אני פשוט אוהבת את השיר הזה,
שולחת אותו בכל הזדמנות לכל מי שרלוונטי לה,
כמו תפילה.
בנינו,
את באמת מאמינה בזה?
את מאמינה שאת יכולה לעשות רק את מה שאת אוהבת?
או שזאת משאלה,
של נערה,
אישה צעירה,
שחולמת על החיים שהיא רוצה, אבל לא באמת מבינה שבחיים האמיתיים,
את לא עושה את מה שאת אוהבת, את עושה את מה שאת צריכה.
כי צריך לעבוד, ולשטוף כלים ולעשות כביסה,
וצריך להוציא ילדים מהגן ולבשל,
וצריך להיות טובות ומצליחות, ובנות זוג טובות,
וצריך לאכול נכון, ולעשות ספורט,
ויש עוד מלא שצריך.
רק מלכתוב את כל זה התעייפתי. וגם הייתי בדיוק ככה,
חייתי את כל הצריך הזה, והייתי עייפה כל הזמן.
עייפה במן עייפות עמוקה שכזאת, לאות.
עד שלמדתי לשאול את עצמי:
חוה, מה בא לך?
בתוך כל מה שצריך, ויש הרבה שצריך,
תפני מקום למה שבא לך,
בא לך ממקום ילדי.
תעצרי ותשאלי את עצמך:
מה בא לי? מה מעיר את התשוקה שבי?
מדליק אותי?
ותתחילי בדבר אחד, שלפחות כל יום יהיה משהו אחד שבא לך.
שם זה מתחיל,
שתוכלי יותר ויותר לפי משאלות ליבך ולא לפי מה שאת חייבת.
הכי חשוב לי שתדעי,
שכן זה אפשרי.
כי פשוט מגיע לך שיהיה לך טוב.
