מאת איילת יובל דרזנר [email protected]
שירתתם בצה"ל, בשירות לאומי או התנדבתם בעמותה ? נכון שהרגשתם, לפחות בחלק מהזמן, שאתם עושים משהו טוב עבור המדינה ? שעברתם חוויות מחשלות, עשיתם תפקיד מעניין, הכרתם אנשים חדשים ועד היום הם אפילו חברים שלכם ? אז גם הטרנסג'נדרים רוצים !
מה זה בכלל טרנסג'נדר ?
הקהילה הלהט"בית נחלקת ל 4 אוכלוסיות: לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואליים.
הטרנסים הם אנשים נורמטיביים לחלוטין שנולדו כבן או בת והם מרגישים כלואים בגוף המין הלא נכון. בן שמרגיש שהוא בת או בת שמרגישה שהיא בן.
קהילת הטרנסים מגששת את דרכה בעולם וגם בישראל כדי שיקבלו אותה בלי סטיגמות ויאפשרו לה להיטמע באוכלוסיה ולחיות על פי דרכה, כי זה לא מדבק !!!.
אחת העמותות החשובות ביותר בישראל היא "עמותת שלומית" הפועלת לקידום נוער בני 18-23 אשר רוצים לתרום למדינה והדרך המתאימה ביותר עבורם היא שירות לאומי. יוזמה ייחודית של העמותה היא "פרויקט נחשול טרנס", המאפשר ל- 15 טרנסים לשרת שירות לאומי.
"העמותה הוקמה בשנת 1993. במקור השירות הלאומי היה רק לבנות דתיות בחינוך. מייסדי העמותה, עמי ברגמן המשמש כיו"ר וחיה שמואל ז"ל, שהיתה המנכ"לית, פנו דרך בג"ץ והשירות הלאומי כדי שגם אוכלוסיות אחרות כמו בנים, ערבים, נוצרים, חילונים ולא דווקא בחינוך, אלא בתחומים רבים במשק, יוכלו לשרת את המדינה.
כיום אחרי 21 שנה, כל אדם שמקבל פטור מהצבא אם בגלל שהגיע לצבא ונאלץ לעזוב, נפצע או מטעמי בריאות הנפש וכן נוצרים ומוסלמים שיש להם תעודת זהות כחולה, יכולים לעשות שירות לאומי אצלנו.
בשנה שחלפה עשינו פיילוט מצומצם של 8 טרנסים ולאור ההצלחה, השנה הרחבנו את הפרויקט ויש לנו 15 טרנסים בני שירות שמשרתים ומקבלים מאתנו מעטפת תומכת לחיים.
בעמותה יש כ- 3,000 מתנדבים, מקרית שמונה ועד באר שבע, מתחומם שונים, ומכל הלאומים. "
https://www.facebook.com/shlomit.org.il/
מה עומד מאחורי היוזמה ?
"היוזמה באה ממני ומהעמותה מפני שלאורך הזמן ראיתי, כרכזת אזור המרכז, שאוכלוסיית הטרנסים מגיעה אלינו, אך לא יכולנו לתת לה מענה שלם, כיוון שאנו מספקים למי שזקוקים לכך גם דירות למגורים בתקופת השירות הלאומי.
מתנדב שמגיע למשל מקרית שמונה, ממטולה או חיפה ורוצה להתנדב ולהתגורר באזור המרכז, מגיע אלי. יש לנו דירות שפרוסות לאורך המדינה בהן מתגוררים נשים וגברים בנפרד ופה נולד הקושי. האם להכניס טרנס לדירת בנים או בנות ? יש להם צרכים אחרים והם מעדיפים לחיות כקבוצה כי זה גם נכון יותר עבורם. כי תכניסי בן בשלבי המרה לחדר עם בנות, זה לא מתקבל טוב וגם לחדר בנים זה לא בדיוק נכון להכניס אותו.
עמותת שלומית חברה לעמותת על"ם המטפלת בנוער בסיכון והטרנסים מקבלים אצלנו מעטפת ועוברים אצלנו השתלמות של הכוונה לעתיד, מגדר, מציאת עבודה ונושאים חשובים לצעירים בגילם ובפרט למי שנתקל ב"הדרה". בנוסף, לחלקם חסרה תמיכה משפחתית ולחלקם יש תמיכה משפחתית מצוינת.
טלי וסרמן – רכזת שרות לאומי אזור מרכז ועובדת בעמותה במשך 7 שנים
איך הם מחליטים איפה להתנדב ?
