוץ ופערי תקציב נוספים מירידה בתקבולים בגין כניסות מבקרים. לאחר אישור תקציב המדינה, תלבן הרשות מול אגף התקציבים באוצר, שיפוי/רשת ביטחון תקציבי לפער זה.
• בשנת 2025  נפתחו האתרים שהיו סגורים בשנתיים הקודמות, עם זאת אין גידול משמעותי במספרי התיירים. קיימת התאוששות במספרי המבקרים הישראלים בהלימה למצב הבטחוני.

סיכום הכרזות – שנת 2025

אכיפה

נתוני אכיפה ביבשה בשנת 2025:

נתוני אכיפה בים בשנת 2025

חילוצים ותאונות

• קמפיין – נשמעים להנחיות ושבים הביתה לשלום. קמפיין הסברתי לקהל החרדי, העוסק בטיול בטוח בתקופת החופש "בין הזמנים". הנחיות חשובות לטיול נכון, על מנת למנוע הסתבכות מטיילים במסלולי הטיול.

נזקי השריפות

לאורך שנת 2025 (ינואר-אוקטובר), נשרפו ברחבי הארץ כ-94 אלף דונם של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים. המחוז בו הייתה הפגיעה המשמעותית ביותר הינו אזור הצפון, עם כ-36.1 אלף דונם שנפגעו –  כ-38.4% אחוזים מסך כל השטח שנפגע. המרחב אשר נפגע בצורה המשמעותית ביותר, הינו מרחב השומרון במחוז יו"ש, עם כ-28.8 אלף דונם שנפגעו. מרבית השריפות (66.8%) התרחשו בשטחים הפתוחים. השטח שנפגע בצורה המשמעותית ביותר עד כה הינו שטחו של פארק קנדה – מקורות איילון עם כ-4.2 אלף דונם שנפגעו. 

שריפות – חלוקה למחוזות ולסוגי שטח שנפגעו

פעילות שימור המורשת הבנויה בשנת 2025

למרות שנה של חוסר ודאות, צוותי השימור של רשות הטבע והגנים המשיכו בעשייה משמעותית בפעילות השימור: מהצלה וייצוב מבנים היסטוריים, דרך מניעת נזקים סביבתיים, ועד תחזוקה מונעת והכשרות מקצועיות. פעילות צוותי השימור מבטאת את האחריות הציבורית של הרשות בשמירה והגנה על אתרי המורשת בניהולה, עשייה המבטאת מקצועיות גבוהה ואהבת הארץ של כל העוסקים במלאכת השימור על מורשתה של ישראל לדורות הבאים. השנה בוצעו פרויקטים לשימור בכ-50 אתרי מורשת – בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים.

חפירות ארכיאולוגיות – השנה חזרו משלחות החפירות והסקר לחפור באתרי רשות הטבע והגנים. אנו סוגרים את השנה עם כ-50 חפירות וסקר ארכיאולוגיות ברחבי הארץ, והמחקר הארכאולוגי ממשיך לספק לנו הפתעות וממצאים ייחודיים ששופכים אור על קורות החיים של האתרים, והתפתחות התרבויות לאורך ההיסטוריה, ומפיחים חיים ברוח בשרידים והעדויות מן העבר.

פרויקטים מרכזיים:

• הגן הלאומי יחיעם, שימור המבצר: פרויקט שימור הנדסי רחב-היקף לשני מגדלי המבצר הצלבניים, בשיתוף רשות העתיקות.
• הגן הלאומי בית גוברין – מרשה – מערת הקולומבריום: שימור וייצוב הנדסי ייחודי במערה ייחודית לגידול יונים, כחלק משלב הסיום בעבודת העיגון והביסוס ההנדסי ופתיחת מחודשת של המערה לאחר שהייתה סגורה למבקרים מעל שנתיים .
• שמורת הטבע עין גדי: טיפול חירום בעקבות שיטפון כבד שפגע בבית הכנסת ובכפר הקדום, כולל ניקוי פסיפסים, טיפול בטיח ופינוי סחף.

