אנסמבל סולני תל אביב יארח לראשונה את חברי שלישיית ירושלים, שיופיעו יחד באיחוד חד פעמי ומרגש, ויבצעו עם האנסמבל את הקונצ'רטו המפורסם לכינור, צ'לו ופסנתר של בטהובן.
בקונצרט תבוצענה יצירות קלאסיות השואבות השראתן ממוסיקה עממית. מצד אחד – ברטוק, שחקר את המוסיקה העממית בהונגריה וסביבותיה ושילב אותה במוסיקה שלו, מצד שני – מוצרט, במוסיקה מהמחזה "תאמוס מלך מצרים",
ומצד שלישי – המלחין הישראלי דניאל עקיבא, שכתב יצירה חדשה ומקורית המבוססת על הנוסח הספרדי של פיוטים שנכתבו ע"י שלושה משוררים מתור הזהב של ספרד(ר' שלמה אבן גבירול, ר' יהודה הלוי, ורבי אברהם חזן גירונדי), והקדיש אותה לזמרת שני אושרי, המשלבת טכניקת שירה אמנותית עם מסורות שירה עממיות.
חיפה: שישי 23.2.24, בשעה 12:00, אודיטוריום רפפורט
תל אביב: מוצ"ש 24.2.24, בשעה 20:30, אולם צוקר
עכו: יום חמישי 29.2.24, בשעה 19:00, הקונסרבטוריון העירוני
בקונצרט השני העונה, "קלאסיקה עממית", שיתקיים ב-23-24 וב-29 בפברואר, יתרחש איחוד חד-פעמי ומרגש של חברי שלישיית ירושלים המהוללת – רועי שילוח, אריאל טושינסקי וירון רוזנטל – שיחברו לאנסמבל סולני תל אביב. לאחר קריירה בינלאומית עשירה ומוצלחת של למעלה משלושה עשורים, יתאחדו חברי השלישיה ויבצעו עם האנסמבל את הקונצ'רטו המפורסם לכינור, צ'לו ופסנתר של בטהובן אופ. 56 בדו מז'ור.
בקונצרט תבוצענה יצירות קלאסיות השואבות השראתן ממוסיקה עממית. מצד אחד, ברטוק, שחקר את המוסיקה העממית בהונגריה וסביבותיה ושילב אותה במוסיקה שלו. מצד שני, מוצרט, במוסיקה מהמחזה "תאמוס מלך מצרים". ומצד שלישי, המלחין הישראלי דניאל עקיבא, שכתב יצירה חדשה ומקורית המבוססת על הנוסח הספרדי של פיוטים שנכתבו ע"י שלושה משוררים מתור הזהב של ספרד (ר' שלמה אבן גבירול, ר' יהודה הלוי ורבי אברהם חזן גירונדי), והקדיש אותה לזמרת שני אושרי, המשלבת טכניקת שירה אמנותית עם מסורות שירה עממיות.
"היצירה 'אחות קטנה', נכתבה בהשראת המילים הנשגבות שמעוררות מחשבה ורגש רב, שנכתבו על ידי שלושת המשוררים מתקופת תור הזהב של ספרד: רבי שלמה איבן גבירול, רבי יהודה הלוי ורבי אברהם חזן גירונדי", אומר המלחין דניאל עקיבא על יצירתו החדשה ומוסיף: "'שער אשר נסגר, קומה פתחהו' כותב רשב"ג, בפיוט שני כותב: 'הנה לך תיטב זמרת אנוש על כן אודך בעוד תהיה נשמת אלוה בי'.
ריה"ל כותב פיוט מסתורי שבו "מלאכים נהלכים בתוך אבני אש ומים" ורבי אברהם גירונדי כותב על "אחות קטנה" שהיא כנסת ישראל ומבקש: "אל נא רפא נא למחלותיה…"
בשני פיוטים: יה שמך ארוממך ואחות קטנה מופיעים ציטוטים מתוך הפיוטים המקוריים בנוסח הספרדי. היצירה מסתיימת בטקסט לראש השנה (הקונצרט תוכנן להתקיים בפתיחה החגיגית של עונת הקונצרטים) – 'תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה'".