הם מתראיינים אצלי ראיון עומק בו אנחנו יחד מזהים את החוזקות, היכולות, ניסיונם התעסוקתי ומה אוהבים לעשות. על פי הראיון אני מוצאת מקומות בהם ניתן לשלב אותם באופן שיועיל להם ולמערכת אליה הם נכנסים ובפרט שיוכלו להתנהג אליהם בכבוד.
זה לא פשוט לקרוא למי שצריך בלשון זכר או נקבה ויש מקומות שאין מספיק טולרנטיות (סבלנות) בגלל שהמנהל באותו מקום יעדיף סוג מתנדב אחר או שמיקום התפקיד בדלפק הקבלה ובן השירות הלאומי שהוא טרנס לא רוצה להתעמת כל היום מול קהל ולתקן את האנשים "אני לא בת אני בן".
כמה זמן הם משרתים ?
"כמו כל בני השירות הלאומי בישראל, גם הם יכולים לשרת שנה או שנתיים בשירות הלאומי. שנה זו חובה. שנתיים זו בחירה."
מה כולל הליווי של "עמותת שלומית" בזמן השירות ?
"בדירה בה אנו משכנים אותם במהלך השנה אנחנו מבצעים דינמיקות קבוצתיות כדי לעזור להם להשתלב עם יציאה ראשונה מהבית, התמודדות עם כסף, הסתגלות למגורים משותפים עם אנשים נוספים, ניקיון ובנוסף, בקבוצה של 15 איש יש כאלה שגרים בבית ויש שגרים בדירות שהעמדנו לרשותם ואנחנו עוזרים להם לקבל כלים לעתיד כמו: מוטיבציה פנימית, תכנון עתיד, קבלה לאוניברסיטה, פחדים, דברים שעוצרים אותי בחיים."
יש כאלה שפורשים באמצע כי לא מתאים להם ?
"כן. כמו בכל קהילה ולא רק הטרנסית, גם הם יכולים לפרוש אבל אין פה מספרים גבוהים של פרישה. ברגע שבני כל הקהילות וגם הטרנסים התקבלו למקום ומרגישים בו נח, שהם תורמים ונתרמים, הם מאוד מעריכים את 'החממה' הזו. "שלומית" היא מקום מצוין להתפתח ולפעמים היציאה מהבית לדירה עצמאית מסייעת להם לקדם את עצמם."
האם העמותה נמצאת בקשר עם ההורים ?
"אנחנו לא נפגשים עם ההורים אלא אם בן/בת השירות מבקשים מאתנו או שההורים מבקשים. לחלקם אין צורך ואצל חלקם הצורך קיים."
מה הרקע המקצועי שלך ?
"למדתי פסיכולוגיה וחינוך במכללת עמק יזרעאל המסונפת לחיפה ועם סיום הלימודים התחלתי לעסוק בזה. עבדתי ב"אשכולות חשיבה". זו חברה לפיתוח חשיבה וכישורי שולחן שעובדת בכ – 30 מדינות בעולם ומקדמת ילדים ונוער למיומנויות וממנה עברתי ל"עמותת שלומית", שאני מאוד מזדהה עם הערכים והאידיאולוגיה בה ואני מתעסקת בקידום ילדים, מיומנויות רגשיות, ערכיות וחברתיות, כך שיש מאחורי קריירה בת 15 שנה.
במקביל לקבוצת הטרנסים יש לי בני שירות אחרים. 60 ח'ברה שמשרתים בכל העמותות, התאטראות ומקומות החינוך, גני ילדים, בעלי חיים והרשימה עוד ארוכה וניתן לראות אותה באתר."
מה בן שירות עושה בגן או בבית ספר ?
"סייעים לגננת או סייע למורה בבית הספר. הם מתנסים בעבודות שבמצב רגיל הם לא היו יכולים "להתקבל אליהן.
דוגמא: יש צעיר/ה שמתנדב בהוסטל של נוער מחוסר קורת גג. זה משהו שאם מישהו מהמתנדבים היה שולח אליו קורות חיים כשהם בני 17 וסיימו תיכון, אף אחד לא היה מקבל אותם לשם. להיות מדריך בהוסטל כזה מצריך ניסיון חיים, להיות מעל גיל 21 וכמובן לימודים סטודנטיאליים."
האם יש משרתים בשירות לאומי שרוצים להמשיך לעבוד באותו מקום עם סיום השירות ?
