שלוש תובנות לשיפור התקשורת ויצירת קירבה ביחסים בבית.
רגע לפני יום המשפחה, אני חולקת אתכם היום שלוש תובנות
שחשוב שנזכור, כי ישום שלהן ביומיום המשפחתי שלכם יסייע לכם ליצור קירבה, להפחית כעסים ולבנות גשר ליחסים קרובים.
תובנה ראשונה-בסיסית וחשובה: אין לנו שליטה על האחר
כמה היינו רוצים (בעיקר אנו הנשים) שהם פשוט יקשיבו ויעשו מה שאנו אומרות ויסכימו איתנו. ולפעמים, שגם יחשבו כמונו בלי שנצטרך לומר שום דבר (הוא לא רואה לבד ש..?).
האמת הלא כ"כ משמחת היא , שאין לנו שליטה על האחר. גם לא על אלו הקרובים לנו ביותר. אין לנו שליטה מה בן הזוג שלנו יחשוב, ירגיש, יעשה, במה הוא יאמין, ואיך הוא יתנהג. ואין לנו שליטה על הילדים שלנו. היינו רוצים לחשוב שאנחנו שולטים באספקטים רבים בחייהם וזה נכון, אבל אין לנו שליטה מלאה עליהם. לכל אחד יש שליטה רק על עצמו ועל גופו.
זו אמיתה פשוטה וכאילו ברורה מאליה . אך יישום שלה, לדעת, לזכור אותה ולחיות לפיה ביומיום – עושה פלאים. כי במקום הזה שאין לי שליטה על האחר, אלא רק על עצמי, אני מבינה שרק בעזרת יחסים טובים, קרבה ואהבה יכולה להיות לי השפעה על השני.
אז אין לנו שליטה אבל השפעה בהחלט יש! מה שאנחנו עושים משפיע על איך שהאחר מגיב אלינו.
אם אני רוצה בזוגיות – שת"פ , הבנה , הכלה , התחשבות, הקשבה – אם אני רוצה לעשות שינוי במצב הקיים – זה רק דרך יחסים קרובים ושיח .
בהורות- אם נרצה להנחיל ערכים, חוקים וגבולות בבית, הדרך היחידה שלנו זה להשפיע. לא נוכל להכריח את הילד לאכול, לישון, להיגמל מטיטול או לכבד אותנו. כל שינוי שנרצה לחולל יהיה חייב להיות דרך היחסים.
תובנה שנייה (כדאי לאמץ ככלל בכל בית):
כולנו שווים- מתייחסים בכבוד אחד לשני
הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב ו"משחררים קיטור" דווקא מול האהובים שלנו וזה יכול לקרות גם מול בן הזוג ובעיקר מול הילדים , כשאנחנו "קצרים" וחסרי סבלנות, כועסים או עייפים ואז אנחנו מדברים אליהם לפעמים כמו שלא היינו מעיזים לדבר אל חברה טובה או אל הבוס בעבודה .
תזכרו: כולם במשפחה שווי ערך כבני אדם, רק התפקידים שלנו שונים . לכן, לכולם אנחנו מדברים בכבוד! גם לאנשים הנמוכים בבית.
מוציאים זלזול, ציניות ודברי ביטול מהלקסיקון! נדבר אל בני הזוג שלנו ואל הילדים באותו הכבוד שהיינו מדברים לחברה, לקולגה, לבוס בעבודה, באותו כבוד שנרצה שיתייחסו אלינו. בכל פעם שאנחנו זורקים הערה עוקצנית , מבקרים או מעליבים אנחנו חוסמים את השני , סוגרים לנו דלת ליחסים ובעצם מקבלים תוצאה הפוכה למה שאנחנו רוצים .
זכרו כל שינוי וכל השפעה על האחר אפשר לעשות רק בעזרת יחסים טובים!
תובנה שלישית: תקשורת כמשחק פינג פונג: מה שאני נותן זה מה שאני מקבל!
במערכות יחסים, מה שאני אתן זה בד"כ מה שאני אקבל חזרה . מכאן נולדו משפטים כמו "חייך אל העולם והוא יחייך אליך חזרה" . אם תנסו , תראו שכאשר אתם מדברים למישהו בקול רם , בלי לשים לב הוא יעלה את טון הדיבור שלו . ולהיפך- רוצים שמישהו יפסיק לצעוק? דברו אליו בשקט והוא ינמיך את קולו.
רוצה שבן הזוג יתעניין בך ויראה לך אהבה ? התחילי את – שלחי לו SMS מתעניין במהלך היום , השאירי לו פתקים קטנים של אהבה . עשי מחוות קטנות שמראות לו "אתה חשוב לי". גם כשאתם סתם יושבים בערב לראות טלוויזיה – תזמי מגע נעים של קירבה, כמו יד שמונחת על הברך, ליטוף, ראש על הכתף של בן הזוג .
רוצים שהילדים ישתפו ויספרו ? שתפו אותם גם אתם במה שעובר עליכם . רוצים שישמרו על תרבות דיבור ? הוו להם דוגמא איך עושים את זה .
ביחסכם אל האחר, היו אתם עצמכם המודל והדוגמא לאיך שהייתם רוצים שיתייחסו אליכם.
הציבו את גבולות ה'אני' שלכם (איך אני לא מוכנה שיתנהגו אליי, שידברו אליי, שיתיחסו אלי) ואיכפו אותם בתקיפות אדיבה- מושג שאני מאוד אוהבת, כלי נהדר להצבת גבולות- שאומר: היו החלטיים ותקיפים כלפי עצמכם, ואדיבים כלפי הילדים. ברגע שאתם תהיו בטוחים, החלטיים ועקביים לגבי הכללים, הילדים יקבלו ויכבדו אותם.
אלו 3 הכללים הבסיסיים והכל כך חשובים שלנו להיום, לשיפור מערכת היחסים.
מוזמנים כמובן לשאול ולהגיב בעמוד שלי בפייסבוק: זוגיות הורות ומה שביניהם, רויטל רומאו.
