"שנים אני ואת בתוך מלכודת
יותר מדי ביחד
בתוך אותה ביצה
היום אני נוסע לאן אני לא יודע
אל תבכי, אל תבכי
לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה
זה הוא הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים.. "
כך כתב יעקוב גלעד ושר יהודה פוליקר. וכמעט בכל מסיבת סיום בבית ספר, שרים זאת לקראת היציאה לחופש הגדול.
האם כך משתקף המצב במערכות זוגיות, כאשר אחד מבני הזוג מחליט לפרק את המערכת ולצאת "לחופשי"?
חלק ממתכנני הבשורה המרה, ובאותה מידה מקבליה, נערכים למאבק אשר לרוב הוא ארוך ומתיש, וכולל מספר מערכות, ומיגוון "כלי נשק".
לאילו, מומלץ לזכור, שיחד עם כל הכאב והתסכול שמניע את המאבק, בכל מלחמה יש נפגעים. במצב בו יש ילדים, אזי הם הנפגעים הראשונים. גם זוג ההורים נפגע ולעתים "גלי" הפגיעה מתפשטים אף למעגלים נוספים.
לכם מוצע, תרגיל אינטלקואלי שעשוי לעזור למתן את עוצמת הלהבות.
היזכרו בתחילת הכרותכם, מה ראיתם בבן/בת הזוג שמשך אתכם בהמשך ליצור זוג, משפחה?
את הזכרון הזה, תגייסו לטובת גיבוש הסכם הוגן, המתחשב בראש וראשונה בצרכי הילדים.
כיום, מתמחים חלק מעורכי הדין בתהליכי גישור, שיוכלו לסייע לכם בעריכת ההסכם.
אבל, רגע לפני עיצרו !
האם עשיתם כל שביכולתכם להציל את הזוגיות?
האם פניתם לעזרה טיפולית?
האם הקשבתם לקול ההגיון? או נתתם לרגש להשתלט עליכם?
כשם שרובינו נוהגים לפנות לרופא המתאים, כאשר כואב לנו משהו או משהו בגוף אינו מתפקד.
האם כאשר אנו חשים מועקה, קושי רגשי, או שחושבים שדברים בזוגיות השתנו ופחות מתאים לנו, אנו פונים לפסיכולוג או למטפל זוגי ומשפחתי?
כאשר מדובר בקשיים במערכת הזוגית, כדאי שהזוג ילך לטיפול. יחד עם זאת במידה שאחד מבני הזוג נכון יותר לתהליך טיפול, חשוב להשתמש באפשרות זו.
תובנה אצל היחיד, שינוי בהתנהגותו, עשויים להשפיע ולגרום לשינוי אצל בן הזוג. לא במיידי, אבל זה קורה. זאת מאחר ומערכת יחסים ניזונה מסך הגרויים והתגובות שבין בני הזוג.
התנהגות, אמירה של האחד מהווה גרוי לשני. התנהגות או אמירת האחר מהווה תגובה מבחינתו וגרוי מבחינת האחד.
זאת אומרת, גירוי מעורר תגובה שהופכת לגרוי לתגובה הבאה…..
שינוי אצל האחד, שינוי ברמת האמירות וההתנהגות, ישפיע על שינוי בדפוס המעגלי.
אחת הדרכים להגיע לשינוי, היא: לסקור אירועים מהעבר ש"הקפיצו לנו את הטריגר"ופגעו במקום כואב. ולשאול את עצמנו, אילו עוד פרשנויות ניתן לתת לאירוע שהיה, מעבר להבנה "שהקפיצה" אותנו, אין ספק שניתן ממרחק למצוא עוד פרשנויות אחרות.
איך זה יתכן?
מאחר והתגובות הראשונות שלנו של הכעס, ההיעלבות… הן אוטומטיות, אנחנו מפרשים את שאירע, באמצעות משקפיים סלקטיביות, שמפלטרות את התמונה כך שתתאים לתפיסתנו.
שינוי בפילטר המשקפיים, יאפשר לנו לראות ולהבין אחרת.
לסיכום, פירוק מערכת זוגית, מקפל בתוכו:
• הרבה נפגעים
• אין ביטחון שאנו רואים את כל התמונה, אלא, את חלקה בלבד.
• זה האדם שבחרת לבן/בת זוג לחיים, הוא לא בהכרח השתנה, הראיה שלך השתנתה. האם בחנת מה קרה לך?
"עשרים וארבע שעות ביממה
למדנו את ואני את כל החוכמה
לא ידענו ללמוד בעל פה
שאחד ואחד זה בעצם הרבה
עשרים וארבע שעות ביממה
בנינו חומה של בדידות איומה
אז הלכנו ללמוד כל אחד בנפרד
שחופשי זה בעצם לגמרי לבד
חופשי זה לגמרי לבד
חופשי זה לגמרי לבד"
כתב: יעקב גלעד, הלחין: יהודה פוליקר
"האם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה"?
