אני כבר רואה חלק מכם קופצים מהכסא שעליו את יושבים וצועקים:
“מה פתאום! זה ידוע שכשעובדים עם חברים החברות נהרסת!”
וחלק מכם תגידו: “הכרתי המון חברים, אנשים איכותיים ומקסימים, דרך העבודה איתם!”
האמת היא, שאין אמת. זה משתנה לפי האנשים: מי אנחנו ומי החברים.
אני יכולה לספר מניסיוני שלפני יותר מ-20 שנה התחלתי לעבוד עם מישהי, מנהלת בכירה בארגון, שהייתה “טיפוס”. במקרה היא היתה לקוחה של חבר, שהגדיר אותה כ”אדם קשה, שאי אפשר לעבוד איתו. כל הזמן ביקורתית ומלאה בטענות כרימון”. זאת הייתה הפרשנות שלו. בהתחלה, גם אני נתקלתי בצד הקשוח שלה, היו בקרים שצלצלתי אליה וקיבלתי “מקלחת קרה” של צעקות וביקורת. ועם זאת, במהלך העבודה היא הרעיפה עלי שבחים והמליצה עלי לאנשים אחרים. במשך השנים נשארנו חברות: היו תקופות בהן ליוויתי אותה כיועצת עיסקית והיו פעמים שבהן התייעצתי איתה בנושאים שיווקיים. למדנו לאהוב ולכבד זו את זו למרות השוני, חשוב יותר למדנו איך לדבר ומה לומר כדי לתמוך ולא לפגוע.
לדעתי חברות יכולה להעמיק ולארוך שנים רבות, גם כשעובדים ביחד בעסק משותף, כספקים או כלקוחות.
התנאי הבסיסי לעבודה הרמונית בעסק הוא לשים גבולות, מי עושה מה, להבין שלכל אחד יכולה להיות ביקורת על השני, זה לגמרי לגיטימי. לכתוב נהלי עבודה מאד ברורים.
החוכמה היא לחשוב איך להגיד מה ולשמור על תקשורת טובה.
אז החברות צומחת והעסק צומח. בהצלחה!