פרויקטים מרכזיים בתכנון שימור ופיתוח בשנת 2024:

סך ההשקעות בשנת 2025 בתכנון שימור ופיתוח עומדות על כ-70 מש"ח (שלושת רבעי שנה) הסכומים המופיעים לכל פרויקט הינם הסכומים שיצאו בשנת 2025 בגין כל פרויקט.

פרויקטים מרכזיים בתכנון שימור ופיתוח בשנת 2025:

הנגשת אתר חדש:

• עין צנובר: השלמת טיפול בהיתר בניה להקמת גן לאומי חדש בגולן. כ-700 אש"ח

מבואות כניסה – שיפור חווית הביקור באתרים:

• שמורת הטבע והגן הלאומי ארבל: מרכז מבקרים חדש בשלבי ביצוע, כולל הפקת סרט חוויתי למבקרים, כ- 1.5 מש"ח
• אתר הטבילה – קאסר אל יהוד: הושלמו מבנים ופרגולות מערך הכניסה, בביצוע מתקדם של דק חדש להתכנסות על גדת הירדן ותחילת ביצוע חניה חדשה למערך הכניסה ועבודות פיתוח, בשלבי תכנון מתקדם של אודיטוריום חדש באתר כ-4.7 מלש"ח
• שמורת הטבע צבעי הרמון: בביצוע מתחם מבואת צבעי הרמון, כ-1.1 מלש"ח

שיקום ארכיאולוגי – משמרים את ההיסטוריה:

• הגן הלאומי יחיעם: בוצעו מבנה שירותים ומקלחות חדש, מצללות חדשות לחניון הלילה ושימור וייצוב הקיר הצלבני, כ- 3 מלש"ח
• הגן הלאומי תל אפק: הושלמו עבודות שימור ופיתוח בית הבטון ועבודות השלמה במפעל המים, כ-1.5 מלש"ח

שיפור תשתיות הטיילות:

• שמורת הטבע חוף דור-הבונים: תחילת ביצוע פרויקט הנגשת חוף הים הכולל דק מקלחות ומצללות, כ-300 אש"ח
• הגן הלאומי תל אשקלון: מיצג מרכז המבקרים בשלבי ביצוע. עבודות פיתוח בבזיליקה בביצוע מתקדם, כ-1 מש"ח
• הגן הלאומי תל גזר: הושלמו עבודות פיתוח ושימור, כ-2.3 מלש"ח
• הגן הלאומי עין חמד: בביצוע עבודות שיקום ערוץ הנחל והנגשה לציבור, כ-2.1 מלש"ח
• ביצוע מערכות אנרגיה סולאריות במגדל צדק, שער הגיא, עינות צוקים, כ-900 אש"ח

חניוני לילה – הקמה ושיפור תשתיות:

• שמורת הטבע נחל עמוד תחתון: השלמת חניון לילה בשטח פתוח בצמוד לכביש 85, כ-900 אש"ח
• נחל דרגה: הושלמו עבודות תשתיות לחניון הלילה, קידום תכנון למערך כניסה לחניון הלילה, כ-1.6 מש"ח
• חי בר יטבתה: הושלם תכנון מפורט לבינוי חניון לילה, בשלבי טיפול מתקדם בהיתר הבנייה

חטיבת המדע

שמירת טבע ימי – פעילות לאורך שנת 2025

המחצית הראשונה של שנת 2025 אופיינה בסגירת שטחים ימיים נרחבים, כולל שמורת הדגל הימית שלנו – שמורת טבע ים ראש הנקרה-אכזיב ועד שבי ציון בצפון, ומרצועת עזה ועד אשקלון בדרום. היעדר GPS  – הפך את עריכת הסקרים בים, שעבורם נדרש מיקום מדויק, לכמעט בלתי אפשריים לביצוע.  החל ממאי 2025 נפתח הים (כולל השטח הצפוני) לעבודה, בוצעו סקרים בשמורת ראש הנקרה ובאזורים ושמורות נוספות.