"בוודאי. יש הרבה כאלה !."
גמישות ? בניגוד לצבא ….
"אם יש לך חלום להיות איש חינוך ואתה הולך לעבוד בבית ספר ואתה מגלה תוך חודשיים שלושה שאתה בכלל לא אוהב את זה, אז אתה בעצם גדל ולומד להכיר את עצמך.
בניגוד לצבא שבו כמעט אין את הגמישות למעבר חייל מתפקיד אחד לאחר, אצלנו היא קיימת. זו לא חתונה קתולית ואם בן/בת השירות מרגיש לא נוח תוך חודשיים שלושה, שאינו תורם או שהמערכת מרגישה שהוא לא האדם המתאים למקום, ניתן להחליף עד 3 מקומות בשנה, כי בכל זאת זה לא שוק. "
דוגמאות למקומות נוספים לשירות ……השאר באתר :
עבודה במשטרה.
בשנה השניה באסף הרופא חלקם יוצאים ללימודי מזכירות רפואית או סיעוד ומשתלבים במקום.
במד"א הם חובשים על אמבולנסים.
עמותות שפועלות למען זכויות האזרח.
סיוע לנפגעי פעולות איבה.ס
סייעי רפואה לומדים לקחת דם, ולקחת מדדים ראשונים של לחץ דם וצמודים לרופא בשטח.
כלביות, בית חולים וטרינרי.
והרשימה ארוכה מאוד ! חשוב לציין שלא מדובר בעבודה מזכירותית אלא במשהו משמעותי יותר.
גם הבנים והבנות בפרויקט "נחשול טרנס" יכולים לפנות לכל אחד מהמקומות ולפי התאמתם, שזה אחד התפקידים שלי, הם ישרתו שם. אני מכירה טוב את סוגי המנהלים בשטח ואת סוגי העבודה ויודעת מי המנהל שיתאים, שיצליח לקדם ולהוציא מאותו בן שירות לאומי את המיטב.
אנחנו לא רואים במעבר מתפקיד אחר לאחר כישלון. חשוב שתדע ותחדד מה מתאים לך ותצא יום אחרי השירות עם ידע במה אתה טוב ופחות טוב, מה אתה אוהב, מה הולך ללמוד לעתיד ?
גילאים ?
מגילאי 18-23. ביום הולדת 24 מסיימים את השירות.
אז מה קורה עם הבוגרים ביום שאחרי ?
"בעיקר בנחשול טרנס, יש לנו גוף מעטפת שהוא עמותת על"ם ובו יש תוכניות המשך ברווחה ובחברה.
בדיוק היום 1.6.16 חזרתי מיום עיון של שירות לאומי ומשרד הרווחה בו הסבירו לנו מהן תוכניות ההמשך לנוער בסיכון. יש המון נוער כזה בישראל וצריך לדעת איך לחבר אותם למכללות, לאוניברסיטאות, למלגות ולתאים הגאים בכל אחד מהמקומות האלה. היום בכל מכללה ואוניברסיטה יש תא גאה שמסייע למי שנמנה על הקהילה הלהט"בית להשתלב במקום ולקבל מלגה."
מה מרגש אותך?
"לפגוש צעיר או צעירה בתחילת הדרך שרק מתחילים לתאר את התחושות שלהם ושהם מרגישים בחלקם כבר מגיל מאוד צעיר (3), שהם במגדר הלא נכון. הם חוששים שלא יצליחו להחזיק בעבודה וחלקם חוששים שלא יצליחו להתקבל בכלל.
בעיני זה אומץ לבוא ולומר שאני נראה כמו נקבה אבל אני מרגיש לגמרי גבר. מאוד מרגש לראות אותם צומחים. בן שירות שמתחיל אצלנו ואיך שהוא מסיים – זה משהו אחר לחלוטין !!!.
ויש כאלה שרוצים קבע "למה אתם משחררים אותי בכלל ?" זו חממה שמאתגרת אותך ומלווה אותך ותמיד מעלה אצלי חיוך גדול ואושר פנימי שהצלחנו."
אין כמעט פתרונות לנוער בסיכון ועוד פחות לאוכלוסיית הטרנסים.
"אחרי שמסתיים השירות הלאומי, אין פתרונות דיור, אין מסגרות המשך לטרנסים, אפילו בתוך הקהילה הלהט"בית הם רק עכשיו מתקבלים בברכה."
