בניהולו של ד"ר יובל רבין, המחלקה למוזיקה בר-אילן
קונצרט והרצאה, יום ג' 9.6 החל מ 19:45
בשל הקורונה נדחו חגיגות 200 השנה למלחין לבנדובסקי אירוע זה צוין בגרמניה בפסטיבל לבנדובסקי שהתקיים בברלין בסוף מרץ השנה, וכן במופעים שונים בערים אחרות. בארץ יצוין המאורע בפסטיבל "ימי המוזיקה היהודית" בתחילת חודש יוני.
אליעזר אריה [לואיס] לבנדובסקי נולד בשנת 1821כבן לחזן במחוז פוזן בפולין, שהיה תחת שלטון פרוסיה. בגיל בר-מצוה הגיע לברלין ובתמיכתו של אלכסנדר מנדלסון (בן דודו של המלחין), הוא למד שם זמרה ונגינה והיה היהודי הראשון שנתקבל לאקדמיה למוזיקה בברלין בלימודי קומפוזיציה. בתקופה זאת הוא שר במקהלת בית הכנסת הישן בברלין ובמשך הזמן היה מנהלה ומנצחה. עם הקמת בית הכנסת החדש, בשנת 1866, לבנדובסקי התמנה למנהל המוזיקה ומנצח המקהלה. בית הכנסת החדש והמפואר שהכיל למעלה מ-3000 מקומות ישיבה, השתייך לזרם הליברלי וצויד בעוגב ובמקהלה גדולה של גברים ונערים. בויכוח שנוצר סביב הכנסת העוגב לבית הכנסת, לבנדובסקי הצהיר שהעוגב הכרחי כדי לתמוך בחזן ובמקהלה בבית כנסת בעל ממדים כאלה. עבור בית הכנסת החדש חיבר לבנדובסקי את רוב יצירותיו. אלה יצאו לאור בשני ספרים חשובים ועד מהרה נפוצו בכל רחבי אירופה ושרו אותם בבתי כנסת רבים מזרמים שונים.
השפעתו של לבנדובסקי על המוזיקה של בית הכנסת המודרני הייתה עצומה, ומעמדו הוכר גם ע"י השלטונות אשר זיכוהו בתואר "מנהל מוסיקלי מלכותי". סגנונו המוזיקלי הושפע מן המוזיקה הקלאסית האירופית (במיוחד מסגנונו של מנדלסון), אבל גם שימר יסודות יהודיים מסורתיים עתיקים של יהודי גרמניה ושל חזנות מזרח אירופית. יצירותיו נכתבו מתוך גישה של "הדרת קודש" לתפילות, במגמה להבליט את התפילות המפארות את הבורא. בכך הן ייצגו את רוח האמנציפציה של יהדות מרכז אירופה במאה התשע עשרה.
לבנדובסקי נפטר בשנת 1894, אבל השפעתו נמשכה שנים רבות לאחר מותו. יצירותיו נפוצו ברחבי העולם האשכנזי בכל תפוצותיו והושמעו בבתי כנסת שונים עד לשנות ה-60 של המאה שעברה. גם היום כמה מיצירותיו מושרות בתפילות ובקונצרטים של מוזיקה יהודית, ביניהן "צדיק כתמר יפרח", "זכרתי לך חסד נעוריך" ו"הללויה" (תהלים ק"ן) שאהובות במיוחד על הקהל. בהרכבן המקורי, יצירותיו מושמעות בבתי כנסת קונסרבטיבים ורפורמים, ואותן יצירות בעיבודים למקהלת גברים ללא עוגב מושמעות בבתי כנסת אורתודוקסים. בבתי כנסת רבים, מכל הזרמים, שרים עד היום קטעי תפילה בהלחנתו, אך באי בתי הכנסת לא יודעים שהם שלו. כך למשל "ויכלו השמים" ו"מגן אבות" לערב שבת, שנחשבים היום לחלק מ"הנוסח המסורתי" של בית הכנסת האשכנזי ו"לך ה' הגדולה" להוצאת ספר התורה.
מעמדו של לבנדובסקי בגרמניה עלה מחדש לאחר השואה, הוא נחשב שם לגיבור תרבות לאומי ובשנת 1990 הוציאה ממשלת גרמניה בול לזכרו. מדי שנה מתקיים בברלין פסטיבל לבנדובסקי למוזיקה מקהלתית יהודית אשר משתתפות בו מקהלות מרחבי העולם והוא מושך קהל מקומי רב. בית הכנסת הליברלי ברחוב פסטלוצי בברלין מוקדש כולו למוזיקה של לבנדובסקי, ולמעט לחנים מסוימים, כל התפילה שם מורכבת אך ורק מיצירותיו.
על לבנדובסקי תשמעו בהרצאה של פרופ' (אמר') אליהו שלייפר מהיברו יוניון קולג'-מכון למדעי היהדות בירושלים ולאחר מכן יתקיים קונצרט מיצירות לבנדובסקי בביצוע מקהלת עדי בניצוחו של עודד שומרוני והחזן דוד פלח. על ההרמונים: ד"ר יובל רבין.
