מאת: זהר נוי צילום : זהר נוי
למרות האופנות הצצות חדשות לבקרים, שנועדו למלא את שעות הפנאי שלנו, מסתבר כי איסוף הבולים לא איבד את קסמו. איסוף בולים הוא תחביב עולמי ממכר, המחייב התעמקות במחקרים, הקדשת זמן ובעיקר אהבה לפרטים. על פי הערכות, יש בישראל עשרות אלפי אספני בולים, חלק ניכר מהם מנויים בשירות הבולאי. רשת האינטרנט הפכה לכלי המקל על החלפות בולים והעברת מידע חיוני לבניית אוספים.
אוספי בולים נדירים ופריטים מיוחדים וכן אלפי דפי תצוגה עם עשרות אלפי פריטים בולאיים, יוצגו בתערוכת הבולים הרב-לאומית "ירושלים 2016" של השירות הבולאי בדואר ישראל שתופק בשיתוף התאחדות בולאי ישראל. בתערוכה יוצגו, בין היתר, אוספים המתארים את תולדות הדואר של ארץ ישראל. כולם יחד מספרים תיאור מרתק של תולדותיה הסוערות של ארץ ישראל.
התערוכה תתקיים בימים ראשון עד חמישי, 17-13 בנובמבר (יום ראשון בין השעות 20:00-13:00, ימים שני עד רביעי בין השעות 20:00-12:00, יום חמישי בין השעות 18:00-12:00) בבנייני האומה בירושלים. הכניסה חופשית.
למבקרים בתערוכה זו הזדמנות מרתקת להיחשף למגוון עשיר של פריטים נדירים וסיפורים בולאיים חובקי עולם. אספנים חובבנים, בני נוער וגם המקצוענים ימצאו עניין במגוון הרחב של הנושאים המגוונים והמרתקים.
ירון רצון, מנהל השירות הבולאי בדואר ישראל אומר: "אנו גאים להמשיך את מסורת תערוכות הבולים בישראל ולאפשר גם לדור הצעיר להיחשף לעולם הבולאות. התערוכה תהיה מוקד משיכה מהנה לכל המשפחה ותציע הפתעות ופעילויות גם לנוער ולילדים".
"איסוף בולים, הוא תחביב עולמי ממכר, המחייב התעמקות במחקרים, הקדשת זמן ובעיקר אהבה לפרטים. אספן אמיתי אינו שוקל את הרווחים הטמונים בתחביבו", אומר עו"ד אלי ובר, נשיא התאחדות בולאי ישראל וגם אספן ותיק. "אספן אמיתי, מוכן לנסוע עד לקצה העולם, כדי לרכוש בול מיוחד, או לבקר בתערוכות בעולם לצפייה באוספים".
בענף הבולאות יש כמה ענפי איסוף: איסוף מסורתי (לפי מדינות), תולדות הדואר, אוספים תימאטיים (איסוף לפי נושא), איסוף הקשור לדואר אוויר, ועוד.
האספנית הראשונה בעולם הייתה ככל הנראה אישה מלונדון שציפתה בשנת 1841 את קירות חדר השינה שלה בבולים משומשים של "הפני השחור" (הבול הראשון בעולם) כשנה לאחר שהחלו להדפיסם בבריטניה. המקצוענים מקרב אספני הבולים יכולים להפיק רווחים משמעותיים מהאוסף שלהם. אבל כדי להרוויח יש צורך בידע נרחב, בהשקעה רבה גם בכסף וגם בלימוד יסודי, כי רק אז ניתן לדעת על נדירותו של הבול וערכו הכספי. עקרונית, אין הבדל בין השקעה ומימושה באיסוף בולים ובין השקעה בכל אוסף של יצירות אמנות אחרת.
גיל הבולים איננו קובע לגבי מחירם וערכם בשוק. בתחילת המאה ה- 19 כשאמצעי התקשורת העיקרי היה הדואר, הודפסו בולים ברוב מדינות העולם בכמויות של מיליונים רבים. חלק ניכר מהבולים נשתמרו, רובם אינם מושכים חזותית, נמצאים בשפע בידי האספנים, ובדרך כלל מחירם במצב משומש הוא אגורות עד שקלים בודדים.