ממה הם מתקיימים במהלך השנה ?
"הם מקבלים דמי כיס כמו כל בן שירות לאומי והם צריכים לדעת לכלכל את עצמם בהתאם. קונים אוכל, מבשלים, חלקם מביאים אוכל מהבית, חלקם עושים את הכביסה בבית."
התמודדות עם עבודה חדשה ?
"אנחנו מלמדים אותם איך אתה הולך לראיון ומציג את עצמך אתה מסווה את עצמך או לא ? איך אתה משיג את העבודה, מעבר למגדר והניסיון.
אנחנו בונים איתם קורות חיים, עושים איתם סימולציות, מדברים איתם יחד עם המשפחות. יש פה המון צדדים שבמילא לנוער זה מאוד קשה אז לנוער טרנסי זה עוד יותר קשה.
יש ליווי של עובדת סוציאלית ועל"ם שמלווים על ידי הרשות לשירות לאומי שמסבסדת חלק מההוצאה."
מה קורה במקרה של מחלה או רופא שיניים ?
"כמו כל בן שירות לאומי ואזרח. אנחנו יודעים שיש מקומות יותר נגישים לאוכלוסיית הטרנסים ולשם אנחנו מפנים אותם כדי לחסוך מהם שוב התמודדות עם נושא המגדר."
הועדה לשינוי מין שהיא מאוד קשה בישראל
"הועדה בארץ מאוד קשה ביחס לעולם. יש מספר מאוד מועט של מנתחים בישראל ויש תור ארוך מאוד לכל הרופאים. לאנדוקרינולוג בנושא ההורמונים, לפסיכולוגית שתאבחן שאתה באמת "כזה" ועוד המון דברים כדי להגיע לניתוח.
יש בנות שמגיעות אלינו אחרי ניתוח להסרת חזה. בנות שרוצות להיות בנים והחלו הורמונים בגיל 12. לפעמים באים אלינו ומעיזים לספר את כל הסיפור בפעם הראשונה ואז מתחילים את התהליך עם המשפחות ולקחת את ההומונים בפעם הראשונה.
בגלל מיעוט הרופאים בישראל, הצורך החזק שלהם דוחף אותם לעשות ניתוח בחו"ל. ואז נשאלת השאלה איך אתה מגייס את הכסף לביצוע הניתוח ?
כלומר, מגיל צעיר יש להם חלום שעולה הרבה מאוד כסף. ושוב, חלקם מגיל 3 סרבו לדבר בלשון המין שלהם. לא כולם יצאו מהארון, חלקם היו בבתי מחסה לפני שהגיעו אלינו, כל אחד והסיפור שלו. יש המון חשש מצידם לדבר ואם דיברו זכו ליחס קשה מהמשפחה ומהסביבה."
איך ההודעה מתקבלת בתוך המשפחה ?
"ילדים צעירים עושים סוויץ מאוד מהיר. כשאח שלך אומר לך שהוא מרגיש בת, אתה מהר מאוד מתחיל לפנות אליו בלשון נקבה. לילדים מאוד קל.
למבוגרים זה מאוד קשה ואנחנו מאוד מכבדים את הקושי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המרכז הגאה בתל אביב שעוזר ונותן מקום להשתלמויות וקבוצת תמיכה לכל קבוצות הורים: דתיות ודתיים, ליוצאי אתיופיה ולאוכלוסיות מגוונות.
מחברים אותם ל"איגי" ולארגונים נוספים של הקהילה הלהט"בית, אליה ההורים לא תמיד היו חשופים ואז קל להם יותר עם העניין. הם כבר לא לבד בעולם.
ואז גם קורה הרבה פעמים שברגע שהורה רואה שהבן שלו גר בדירה ומצליח לפרנס את עצמו ויכול להוציא אישור עבודה במקביל לשירות הלאומי. מצא את מקומו במקום כלשהו. יותר קל להם להתמודד עם החשש לגורל ועתיד הילד שלהם. או חוסר קבלה. יש הורים שלא יכולים להכיל את זה ואז הילד חי עם עצמו או שהוא מתחפש כשהוא מגיע הביתה, אחרת לא יקבלו אותו.
חשוב לא פחות לומר שהטרנסים הם קבוצת תמיכה חזקה עבור כל הקהילה שלהם. עצם העובדה שאתה גר עם חברה שדומים לך, שמפחדים מאותם דברים, שמפחדים מזריקות ההורמונים, שלא יודעים איך לגייס את הכסף לניתוח בחו"ל, שמפחדים מאוד מאיך ההורים יקבלו אותם ? האם ואיך יקבלו אותם במקום עבודה? איך אני מוצא בגדים שמתאימים לי? איך להצניע משהו ולהבליט אחר?