כבר בשנים הראשונות של המאה ה-20 גילה בלה ברטוק עניין מיוחד בחומרי הפולקלור המוזיקליים של מחוזות הונגריה וסביבותיה. בצוותא עם ידידו, המלחין והאתנו-מוזיקולוג זולטן קודאי, שקד ברטוק על מפעל עצום של הקלטה, תיווי וניתוח מוזיקלי מעמיק של אלפי שירים ומחולות עממיים, כולל כאלה שמקורם במחוזות פרובינציאליים ברחבי הונגריה, רומניה וארצות הבלקן. את הדיברטימנטו לתזמורת כלי קשת הלחין ברטוק ב1939 במענה להזמנתו של המנצח ופטרון האמנויות פאול זאכר. השפעות המקצבים העממיים ומוסיקת הפולקלור ניכרים בכל אחד מפרקי הדיברטימנטו. ברטוק אמנם מגלה ביצירה זיקה ברורה לעולם הצורני של הקלאסיקה הווינאית, אולם ניתן לזהות בה זיקה חזקה עוד יותר לאלמנטים בארוקיים דווקא: חלוקה של הגוף התזמורתי לחטיבת סולנים, ולעומתה הגוף התזמורתי הגדול יותר, בדומה לנהוג בקונצ'רטו הבארוקי; שימוש במרקמי חיקוי מפותחים, ועוד. כל פרקי היצירה שואבים השראה מעולם השיר והמחול העממיים, באורח האופייני לברטוק, ועם זאת, הם מורכבים ביותר מבחינות רבות, לרבות מבחינת מלאכת הביצוע. בפרק השני, למשל, ישנם 14 חילופי מיפעם. זהו פרק אפל, "מוזיקת לילה" של ממש. ניתן לומר בזהירות כי הוא אולי מתאים לתיאור הלוך רוחו הפנימי של יוצר שכבר ידוע לו שבתוך חודשים אחדים הוא עתיד לעזוב את היבשת שעל תרבותה גדל והתחנך, ולהשלים את מעברו לארה"ב.
"תאמוס מלך מצרים" הוא מחזה של טוביאס פיליפ, שמוצרט הלחין לו מוסיקה בעלת אופי אופראי עם השפעות מזרחיות עממיות, הפתעות קצביות ודרמות קיצוניות. בשני האינטרלודים התזמורתיים הקצרים שיבוצעו בקונצרט המוסיקה מפתיעה וסוערת, וכתובה בסגנון "הסער והפרץ" ששלט בשנות השבעים של המאה ה18 באירופה. יש בה אקורדים מודגשים פתאומיים, כרומטיקה מלודית, ליריות, תזמורים מעניינים כאשר כלי הנשיפה מקבלים ביטוי יוצא דופן, והרבה קטעי אוניסונו עם מלודיות בעלות אופי מעט מזרחי. שני קטעים אלה מציגים מוצרט קצת שונה – סוער, עממי, קודר.
"מרגש מאד עבורי שבעונה ה-23 של אנסמבל סולני תל אביב מתקיים קונצרט כל כך מיוחד, רב-גוני ורב סולנים, שבו יבואו לידי ביטוי היכולות המגוונות של האנסמבל, שמתאפיין בנגינה סוחפת, ריתמית ומלאת התלהבות", אומר ברק טל ומוסיף: "גם יכולותיהם הסולניות של נגני האנסמבל יבואו לידי ביטוי בקונצרט זה – במיוחד בדיברטימנטו לכלי קשת של ברטוק וביצירתו החדשה של דניאל עקיבא "אחות קטנה". בנוסף, יהיו לנו ארבעה סולנים אורחים מצויינים, המוכרים היטב לקהל הישראלי, ואנו נרגשים לשתף עימם פעולה".