יום ג' 7.6.22 במסגרת "פסטיבל ימי מוזיקה יהודית" בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין
המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
19:45 הרצאה של פרופ' שלייפר על לבנדובסקי
20:30 קונצרט – 200 ללבנדובסקי – מקהלת עדי , מנצח עודד שומרוני
משתתפים:
מקהלת עדי
חזן: דוד פלח
עוגב: יובל רבין
מנצח: עודד שומרוני
פרופ’ אליהו שלייפר, מוסיקולוג וחזן, נולד בירושלים והחל את דרכו המוסיקלית כ"משורר" (נער-מקהלה) וחזן צעיר במכון ומקהלת "שירת ישראל", בהדרכתו של החזן שלמה זלמן ריבלין ז"ל. במקביל הוא למד כינור וקרן-יער בקונסרבטוריון הירושלמי החדש. הוא שרת כנגן בתזמורת צה"ל והמשיך את לימודיו באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ובאוניברסיטה העברית. בין השנים 1964-67 שימש כעוזר מחקר של ד"ר עדית גרזון-קיוי בחקר המוסיקה של עדות ישראל. אחר כך למד באוניברסיטת שיקאגו, שם קיבל תוארי מ.א. ודוקטור במוסיקולוגיה. בשנת 1976 חזר ארצה ושימש כמרצה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ובחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. החל מ-1987 הוא נמנה על סגל המורים של היברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות בירושלים שם נתמנה כפרופסור חבר וכמנהל לימודי החזנות. בשנת 2010 יצא לגמלאות והוא וממשיך במחקריו בתחום של מוסיקת בית-הכנסת של העדות האשכנזיות במסגרת המרכז לחקר המוסיקה היהודית בירושלים, כמו כן הוא מרצה על חזנות במכון אברהם גייגר בברלין.
מקהלת עדי, ליד האנסמבל הקולי הישראלי
מקהלת עדי הוקמה בשנת 2006 ושמה לה למטרה לבצע מגוון רחב של רפרטואר – מהרנסנס ועד מוסיקה בת-זמננו – כאשר שירת האקפלה עומדת בראש סולם העדיפויות שלה.
המקהלה מוזמנת בקביעות להשתתף בסדרות המנויים של התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הבארוק ירושלים, התזמורת הסימפונית ראשון-לציון והתזמורת הקאמרית הישראלית, ובשטח מוסיקת האקפלה ביצעה מגוון רחב של תוכניות בפסטיבל אבו-גוש, מרכז למוסיקה ירושלים, חג המוסיקה הישראלית, פסטיבל ימי מוסיקה יהודית, פסטיבל עין-הוד, מוזיאון תל-אביב לאמנות, מרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל, פסטיבל פעמונים של זהב, האוניברסיטה המורמונית בירושלים, בית אבי-חי ועוד.
כנציגת ישראל בחו"ל הוזמנה מקהלת עדי לפסטיבלים Music Edict (נִישׁ) Rossi Fest (בלגרד) ו-Louis Lewandowski (ברלין), ובשטח המוסיקה הפופולרית השתתפה בהקלטת האלבומים "העיקר זו המוסיקה" של יוני רכטר ו-"2023" של איה כורם.
עודד שומרוני
למד נגינה בפסנתר עם אביו – חנן שומרוני, פיתוח קול עם מרי-קלייר הרמן ומרינה לויט, נגינה בכינור עם אסנת יחיאלי ופרופ' חיים טאוב, וניצוח עם אהרן חרל"פ, ד"ר יבגני צירלין ופרופ' מנדי רודן. את העיסוק בניצוח החל בגיל 17 בסדנה הבינ"ל לאופרה בתל-אביב, ומאז שימש כמנצח הבית של 'אנסמבל זמרי מורן', מנהלה המוסיקלי ומנצחה של מקהלת 'זמרי אורטוריו', מנהלו המוסיקלי ומנצחו של הפרויקט 'קונצרט פתוח', מנהלה המוסיקלי של רביעיית 'תלמוס', מנהלו המוסיקלי של פסטיבל 'פנטסיה קולית בירושלים', מנצחה הראשי של מקהלת 'אורטוריו ירושלים' ומנצח מייסד של מקהלת 'האופרה הירושלמית'.
כיום משמש עודד כמנצח מקהלת הסטודנטים של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מנצחה ומנהלה המוסיקלי של 'מקהלת עדי', זמר הבריטון ברביעיית 'תלמוס' ומדריך סדנאות בתוכניות המצטיינים של המרכז למוסיקה ירושלים.
עודד ניצח על תזמורות שונות, בהן תזמורת קאמרטה ירושלים והתזמורת הקאמרית הישראלית, וזו השנה ה-19 שהוא מלמד באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בה לצד הוראת מקצועות התיאוריה הוא נמנה על סגל המורים לניצוח ומוזמן להדריך סדנאות וכיתות אמן בארץ ובחו"ל.
לפרטים ותיאומים הילה קומם 052-3534666.