בני נוער ככלל מתמודדים עם בעיות בדימוי עצמי ובביטחון עצמי, ולא רק הקהילה הלהטב"ית. זו עבורם תקופה קשה לעבור מנערות לבגרות. "
ממה עמותת שלומית מתקיימת ?
"אנחנו מתקיימים מתקורה שגובים ממקום השירות. בפרויקט של "נחשול טרנס", רוב ההוצאה על גבינו. תקורה פירושה שהמקום בו מתנדב בן השירות, משלם לעמותת שלומית עבור בן השירות. זו אינה משכורת בסיס אך עדיין תשלום. חלק מהתשלום שמשולם לנו מועבר לאותו בן שירות כדמי הכיס מהם הוא חי. יש לציין שהסכום הזה ממש לא מספיק לנו כעמותה. "
המדינה מממנת משהו ?
התקנים ממומנים השנה על ידי משרד החינוך. ידוע למקום שירות שחלק מהזמן יצטרך בן השירות להיעדר לצורך בדיקות רפואיות למשל. לעיתים המדינה מממנת חלק מהתשלום במקום מקום השירות.
אנחנו בכל שנה מחדש מחפשים מקומות שיממנו את תקופת השירות. התקנים שהמדינה מקצה עבור נוער בסיכון מעטים מאוד. אנחנו מנסים לערב חברי כנסת ואנחנו לא עושים ימי התרמה.
פרויקט "נחשול טרנס" הפסדי לנו כיוון שאנחנו משקיעים בו כ"א וכסף וכמעט שאין תמורה עבורו. מדובר פה בשינוי חברתי. כמות התקנים שהקצו לי השנה היתה מועטה מאוד והביקוש גדול ולכן אני נאלצת בלב דואב לומר לחלק מהנוער "נסו בשנה הבאה". זה לא פשוט כי אין להם כמעט מענה במסגרת אחרת. מקום אחר שנותן מענה ומחסה לקהילה הלהט"בית הוא "בית דרור".
האם יש הורים שמוכנים לשלם עבור תקן ?
"אין דבר כזה. הורה לא יכול. אבל אם הילד גר בבית, עבורנו זה הרבה יותר פשוט. הורה תומך ומקדם זה הרבה יותר קל. אנחנו ניתן את הסיוע התעסוקתי, ההכוון וחיבור לקבוצה, אבל חלק מהעול הכלכלי ירד מאיתנו.
הנושא עצמו קשה מאוד למשפחות מכל ההיבטים. לפעמים יש משפחות שגרות רחוק מהמרכז, למשל בפרדס חנה או בקריות ואז נוצר מצב שגם אם בן שירות מאוד ירצה להצטרף לתוכנית בתל אביב יהיה לו מאוד קשה עם הנסיעות. אנחנו יודעים שלגור מחוץ לבית כמו בצבא, זה ספתח חזק לחיים שמעניק עצמאות וקידום היכולות."
איפה את רואה את עתידך ?
"היום היה לנו יום עיון בנושא איך לתווך את הקהילות עם יציאתן "מהחממה שלנו" ומה אתה עושה אחרי זה ? ועשינו תרגילים על עצמנו. אני רואה את עצמי ממשיכה את עבודת הקודש בעמותת שלומית. ממשיכה לקדם ילדים ונוער, לעבר עתיד טוב יותר, על כל המגזרים והפלגים .
כשאני מסתכלת סביבי ורואה בהשתלמות נוצריה, ערבי, חילוני, דתיה וטרנסג'נדר, שכולם יושבים יחד וחושבים על העתיד של הנוער – אני יודעת שאני במקום הנכון כי זה משהו שכמעט לא קיים בשירות האזרחי."
משהו לסיום ?
"אני פונה לאנשים שיקבלו את כל אוכלוסיות הלהט"ב ובפרט את אוכלוסיית הטרנס. זו אוכלוסיה רגילה לחלוטין. שישמעו את הסיפור ויראו את האדם ויוכחו שהם אנושיים. אנחנו משתתפים מחר במצעד הגאווה, משווקים ומסבירים על התוכנית שלנו ונקווה לתקנים נוספים בשנה הבאה."