משימות מרכזיות שבוצעו השנה בתחום הים:

• באביב בוצע סקר "הביובליץ" של חברת הדגים בארבעת שמורות הטבע הימיות: גדור, דור-הבונים, שקמונה, וראש הנקרה-אכזיב, וכן באתרי ביקורת סמוכים. השנה סגרנו מעגל, ובסתיו 2025 התבצע סקר ביובליץ מלא, הכולל את סקר הדגים, חסרי החוליות והאצות. זו הפעם הראשונה מאז אוקטובר 2023 שמבוצע סקר הביובליץ המלא בסתיו (שלא ניתן היה לערוך במלואו בגלל המלחמה).
• מניתוח ראשוני של ממצאי האביב עולה כי השמורות הימיות ממשיכות לתפקד היטב בשמירה על המינים המסחריים ולאכלס גרעיני רבייה של מינים אלה (בעיקר דקרים). ממצאי הסתיו עדיין בניתוח. בשנה הקרובה מתכננת הרשות לערוך מפגש מיוחד של חוקרים וסטודנטים לצורך ניתוח מעמיק של כל נתוני הביובליצים.
• הממצאים מעידים על עלייה מדאיגה בכמות הדגים מהמין "זהרון הדור" – מין פולש לים התיכון שגורם לנזקים אקולוגים משמעותיים וטורף כמויות גדולות של מינים מקומיים. במקביל נמצאה ירידה משמעותית באוכלוסיות טווסון ים תיכוני ויולית ים תיכונית שניתן להסביר בטריפה על ידי זהרונים. חטיבת המדע באמצעות אוניברסיטת ת"א ובשיתוף היחידה הימית ברט"ג מקיימת מחקר הבוחן אמצעים להתמודדות עם אוכלוסיית הזהרונים בשמורת ראש הנקרה. 
• נערך סקר להערכת הפגיעה בכרישים כתוצאה מציוד דיג. בשלוש הצלילות שבוצעו באתר (והופסקו עקב אסון טריפת הצולל) נצפו עד 50% מהפרטים כשהם עם ציוד דיג על גופם וכן פציעות משמעותיות שנגרמו מציוד הדיג. משיחות עם דייגים מקומיים עולה שהרבה מציוד הדיג שלהם נלקח על ידי הכרישים ולכן סביר שזה גורם משמעותי בפגיעה בכרישים.
• נערך פיילוט להוצאת קיפודי ים פולשים מהמין נזרית ארוכת קוצים, שהתרבו מאוד בים התיכון בשנים האחרונות ואף הם גורמים לנזק אקולוגי, כמו גם לפציעות מרובות של מתרחצים.  הקיפוד שמוצאו בים סוף, חדר לים התיכון דרך תעלת סואץ והתבסס במהירות לאורך חופי מזרח הים התיכון. בזכות קוציו הארוכים, קצב רבייה גבוה והיעדר טורפים טבעיים, הוא הגיע לצפיפות גבוהה של פרטים באוכלוסייה. הקיפודים ניזונים מאצות וגורמים לדילול כיסוי אצות עד ליצירת 'מדבריות תת־ימיים', ובכך משנים את מבנה החברות המקומיות. התפשטות הקיפודים מאיצה את תהליכי המדבור הימי ופוגעת במגוון המינים המצויים בשמורות הטבע הימיות ובים כולו.
• נערכו סקרי המשך נרחבים על טבלאות הגידוד, שמעידים על המשך תהליך שובם של הצינורירים לחוף הכרמל והתבססותם שם (צינוריר: חילזון החי על טבלאות הגידוד ויוצר שונית קטנה בשוליה, שיש לה משמעות רבה להגנה על קו החוף). נספרו כמעט 2000 צברים לאורך כ – 12.5 ק"מ של טבלאות גידוד, והצברים שהכרנו מהשנים הקודמות גדלו בממדיהם ובצפיפות הצינורירים.
• התקיימה הפלגת מחקר בשיתוף אונ' ת"א על ספינת המחקר MedEX של עמותת אקו-אושן, לאזור המכונה "שביטים" – שטח ימי נרחב בעומק 100 מ' ממערב לאשדוד, בו מצויים בלטים נדירים של סלע בחלקו הדרומי של הים התיכון הישראלי. אזור זה מאופיין במספר רב של מיני ספגים, כוכבי ים, מניפות ונוצות ים ועתיד להיות מקודם כשמורת טבע.
• ביצוע סקרים ואיסוף מידע לטובת שימור אזור הרכס המצוי בעומק 42-35 מ' מול בוסתן הגליל, במקום  חברת מינים ייחודית בקרקעית הים, כגון ספוגים שלא ניתן למצוא בעומקים רדודים יותר, אבל גם לא באזורים עמוקים יותר. מדובר באזור הקרוב למתקן התפלה גליל מערבי לגביו פעלו רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה לצמצום ההשפעה על השטחים הרגישים וערכי הטבע.
• הרשות ממשיכה לקדם יחד עם עמותת "אקו-אושן" סקרים של מדע אזרחי בתחומים שונים בים ובחוף, כולל סקרי קיפודים וזהרונים פולשים, סקרי סרטנים (חולן החוף) ועוקבים יחד איתם אחר אירועי תמותה המוניים ובלתי מוסברים של צדפות בחופי עכו.