לצפייה בדיברטימנטו של ברטוק בביצוע האנסמבל לחצו כאן
לצפייה בשלישיית ירושלים מנגנת צ'ייקובסקי לחצו כאן
להאזנה לזמרת שני אושרי שרה את הפיוט "יה שמך ארוממך" (שהוא גם אחד הפרקים ביצירתו של דניאל עקיבא "אחות קטנה") לחצו כאן
קלאסיקה עממית
מנצח: ברק טל
סולנים:
שני אושרי – שירה
שלישיית ירושלים:
רועי שילוח – כינור
אריאל טושינסקי – צ'לו
ירון רוזנטל – פסנתר
התכנית:
ברטוק – דיברטימנטו לתזמורת כלי קשת
מוצרט – שני אינטרלודים מתוך "תאמוס מלך מצרים”
דניאל עקיבא – "אחות קטנה" – פיוטים לקול וכלי קשת. בכורה עולמית
בטהובן – קונצ'רטו לכינור, פסנתר וצ'לו בדו מז'ור אופ.56
מחיר כרטיס- 140 ש״ח / 120 ש״ח לגמלאי. או במנוי: תל אביב 500/420 ש״ח, חיפה 320/400 ש״ח
חיפה: שישי 23.2.24, בשעה 12:00, אודיטוריום רפפורט
תל אביב: מוצ״ש 24.2.24, בשעה 20:30, אולם צוקר
עכו: חמישי 29.2.24, בשעה 19:00, הקונסרבטוריון העירוני
פרטים ורכישת מנוי וכרטיסים: 051-2218088 www.soloists.co.il
לפרטים: 'ענת מרומי יחסי ציבור': עידית בן ארי 050-5255079, ענת מרומי 052-8133813
דניאל עקיבא: אחות קטנה – פיוטים לקול וכלי קשת, בכורה עולמית
3 משוררים מתור הזהב של ספרד בארבעה פיוטים עליהם מבוססת היצירה החדשה/עתיקה שנכתבה בהשראת המילים הנשגבות שמעוררות מחשבה ורגש רב. שלושת המשוררים הם: רבי שלמה איבן גבירול, רבי יהודה הלוי ורבי אברהם חזן גירונדי. "שער אשר נסגר, קומה פתחהו" כותב רשב"ג ובפיוט שני כותב "הנה לך תיטב זמרת אנוש על כן אודך בעוד תהיה נשמת אלוה בי". ריה"ל כותב פיוט מסתורי שבו "מלאכים נהלכים בתוך אבני אש ומים" ורבי אברהם גירונדי כותב על "אחות קטנה" שהיא כנסת ישראל ומבקש: "אל נא רפא נא למחלותיה…" בשני פיוטים: יה שמך ארוממך ואחות קטנה מופיעים ציטוטים מתוך הפיוטים המקוריים בנוסח הספרדי. היצירה נכתבה בסיוע קרן רבינוביץ' והיא מוקדשת לשני אושרי ומותאמת ליכולות הייחודיות שלה כזמרת המשלבת טכניקת שירה אמנותית עם מסורות שירה עממיות. היצירה אף מוקדשת לברק טל ולסולני תל אביב בהוקרה על פועלם המבורך.
שני אושרי – סופרן
שני אושרי הינה זמרת סופרן המתמחה בשירה קלאסית ומזרחית אמנותית.
נולדה בשנת 1993 בנתניה וגדלה בין שני בתים, האחד חילוני-פרסי והשני חרדי-תימני.
על אף שסיימה את לימודי האופרה בהצטיינות, שני בחרה לצאת למסע שורשים וגילוי עצמי.
שני איתרה בפינות רחוקות של הארץ סבתות קדומות ולמדה מהן מסורות שירה עתיקות. בין היתר למדה אצל גילה בשארי, אחת הזמרות הבולטות ובעלות הידע הנרחב ביותר בתחום של שירת יהדות תימן.
