הסכם גירושין הוא הסכם בעל תוקף משפטי, שנערך בין בני זוג המעוניינים לסיים את נישואיהם. ההסכם נועד להסדיר את כל הנושאים הנלווים לגירושין, כולל חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ועוד. עם זאת, קיימות נסיבות שבהן אחד הצדדים עשוי לבקש לבטל או לשנות את ההסכם.
הסכם גירושין מקבל תוקף מחייב רק לאחר שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לאחר האישור, ההסכם מקבל מעמד של פסק דין. משמעות הדבר היא שהדרך לביטול ההסכם כרוכה בהליך משפטי הדומה לעתירה לביטול פסק דין, ולא בהליך רגיל לביטול חוזה.
עילות אפשריות לביטול הסכם גירושין:
מרמה והטעיה:
אם ניתן להוכיח שאחד הצדדים הסתיר מידע מהותי (למשל, רכוש או נכסים) או הטעה את הצד השני במהלך המשא ומתן, ניתן להגיש תביעה לביטול ההסכם.
כפייה ואיומים:
במידה וההסכם נחתם תחת לחץ, איומים או כפייה, ניתן לבקש את ביטולו. יש להוכיח קשר סיבתי בין הכפייה לבין החתימה על ההסכם.
טעות או חוסר תום לב:
אם ההסכם נחתם מתוך הבנה מוטעית של הצדדים לגבי עובדות מהותיות, עשויה להיות עילה לביטול ההסכם. עם זאת, יש להראות כי הטעות הייתה משמעותית והשפיעה על עצם ההסכמה.
שינוי נסיבות מהותי:
כאשר מתרחש שינוי משמעותי בנסיבות החיים של אחד הצדדים או ילדיהם, ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי ההסכם. לדוגמה, שינוי משמעותי בהכנסות, מצב רפואי או צרכים מיוחדים של הילדים.
ביטול הסכם בהתנהגות:
כאשר בני הזוג לא פועלים על פי ההסכם, מתעלמים ממנו או פועלים בניגוד אליו, ניתן לטעון כי מדובר בכוונה לחזור בהם מההסכם ולבטל אותו.
במידה ובית המשפט מוצא כי יש עילה מוצדקת לביטול ההסכם, הוא עשוי להורות על ביטולו או שינויו. עם זאת, במקרים מסוימים יבחר בית המשפט לפסוק פיצויים כספיים במקום ביטול ההסכם.
ביטול הסכם גירושין הוא תהליך מורכב, המותנה בעמידה בעילות משפטיות מוגדרות והוכחה של פגם בהליך החתימה או שינוי נסיבות מהותי. חשוב לזכור כי בית המשפט יפעיל שיקול דעת רחב בבחינת הבקשה, תוך התחשבות בטובת הצדדים ובטובת הילדים. על כן, כל צעד בנושא זה צריך להיעשות בזהירות ובייעוץ משפטי מקצועי.