חיות הבר – ספירות שנת 2025

צבי ישראלי

לפי תוצאות ספירת 2025 אוכלוסיות הצבי הישראלי הגדולות נשארו יציבות, כאשר אוכלוסיית דרום הגולן הראתה עלייה מסוימת באוכלוסייה. יתכן שזאת בשל פעולות סניטציה להקטנת מקורות מזון לטורפים. גודל האוכלוסייה  אוכלוסיית הצבי הישראלי בישראל מוערכת בכ-5,500 פרטים.

צבי נגב

בשנת 2025 נרשמה ירידה מסוימת בגודל האוכלוסייה בהשוואה לשנת 2024, ייתכן שהירידה המוערכת מושפעת משנת הבצורת השלישית ברציפות ושטפון שפגע בעצי השיטים. ידוע שבשנות בצורת אוכלוסיית הצבאים משנות את הפיזור המרחבי של הצבאים דבר שיכול להשפיע על תוצאות הספירה.

יעל נובי

ספירת היעלים בשנת 2025 מצביעה על ירידה מסוימת באוכלוסיית היעלים בהרי אילת וירידה חדה באוכלוסיית צפון מדבר יהודה. ייתכן כי הירידה נובעת בשל שנת הבצורת השלישית ברציפות. אם זאת אנחנו בוחנים את מצב האוכלוסייה במדבר יהודה על מנת לשלול גורמי פגיעה נוספים.  אוכלוסיית היעל הנובי בישראל עומד על כ-3,000 פרטים.

נשרים

הערכות מציבות את אוכלוסיית הנשרים הישראלית על כ-180 פרטים (נכון לשנת 2025). בשנת 2025 נספרו 41 קיני נשרים ברחבי הארץ: 30 בהר הנגב והמכתשים ו-11 בכרמל ובגולן. רשות הטבע והגנים ושותפיה הרבים עושים מאמצים כבירים כדי לאושש את אוכלוסיית הנשרים ולמנוע את הכחדתם.

אי העלייה במספר קיני הנשרים בנגב ומדבר יהודה הינה תוצאה של הפגיעה בבוגרים בשנת 2024 כתוצאה מהרעלות (במהלך קינון בסוף חודש פברואר מתרופות ווטרינריות ובמרץ מהרעלה זדונית במתומיל) ולכן לא נכרת מגמת הגדילה המצופה. בכרמל ניכרת ירידה לעומת 2024 בעקבות תמותה של לפחות 5 פרטים בוגרים בקיץ 2025 מסיבה שלא זוהתה. בגליל עדין לא תועדו קינונים מאז 2010. בגולן הייתה רבייה מוצלחת לראשונה מזה 8 שנים וגוזל פרח בהצלחה.