הבולאות הסטנדרטית של איסוף כל ההנפקות יורדת כיום ולעומת זאת הולך וגובר התחכום, ומעולם לא היה ביקוש כמו היום לפריטים יוצאי דופן. במזרח אסיה ובעיקר בסין יש כיום גל עצום של כניסת חובבים לתחביב הבולאות. ההערכה היא שהמחשב והאינטרנט לא רק שאינם מתחרים בתחביב, אלא גם מסייעים לו רבות.
למדינת ישראל יש סיפור מיוחד ומרתק. עם עתיק שגלה מארצו בכוח הזרוע ופוזר בכל רחבי הגלובוס, שב אל מולדתו ההיסטורית לאחר 2000 שנה ומקים מדינה מודרנית ומתקדמת מבחינה טכנולוגית, וזאת מבלי לוותר על תרבותו העתיקה. בולי ישראל משקפים מציאות מרתקת זו בצורה הטובה ביותר ומשמשים כשגרירים האמיתיים של המדינה. הנפקת בולים משותפים לישראל ולארצות רבות הינה דרך מצוינת לשקף את היחסים הטובים והחמים שבין המדינות. השירות הבולאי הנפיק בולים משותפים, בין היתר עם בולגריה, תאילנד, ספרד, אורוגואי, מלטה, אוסטרליה, הודו, סין, אוסטריה, ארה"ב, הונגריה. המאמץ הרב של התאחדות בולאי ישראל מושקע בטיפוח דור העתיד של הבולאים בישראל. ההתאחדות מארגנת חוגי בולאות לילדים בבתי ספר ובספריות ציבוריות, ומקיימת לשם כך קורסים בהם מכשירים מדריכים ומורים כיצד ללמד בולאות וכיצד לשלב בולים במערכת הלימודים של בתי הספר. היא מוציאה לאור חוברות הדרכה המיועדות לילדים, ומכינה ספרות בולאית המתאימה להם. ההתאחדות מקבלת מן הציבור תרומות של בולים ישנים ובעבודה קשה של מתנדבים מסורים היא ממיינת את הבולים ומחלקת אותם לילדים המשתתפים בחוגי הבולאות.
תחרות בין אספנים
התערוכה מהווה למעשה תחרות בין אספנים, כאשר כל תצוגה תוערך על ידי צוות שופטים מוסמכים מטעם איגוד הבולאות העולמי ועל בסיס הניקוד יחולקו מדליות ותעודות הערכה. התערוכה היא חג לאספנים ומביאה לידי ביטוי תוצאות מחקר והתמחות של שנים רבות ולכן מהווה את הפסגה של ההישגים האישיים וההכרה הרשמית בהם.
האספן יורם לוביאניקר שמשמש גם מזכיר האגודה הבולאית לאיסוף לפי נושא (איל"ת) יציג את אוספו "שחמט – משחק מלחמה" שזכה להישגים רבים בארץ ובעולם, בין היתר זכה במדליית מוזהב גדול באסן, גרמניה (אליפות אירופה לבולאות תימאטית/נושאית). האוסף מביא את סיפורו של משחק השחמט – מהמצאתו, דרך הציוד (כלים ולוח), חוקי המשחק, הדרך לניצחון במשחק וכלה בתחרויות השונות. המיוחד באוסף שלו היא הגישה לנושא. השחמט הוא משחק המלחמה, וההשוואה בין השחמט למלחמה אמיתית עוברת כחוט השני לאורך האוסף. בצד כל שלב בסיפורו של השחמט הוא מציג את המקבילה המלחמתית. כך, למשל, הוא משווה את כלי המשחק לחיילות בצבא, את הלוח לשדה הקרב ואת האלופים הגדולים למצביאים שכבשו את העולם. באוסף מוצג, בין היתר, מכתב של גנרלי לי, מפקד צבא הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית. בפינה הימנית העליונה של המעטפה מתנוססת חתימתו, שאיפשרה את משלוח המכתב ללא ביול. ידועים בעולם רק 25 מכתבים כאלה הנמצאים בידיים פרטיות (השאר במוזיאון הסמיסוניאן). הקשר לשחמט – כמו ששחמטאי מפקד על כוחותיו (הכלים שלו).
