בחלק מהמשחקים שאני מעבירה בחוגים דרושה לא מעט יצירתיות ודימיון, ולא פעם ישנם ילדים שפשוט מודים בפניי שאין להם דמיון ולכן גם לא יצירתיות.
האם כך המצב?האם אפשר לשנות זאת או לפחות לשפר מצב שכזה?
הציור הוא אחד מהמקורות לפיתוח יצירתיות ולבטא את כל האושר שבדמיון. כשילדנו מצייר הוא למעשה ממציא סיפור דמיוני בראשו, הוא שואל את עצמו איך לצייר חתול או כלב, הוא מדמיין בתים עם כנפיים או חיות קסומות. דרך הציור הוא מצליח להראות איך נראות המפלצות המסתתרות מתחת למיטתו. לפי דעת מומחים הציור מעורר את דמיון הילד.
אבל מה קורה כשילדנו לא יודע לצייר פרח?האם לצייר את הפרח עבורו?לדעתי עדיף שתקחו אותו לשדה או שתתבוננו יחד איתו בספר. תראו לו איך נראים הפרחים וכך תאפשרו לו לחזור הביתה ולצייר את הפרח על פי זכרונו. יש לי בקשה אליכם – תנו לו לצייר את הפרח על פי זכרונו ואל תנסו לשכנע אותו אחרת. אם תעשו אחרת תגרמו לילד להפסיק ליצור ולדמיין.
איך נעודד את היצירתיות של ילדנו?
תניחו על שולחן העבודה שלו או בקרבתו צבעי מים, טושים, עפרונות צבע, צבעי אצבעות, בריסטולים, ניירות צבעוניים ועוד… ואפילו לוח עם גירים שיאפשר לילד לצייר ואם לא ימצא חן בעיניו יהיה באפשרותו למחוק ולעשות זאת שוב.
כשילדכם יביא לכם ציור או יראה לכם ציור תראו עניין, תחמיאו לו. הנה כמה דוגמאות למשפטים שיעודדו אותו להמשיך ליצור:
"איזה רעיון נחמד שציירת את המשאית בצבעים אלו "
"מה, הבית על הענן? כמה דמיון יש לך !כל הכבוד !"
"אם היו אנשים בארמון שציירת מי הם היו?"
"הייתי רוצה לטפס על עץ שלך כדי לגלות מה רואים סביבו"
אחד הדברים שעשיתי כשבני להב היה קטן היה לתלות את הציורים שלו ובכל פעם שהוא הביא ציור חדש החלפתי אותו בציור שהיה תלוי. עד היום אחד מציוריו שעשה בגן ממוסגר ותלוי בפינת אוכל של הוריי ותמיד האורחים מתלהבים שילד בין חמש עשה זאת. את הציורים על תזרקו, שמרו אותם בקלסר ומדי פעם תשבו עם ילדכם ותבקשו ממנו לספר לכם מה מסתתר מאחורי הציורים שלו. תגלו עולם ומלואו.
כך תעזרו לילדיכם למצוא את היצירתיות שלו וכמובן תעזרו לו לפתח את הדמיון שמאחורי היצירתיות.
ומי יודע אולי בכך תעזרו לילד שלכם להפוך לפבלו פיקסו הבא !