בשנת 2024 רשות הטבע והגנים קיבלה תקציב ייעודי על סך 15 מיליון ₪ לטיפול בבעיית הרעלות. פעולות שבוצעו:

• 3 פקחי נשרים, קליטת פקח סניטציה בכרמל
• קמפיין הסברה למניעת הרעלות וחשיבות הסניטציה בחברה הבדואית: מטרת תכנית ההסברה היא מודעות ושינוי התנהגותי, במטרה לצמצם את מקרי הרעלת חיות בר בעקבות אכילת פגרים מורעלים. כיום פועלות 3 קבוצות מתנדבים עם כ-40 מתנדבים, הושק קמפיין הסברה ברשתות החברתיות, בתקשורת המסורתית וכן נבנה מערך שיעור לבתי הספר.
• רכש והכשרת 4 כלבנים לאיתור הרעלות
• רכש 2 משאיות סניטציה נוספות (סה"כ נרכשו 4)
• פריסת 19 כלובי איסוף פגרים בפזורה הבדואית
• איסוף של כ-450 טון פגרים ופסדים
• טיפול באירועי הרעלת נשרים
• משדור מעקב וטיפול 155 נשרים משדר GPS – מספר שיא

עיגולים אדומים – שנים עם אירועי הרעלה

צבי ים

בשנת 2025 הוטלו כ-562 קינים בחופי ישראל (11 מגרעין הרבייה) לעומת 609 קינים (9 מגרעין הרבייה) בשנה שעברה. 449 צבי ים חומים, 109 צבי ים ירוקים ו-4 קינים ללא זיהוי טקסון.

28,086 אבקועים שוחררו לים בשנת 2025 לעומת 30,647 ב-2024. כ-600 מתנדבים ברחבי הארץ לוקחים חלק בפעילות של סריקות קינים במהלך עונת ההטלה ובשמירה על האבקועים במהלך עונת ההגחה. 347 מתנדבים סורקים, 181 מתנדבים שמרצבים, 110 מתנדבי מרכז ההצלה.

181 צבי ים פצועים הגיעו השנה (נכון לתחילת נובמבר) לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים במכמורת לעומת 126 צבי ים ב-2024.

מתוכם 114 צבי ים חומים ו-62 צבי ים ירוקים, 2 צבים קרניים אילת ו-3 צבים רכים.
בנוסף לזוחלים, הגיעו גם 3 כרישי סנפירתן, כריש עפרורי ודולפין סטנלה.

88 צבי ים (מתוכם 3 צבים רכים) הושבו בחזרה לטבע לאחר הליך שיקום (עד לתחילת נובמבר) לעומת 60 צבי ים בשנת 2024.

סיבת הפגיעה הנפוצה ביותר שזוהתה היא הסתבכות בפסולת ושקי פלסטיק – 59 צבים הגיעו לאחר שהסתבכו בשקי פלסטיק.

התנדבות עם צבי ים: מערך מתנדבים גדול אשר פועל הן בעונת הרבייה והן בעונת ההטלות. סה"כ פעלו לאורך השנה כ-19 קבוצות התנדבות בכל רחבי הארץ. מסריקת החופים ביום ובלילה, דרך שמירה על קיני הצבים ועד הצלת צבים פצועים – מערך המתנדבים עושה לאורך השנה כולה עבודה חשובה לאין שיעור בשמירה ואישוש אוכלוסיית צבי הים לאורך חופי ישראל. במסגרת זו מתנדבים מאות רבות של מתנדבים, חלקם במשך שנים ארוכות.

צב רך

בשנת 2025 נספרו 101 קני צב רך (71 קינים אשתקד), כולל 2 קינים בנחל אלכסנדר שהוטלו מחוץ לחוות ולא מופיעות בערך של אלכסנדר לשנת 25 (22 קינים).

