תרגום הוא יותר מאשר המרת מילים משפה אחת לאחרת – זוהי אומנות שמעבירה משמעות, רגש ותרבות דרך זמן והמרחב. ביטוי פשוט, כמו מנגינה קטנה, יכול להכיל בתוכו את כובד ההיסטוריה, חמימותו של הזיכרון, או את ניצוץ ההבנה בין אנשים שלולא התרגום לא היו מתחברים. וכמו מוזיקה, תרגום דורש גם דיוק טכני לצד רגישות אמנותית כדי ללכוד לא רק את המילים, אלא גם את הקצב והרגש של טקסט המקור.
יופיו של התרגום טמון בכוחו ליצור שמחה גדולה. ילד השומע שיר ערש של סבא או סבתו בשפתו, שיר המתעורר מחדש בקול אחר, או סיפור שנולד מחדש בתרבות אחרת – כל תרגום הוא מתנה. הוא נושם חיים חדשים במילים, מאפשר להן להדהד מעבר לגבולות ודורות. יש קסם מיוחד בגילוי מחודש של סיפורים, שירים ורעיונות שנפתחו לראשונה לקהל חדש.
אך מעבר לשמחה, התרגום משמש גם כגשר. הוא מחבר בין העבר להווה, משמר מורשת תרבותית תוך הנגשתה לקוראים בני זמננו. טקסטים עתיקים כמו האפוסים של הומרוס או הסוטרות הבודהיסטיות ממשיכים לדבר אל קהלים מודרנים דרך תרגום מושכל. הוא מטפח הבנה בין אנשים, ממיס מחסומי שפה כדי לחשוף את החוויה האנושית המשותפת לכולנו.
ביטוי מתורגם בודד יכול לחבר סב לנכד, בין סיפור נשכח לדור חדש, בין תרבות רחוקה לבין נפש סקרנית. בכך, תרגום אינו רק מילים – הוא שמירה על קולות, בחגיגת השוני, ובבניית עולם שבו ידע ויופי זורמים בחופשיות, כמו שיר נצחי הנישא ברוח. זוהי גם אמנות וגם שליחות, שהופכת מחסומים לגשרים, מילה אחר מילה.
