אנשים שמאחרים

כולכם מכירים את האנשים שמאחרים, אולי אתם בעצמכם כאלו.

 איחור הוא לא מחלה, למרות שאלו המאחרים קוראים לעצמם ואומרים כן יש לי מחלה אני תמיד מאחר/ת

איחור כפשוטו הוא אי עמידה בלוח זמנים המתוכנן מראש. זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו בעקבות מצבים בלתי צפויים מראש כגון תאונת דרכים, עבודות בכביש ועוד.

אולם פה מדובר על אנשים אשר קיימת אצלם הנטייה לאחר באופן קבוע.

מה שורש הנטייה הזו?

קיימים כמה הסברים לתופעה והם מאד אינדיווידואליים כך שלא כל הסבר מתאים לכל מאחר/ת

ההסבר הראשון קשור להפנמת מושג הזמן

זמן הינו מושג אשר מאד קשה להבינו מבחינה קוגניטיבית. חלק גדול מן המאחרים הכרוניים סובלים מהקושי להפנים את מושג הזמן בצורת החשיבה שלהם. הם מתייחסים לזמן כאילו הוא קיים לפי הנוסחה הידועה במתמטיקה:

זמן = דרך לחלק במהירות, כמו בשאלות המפורסמות אשר למדנו בבית הספר, חוץ מנקודה אחת שבנוסחה לא לוקחים בחשבון פקקים, עומסים בלתי צפויים ובנוסף על כך שברגע שתכנון הזמן לקוי מן הסתם אין סיכוי שלא לאחר.

ההסבר השני גם הוא קשור לתכנון זמן לקוי: חלק מן האנשים בטוחים שהם יספיקו להכניס עוד מטלה בלוח המטלות שלהם בזמן שיש להם בין פעילות אחת לשנייה מבלי לקחת מקדם זמן ראוי וכך הם לא מספיקים לעמוד בלוח הזמנים – " יש לי חצי שעה עד שאני אגיע לעבודה אז בינתיים אני יכולה גם להעמיד עוד מכונת כביסה…. גם לגהץ… וגם עוד לבשל צהריים לילדים כשיחזרו מבית הספר" , מוכר?

ההסבר השלישי הוא שתגובת הסביבה לאיחור בפעם הראשונה היתה מאד סלחנית ולכן היוותה חיזוק חיובי להתנהגות האיחור שכן אם התגובה הייתה מאד לא סלחנית כגון מניעה של כניסה לשיעור או תשלום מופחת בשכר על כל איחור, ההתנהגות הזו הייתה נעצרת מיד.

מה חשוב לעשות?

לזהות איזו משלשת הקטגוריות שכתבתי כאן רלוונטית ולפעול בהתאם

ללמוד לערוך תכנון זמן מדוייק ונכון

ולדאוג לתגובה בלתי סלחנית על אי עמידה בלוח זמנים

זמן הוא אינו שעון

זמן הוא ערך המבטא כבוד אנושי

כשאני מגיע/ה בזמן שנקבע אני משדר/ת אני מעריך את זמנך – אני מעריך אותך.