שיר תשרי
"כבר ראיתי נחליאלי
ואולי זה רק נדמה לי
עוד חמסין נשבר אתמול
תם החופש הגדול"
רחל שפירא
החופש הגדול עבור תלמידי בית ספר, הינו ציפיה קבועה ומחזורית במהלך כל השנה.
החופש הגדול בבגרותנו הוא מעין משאת נפש נוסטלגית, חלום שלא יחזור, אלא אם נאפשרו לעצמנו.
ומה הוא חופש גדול בזוגיות? לא ל"פולי אמוריות", גם לא למרחב אישי בזוגיות רציתי להתייחס. אלא, לשנתיים הראשונות של הזוגיות, של הנישואין.
אלו שנתיים רבות קסם, בהן כל אחד מבני הזוג, נתפס על ידי בן זוגו ככליל השלמות, כנפש התאומה אותה מצא בעולם. האהבה פורחת, שני בני הזוג לרוב מאושרים. זו היא אחת מתקופת החופש בזוגיות, יש בה את האהבה והאהוב לו ציפינו, יש התרגשות, יש הנאה, הכל נעשה, מתנהג ומתנהל בשמחה ומתוך רצון טוב.
והיה ובתוך תקופה זו, תחלוף עננה קלה בשמיים, אזי קרן השמש תמהר להבריחה, מלווה במחשבה שהייתה זו מקריות, שזה חד פעמי ויחלוף.
לאחר כשנתיים, המציאות מתדפקת על הפתחים.
"השמיים משתנים, לעיני החקלאים
השכנים מתכוננים, לימים הנוראים"…
רחל שפירא
עולות שאלות, מחשבות ותהיות,
כמו: האם זה בן הזוג לו ייחלתי, האם הוא השתנה, זה לא אותו אדם שהכרתי…..
" למה הוא תמיד מזמין את כל החברים שלו לצאת ביחד אתנו ואין לנו ממש זמן לעצמנו."
*בת הזוג המתלוננת שכחה שאחד הדברים שגרמו לה להתאהב בבן הזוג, הוא היותו טיפוס חברותי, מוקף בחברים.
"כמה היא משקיעה כל יום בדיבור עם אחותה, ולמה היא חייבת לערב את אמא שלה בכל דבר".
*בן הזוג שכח שהחיבור למשפחתית, הוא שמשך אותו בין השאר אליה.
"מה זה המפגשים המשפחתיים הדביקים האלה, האחים, הגיסות, הילדים…. אפשר קצת שקט?"
*בת הזוג שכחה שהיא באה ממשפחה קטנה, שקטה, שלא מדברים בה רבות ומה שמצא חן בעיניה הוא משפחתו החמה והרועשת של בן זוגה.
סובר הנדריקס שבבסיס כל קשר זוגי, מצוי חיבור שנעשה מתוך בחירה לא מודעת, בבן זוג שתפקידו לרפא את פצעי ילדותנו.
הציפיה היא שבן הזוג יסייע לי לתקן את שהיה חסר או שפגע בי.
ב"חופש הגדול": של השנתיים הראשונות של הזוגיות, כאמור אנחנו לרוב שמחים וטובי לב.
עם תום החופש, המפגש הראשון עם השונה, או המאד מוכר, קשה,מפריע, מרתיע.
בדיוק במקומות הללו, ההצעה היא להניח לבקורת על בן /בת הזוג, ולהתרכז בהתבוננות עצמית,
לחפש את החלק הדומה בתוכנו, שהוא כנראה חלק שאנחנו פחות אוהבים, ומטמינים אותו עמוק בתוכנו, או משליכים אותו על בן הזוג.
וכשנזהה מחד גיסא ,את החלק הזה ונבין מאידך, שבחרנו בבן זוג שיוכל לרפא אותנו, יקל עלינו להתמודד ולהכיל את הדברים, באופן שנייצר לעצמנו חוויה מתקנת לפצעי ילדותנו.
זהו תהליך מורכב, וכדאי להיעזר באיש מקצוע.
לדוגמא: אם לבן הזוג יש קשרי משפחה קרובים שהחלו להפריע לבת הזוג, הכיוון שיכולה בת הזוג לבחון, הוא מה מרחיק אותה ממשפחתה וכיצד תוכל לשפר את הקשרים.
או: אם בן הזוג חברותי ופחות מפנה זמן לאינטימיות, כיוון ההתבוננות יהיה בהקשר ליחס שלי לאינטימיות,
כאשר מסתיים החופש הגדול בזוגיות, או "ירח הדבש" לאחר כשנתיים של חיי זוגיות
מתחילה העבודה על הקשר, שמהותה היא ההתבוננות העצמית, והניסיון ל"עבוד ולשפר בעצמי",
על מנת לבנות ולהדק את הזוגיות באופן מיטיב ואוהב.
"בוא הביתה במהרה
עם הרוח הקרירה"
רחל שפירא.