שני חוקרת את הזהות המזרחית בעולם המוזיקה הקלאסית המערב אירופאית, הזהות הנשית בשירה היהודית השמורה לגברים – והרצון לא לבחור, אלא לשלב.
לאחרונה שיחררה שני אלבום בכורה עם המלחין והגיטריסט דניאל עקיבא הכולל מוזיקה חדשה לצד פיוטים נדירים, ואף הופיעה עם קטעים אלו באולם הקונצרטים המפורסם ״קרנגי הול״ שבניו-יורק.
השתתפה בפסטיבלים בארץ ובעולם כגון ״"פסטיבל הגיטרות הבינלאומי", "עיר פוגשת מוזיקה", "חג המוסיקה הישראלי", "פסטיבל אבו גוש", "פסטיבל המוסיקה בעכו", ״The Charter's Global Gala" בנוכחות הדאלי לאמה ועוד..
רועי שילוח – כינור
רועי שילוח, למד אצל מר חיים טאוב והופיע לראשונה כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בגיל 12. מאז הופיע עם תזמורות רבות ביניהן עם הפילהרמונית הישראלית בסיור לאירופה ולקנדה, הסימפונית של לונדון, ה"רויאל פילהרמוניק" של פלנדריה ועוד. רועי שילוח מופיע ברסיטלים רבים ברחבי אירופה, קנדה, ארה"ב, דרום אמריקה, והמזרח הרחוק.כמו כן, הוא מוזמן תדיר לתת כיתות אומן במקומות אלו. רועי הוא חבר מייסד ב"שלישיית ירושלים" שזכתה בפרסים רבים, ומוכרת היום, כאחד ההרכבים המובילים בעולם המוסיקה הקאמרית .
אריאל טושינסקי – צ'לו
למד בארץ אצל מרסל ברגמן, חיים טאוב וצבי הראל, את לימודי ההמשך עשה עם פרופ' אלדו פריסו באוניברסיטת "YALE" בארה"ב במילגה מיוחדת, והשתלם במקביל גם עם ברנרד גרינהאוז.
אריאל משתתף בקביעות בפסטיבלים בין-לאומיים כגון פסטיבל רולנדצ'ק, "וילה מוסיקה" נוישטאדט עוד.
מייסד ב"שלישיית ירושלים" בכל 30 שנות פועלה בעבר וזכה עמה במקום הראשון בתחרות "אוסאקה" הבינלאומית למוסיקה קאמרית ביפן 1999, ותחרות הבינלאומית במלבורן 1995.
ירון רוזנטל – פסנתר
ירון רוזנטל הוא אחד הפסנתרנים המובילים בישראל, המשלב קריירה בינלאומית כפסנתרן סולן ומוזיקאי
קאמרי. מופיע ברסיטלים וקונצרטים למוסיקה קאמרית בישראל, צפון ודרום אמריקה, אירופה, דרום אפריקה ואוסטרליה.
מר רוזנטל זכה במספר רב של פרסים ומלגות, מופיע בקביעות ב Bonn ,House Beethoven, ברסיטלים על הפורטה-פיאנו המקורי של בטהובן. כחבר ב"שלישיית ירושלים" עטורת השבחים הבינלאומיים הוא מופיע בקביעות באולמות המוסיקה הקאמרית המרכזיים ברחבי העולם. בנוסף לפעילותו כאמן מבצע, פרופסור רוזנטל מכהן כראש החוג לפסנתר וכלי מקלדת באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. הוא מורה מוערך לפסנתר ולמוסיקה קאמרית, ומגדל את דור ההמשך של פסנתרנים צעירים ומחוננים. הוא מעביר בקביעות כיתות אמן ברחבי העולם.
