התרגום הוא אחד המקצועות העתיקים בעולם, ועם זאת – מעולם לא איבד מחשיבותו. הוא התפתח מיכולת חיונית לצורכי דיפלומטיה, מסחר והפצת כתבים דתיים – לשדה מקצועי מתוחכם. בעת העתיקה, המתרגמים היו דמויות מפתח שאפשרו תקשורת בין תרבויות ואימפריות שונות.
במהלך הדורות, שימשו המתרגמים כשגרירים תרבותיים, ועבודתם דרשה לא רק דיוק לשוני אלא גם רוחב לב כלפי המגבלות הבלתי נמנעות של תקשורת בין-תרבותית. הנזירים בימי הביניים, שעמלו על תרגום כתבי יוונית ללטינית, ידעו שתרגום מושלם אינו אפשרי – שכן כל מילה נושאת עמה מטען תרבותי שלעתים אין לו מקבילה בשפת היעד. ובכל זאת, הם התמידו, מתוך הבנה שתקשורת בלתי מושלמת עדיפה לאין ערוך על פני שתיקה.
הרנסנס סימן פרק חדש במקצוע, עם המצאת הדפוס שהנגישה יצירות מתורגמות להמונים. קהל הצופים של שייקספיר יכול היה להיחשף לטרגדיות יווניות, וחוקרים ברחבי אירופה חלקו ביניהם תגליות מדעיות באמצעות כתבים מתורגמים בקפידה. גם כיום, כאשר מתרגמים יצירה ספרותית, היא זורעת אמפתיה ודמיון ומזמינה את הקוראים להיכנס לעולמות שלא היו נחשפים אליהם אחרת.
המהפכה התעשייתית הביאה עמה דרישות חדשות ושיטות עבודה חדשות. סוכנויות תרגום מקצועיות קמו, קבעו סטנדרטים והציבו רף איכות. במאה ה־20 נולדה פרשנות סימולטנית, ששינתה את עולם הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים.
כיום נכנסנו לעידן חדש בתולדות התרגום – עידן הבינה המלאכותית, המציעה מהירות ונגישות בקנה מידה שבעבר דמה לבלתי אפשרי. אמנם כלים אלו אינם מחליפים עדיין את המגע האנושי – את האינטואיציה, הרגישות התרבותית, היכולת לקלוט ניואנסים והומור – אך הם מייצגים פרק חדש ועצמתי במקצוע שממשיך להתפתח כבר אלפי שנים.
ועם זאת, גם ככל שהאלגוריתמים משתכללים, המרכיב האנושי נותר בלתי ניתן להחלפה. הבינה המלאכותית יודעת להתמודד עם תרגומים שגרתיים בדיוק הולך וגובר, אך היא עדיין זקוקה למתרגמים אנושיים – לרגישותם התרבותית, להבנת ההקשר וליכולת לנווט במורכבויות הדקות שהופכות כל שפה לייחודית.
המקצוע העתיק הזה ממשיך להתפתח, אך שליחותו המרכזית נשארת כשהייתה: לחבר את האנושות מעבר לגבולות השפה. התרגום הוא – וימשיך להיות תמיד – שותפות בין האינטואיציה האנושית לחדשנות הטכנולוגית: הכוח השקט שמחזיק את עולמנו יחד.