תכנית המעקב הארצית לצב הרך מתקיימת מאז 2006 ומציגה יציבות כללית במספר הקינים בקנה מידה ארצי. בחמש השנים האחרונות ניכר שינוי בהתפלגות האזורית כאשר נחל נעמן ושמורת עין אפק בולטים בעלייה בחלקם היחסי והופכים לאתרי הטלה מרכזיים נוספים לצד אלו שבנחל אלכסנדר. לעומת בנחלים תנינים עדיין נמשכת מגמת ירידה.  פעולות ממשק ששולבו בשנים האחרונות, שכוללות איתור ומיגון של הקינים משפרות משמעותית את השרידות. בשנת 2025 שרדו כ- 56% מהקינים שהוטלו, בהשוואה לפחות מ- 15% בהעדר ממשק המיגון.  שילוב של ניטור ארוך־טווח וממשק בשטח מאפשר להגן באופן אפקטיבי על דור ההמשך של הצבים הרכים.

חוברות

בשנת 2025 נספרו 139 פרטים במסגרת הספירה השנתית, ספירה המצביעה על ירידה משמעותית בכמות הפרטים הנספרים (254 בשנת 2024). הירידה החדה בספירה הנוכחית ביחס לספירה בשנה שעברה (מ-242 בחצרים ל-130 בלבד), ירידה של 87%  ולממוצע בשנים האחרונות, מדאיגה ומצריכה הסבר ומעקב אחרי הגורמים האפשריים. שנת 2025 מסתיימת כשנה שחונה בכל הארץ ובפרט בנגב, ממוצע הגשמים ברחבי הנגב עמד על -30%. הבצורת השנה, מגיעה לאחר שנתיים עם מיעוט גשמים, דבר המתבטא ביצרנות נמוכה בכלל בתי הגידול.

סיבות אפשריות לירידה הנצפית:

• ירידה ביצרנות של השטח בעקבות שנת בצורת קשה, גרמה לתמותה גבוהה מהרגיל, ובמקביל לגיוס קטן מהממוצע של פרטים חדשים לאוכלוסייה (הצלחה רבייתית נמוכה
• עלייה באיומים וסיכונים לאוכלוסייה כגון טריפה, התחשמלות והתנגשויות הובילה לתמותה גבוהה בשנה החולפת.
• פיזור שונה של האוכלוסייה במרחב מאשר בשנים עם ספירה גבוהה. דוגמה לכך ניתן לראות במסמך שפורסם בעקבות ירידה דומה בספירה של 2023, אם כי ההסבר אז היה דווקא שנה ברוכה מהרגיל במשקעים.
• קיים קושי לכמת את האיומים והסיכונים לחוברות במרחב הנגב. אין עדויות לעלייה בכמות הטריפות או התנגשויות בקווי מתח. עם זאת יש עלייה חדה בכמות הכלבים המשוטטים בנגב המערבי מאז תחילת מלחמת 'חרבות-ברזל' באוקטובר 2023 , דבר המשפיע על כלל חיות הבר במרחב, ובהם עופות דוגרי-קרקע. עם זאת, הספירה הגבוהה.

*תוצאות נמוכות ספירת 2023 – ספירה אחרי חורף גשום בנגב (גשמים מעל הממוצע, כיסוי צומח טוב), חלק גדול מהחוברות החליטו לא להצפין לכיוון חצרים. בדרך כלל בחורף ובאביב הן מפוזרות בכל רחבי הנגב ולקראת הקיץ הן עולות לכיוון חצרים למצוא מחסה ומזון. היות ולא היה צורך לחפש מזון לקיץ – נשארו באזורים אחרים ולכן לא נספרו.

שימור צמחים בסכנת הכחדה:

רשות הטבע והגנים מפעילה כ- 15 אתרים לטיפול ושימור צמחים בסכנת הכחדה:

• 5 גני מקלט גדולים (מיצגים כמה בתי גידול): החולה, ציפורי, עין אפק, נבי סמואל, חי רמון
• 7 חלקות מקלט: ברעם, אכזיב, נחל מערות, כוכב הירדן, ארבל, תל חצור ושניר (חלקה חדשה).
• 3 פרויקטים של שימור צמחים בסכנת הכחדה (quasi in situ) בתוך אתר רשות: שמורת הטבע עין גדי (מדרון העצים הסודנים), הגן הלאומי ממשית (שימור לשון-שור נגבית), שמורת הטבע עינות צוקים (גינון בצמחים בסכנת הכחדה, שימור בן-חורש גדול).
• 4 חממות לגידול צמחים בסכנת הכחדה באתרי רשות (שמורת הטבע עין גדי, שמורת הטבע עינות צוקים, שמורת הטבע עין אפק, הגן הלאומי ציפורי) – מאפשרות לנו לקיים השבות לטבע וללמוד הנבטה וגידול של מינים.