אנסמבל סולני תל-אביב, זוכה פרס לנדאו לאמנויות הבמה לשנת 2015, הוקם בשנת 2001 מתוך חזון של המנצח ברק טל ליצור בארץ גוף תזמורתי קאמרי צעיר, תוסס, נלהב ורענן, שכל נגניו וירטואוזים בעלי יכולות סולניות. כבר מקונצרטי הבכורה הצליח האנסמבל ליצור תכניות קונצרטים ייחודיות, חדשניות ומהפכניות, שמטרתן "לשבור" את הפורמט המיושן של הקונצרט הקלאסי המסורתי, וליצור משהו אחר, צעיר יותר, זורם יותר, מתקשר יותר. ליצור משהו שמשלב חדש עם ישן, שמשלב מוסיקה קלאסית עם סגנונות אחרים.
במשך כל שנות קיומו מקפיד האנסמבל לטפח גם דור צעיר של מוסיקאים ואוהבי מוסיקה, ומקיים במשך שנים פרוייקטים חינוכיים יוצאי דופן של "אימוץ" תזמורות צעירות מקונסרבטוריונים ומבתי ספר למוסיקה ברחבי הארץ, כולל בפריפריה. כמו כן, האנסמבל זכה להופיע בקונצרטים מרגשים על במות מרכזיות בעולם, כמו אולם הקרנגי בניו יורק, הקונצרטהאוז בוינה, אולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג ברוסיה, התיאטרון קולון בבואנוס איירס, אולם הפילהרמונית של בוסאן בקוריאה ועוד.
ברק טל – מנצח
המייסד והמנהל המוסיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב משנת 2001.
הופיע על בימות מרכזיות בעולם, בהן אולם הקרנגי בניו-יורק, תאטרו קולון בבואנוס איירס, אולם הקונסרבטוריון ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה ועוד וכן רדיו וטלביזיה רבים בארץ ובאירופה.
כמנהל מוסיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב שיתף פעולה עם גדולי הסולנים הבינלאומיים, בהם הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הצ'לנים מישה מאיסקי ונטליה גוטמן, הויולנית טבאה צימרמן, זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול, ועוד.
כמנצח אורח הופיע עם מרבית התזמורות בארץ, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וכן עם תזמורות בגרמניה, בסלובקיה, באוסטריה, ברוסיה, בצ'כיה, ברומניה, בהונגריה, בסין, בארה"ב, בדרום קוריאה ועוד. כיהן כמנצח הבית של התזמורת הסימפונית חיפה בשנים 2001-2003. בשנת 2012 מונה ברק טל למנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, תפקיד בו כיהן במשך כשנתיים.
זכה במספר פרסים ומענקים, בהם הפרס ע"ש עדן פרטוש מטעם משרד התרבות, המדע והספורט לשנים 2005 ו-2013-2014, מענק למנצח צעיר מטעם מועצת הפיס לתרבות ואמנות לשנת 2006, ופרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל-אביב לשנת 2007. לאחרונה זכה עם אנסמבל סולני תל-אביב בפרס לנדאו לאמנויות הבמה לשנת 2015. כמו כן זכה במלגות השתלמות ובמענקים מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל.
ברק מקדיש הרבה מזמנו לעבודה עם מוסיקאים צעירים ולחינוך מוסיקלי – כמנצח התזמורות הסימפוניות של ביה"ס התיכון לאמנויות "ויצ"ו חיפה (בשנים 2012-2017) ושל הקונסרבטוריונים בגבעתיים ובבאר שבע, כמנהל מוסיקלי של מתא"ן (מפעל תרבות ואמנות לנוער) בשנים 2008-2010, וכיוזם של תכניות חינוכיות בקונסרבטוריונים ברחבי הארץ בשיתוף עם אנסמבל סולני תל-אביב.
החל משנת 2017 משמש כחבר בסגל ההוראה בבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, ומקיים כיתות אמן וסדנאות ניצוח לסטודנטים עם אנסמבל סולני תל אביב.
ברק מכהן כחבר בחבר השופטים של תחרויות מוסיקליות רבות בארץ ובחו"ל – בניצוח, בקומפוזיציה, בנגינת סולו ובמוסיקה קאמרית.