פרויקטים מרכזיים – שימור צומח:

ריבוי צומח:

• פרויקט לריבוי סחלב הביצות: מתקיים אצל מגדלים חיצוניים, בליווי של אורי הנדלר, גנן גני מקלט – למידה ראשונית כיצד להנביט מין זה.
• פרויקט לריבוי לשון-שור נגבית (לזריעה באתר הטבעי לאחר שיקום): הכנת שתילים לשתילה בגן המקלט והשבה לטבע
• פרוייקט אחי חרגל אפריקאי: הכנת שתילים במשתלת עין גדי על מנת להשיב לשמורה ולגן בית הכנסת העתיק בעין גדי

שיקום בתי גידול צומח:

• שיקום בית הגידול הטבעי היחידי בעולם של לשון השור הנגבי ומניעת התחתרות

השבות לטבע: סה"כ הושבו בשנת 2025 13 מינים בסכנת הכחדה לאתרים חדשים:

• לשון-שור נגבית (ניסוי זריעה בשמורת אירוס ירוחם)
• אירוס הדור (שמורת הר אביבים)
• סם-הכלב המזרחי (שיקום דיפלה)
• אירוס הארגמן (גבעת האירוסים רשל"צ)
• ארכובית החוף (שמורת חוף גלים)
• פשתת החוף (שמורת חוף גלים)
• פואירנה שעירה (אחו גונן)
• בוצין בירותי (עם קהילת גשר הזיו)
• גלונית פלשתית (צבא הגנה לטבע- פלמחים)
• געדה קיפחת, אזוביון דגול, בוצין בירותי (קהילת פרדס חנה)
• סחלב הביצות (עין ארובות, כרי נעמן, שניר)- העתקות מהר קטע
• סחלב ריחני (שניר)- העתקות מהר קטע
• העתקות של מספר גיאופיטים בהר קטע משטח הבנייה אל השמורה (נואטינאה תמימה, שום הגליל, סחלב הביצות, סחלב ריחני).
• בן חורש גדול- השבות בשמורות עין גדי ועינות צוקים

• כרזת פרחי הבר – שובה של הכרזה המיתולוגית: לכבוד חודש שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים חידשה את הכרזה המיתולוגית וההיסטורית של שמירת פרחי הבר – 'צא לנוף אך אל תקטוף' שהופקה לפני יותר מ-50 שנים. הכרזה שקיבלה עיצוב מחודש, נתלתה בבתי ספר היסודיים ברחבי הארץ, במסגרת מהלך משותף עם משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי. הכרזה המחודשת מציגה 16 פרחי בר אנדמיים לישראל, חלקם מצויים בסכנת הכחדה.
• טבע ממרחק בטוח – מצמצמים כניסת חיות בר למקומות יישוב: בשנת 2025 הצליחה הרשות לקדם שיתוף פעולה עם 71 רשויות מקומיות להסברה משותפת בנושא, בנוסף להסברה ייעודית בבתי הספר. עלייה של 29.1% מהשנה שעברה בה לקחו חלק בתוכנית 55 רשויות

הרעלות

שנת 2025, מסתיימת עם כ-48 אירועי הרעלה, לעומת 61 אירועים בשנה שעברה – ירידה של כ-21.3%. אם זאת, השנה מתו כתוצאה מהרעלות כ-1,323 בע"ח לכל הפחות – עלייה של כ-457% בהשוואה לשנה שעברה (238 בע"ח מתים כתוצאה מהרעלה), ביניהן דיות, שועלים, נשרים, זאבים ועוד מינים המוגדרים כערכי טבע מוגנים.