יצחק ברק, המשמש גם יו"ר האגודה הבולאית לאיסוף לפי נושא (איל"ת) מציג אוסף בנושא "התפתחות התעופה ודואר האוויר עד שנת 1914". הוא מספר, כי "האוסף שלו הוצג לאחרונה בתערוכה בסרגוסה בספרד וקיבל מדליית זהב. בתחביב הבולאות אני עוסק מאז שאני זוכר את עצמי, שכן אבי (ה'יקה') היה אף הוא אספן מילדות, כך שלא היה סיכוי שלא אהיה גם כן כזה! מגיל צעיר אהבתי את נושא המטוסים והתעופה, ולכן היה לי מובן מאליו שזה הנושא שאעסוק בו גם במסגרת התחביב". לדבריו, עניינה אותו במיוחד התקופה ההיסטורית – התעופה מראשיתה, "שכן הייתה זו תקופה מרתקת, מלאת אתגרים, גבורה, תעוזה, חלומות וגם לא מעט אכזבות. תקופה זו גם מסמלת בעצם, את ראשיתו של דואר האוויר, אשר התפתח צעד אחר צעד עם התפתחות אמצעי הטייס. ואכן – זה נושא האיסוף שלי".
בתערוכה יוצג מגוון רחב של אוספים בנושאים שונים בהשתתפות פדרציות בולאיות מארה"ב, גרמניה, הונגריה וספרד ואספנים מצרפת, ברזיל, ניו זילנד, דרום אפריקה, אוקראינה וסלובקיה, שלאוספיהם יש זיקה לתולדות הדואר בישראל. בין הפריטים הנדירים פריטי דואר מחיפה שמוצגים באוסף "חיפה – דמותן של רשויות הדואר בתקופות השונות" של האספן ירמיהו (ירי) רימון.
ירי רימון מספר: "מאז אמצע המאה ה- 19 פעלו בחיפה רשויות דואר רבות ומגוונות תחת ריבונות שלטונית שונה. באמצע המאה ה – 19 חיפה הייתה כפר דייגים עלוב ומוזנח והנוסע ההולנדי ון דה וולדה מתאר את חיפה בספרו מ-1850 כ:"… זאת ללא ספק העיר המלוכלכת ביותר שראיתי מעודי, הרחובות הן שלוליות של שופכים ולכלוך שאתה שוקע בתוכם לעומק של חצי מטר מיד כשאתה עובר בשער העיר…". ממצב עלוב זה גדלה חיפה להיות בירת הצפון כמרכז תחבורתי של רכבות ונמל ומרכז התעשייה הכבדה בתקופת המנדט והטכניון הפך אותה למרכז טכנולוגי עד ימינו. בתקופה הטורקית פעלו בחיפה לצד הדואר הטורקי הנחשל גם הדוארים של המעצמות האירופאיות: הדואר האוסטרי היעיל, וגם הדואר הצרפתי והרוסי. בתקופת המנדט פעלו הדואר הצבאי, הדואר האזרחי הזמני ודואר המנדט. בתקופה הישראלית פעלו דואר מנהלת העם, הדוארים המקומיים ולבסוף דואר ישראל. מטרת האוסף היא לתאר את פעילותם של רשויות הדואר השונות בחיפה, שיטות עבודתם, החותמות שהיו בשימושם, התעריפים שגבו עבור המשלוח והנתיבים בהם הועברו דברי הדואר ליעדם.
מכתב רשום מבגדד ללונדון דרך חיפה ב – 23.10.1923 שנשלח על ידי שירות הדואר "חיפה – בגדד" בדרך היבשה במדבר של חברת "ניירן" הבריטית . המשלוח הראשון של שירות זה היה ב – 18.10 אבל לא נותרו ממנו מכתבים. לפיכך מכתב זה מהמשלוח השני ב – 23.10 נחשב כמכתב הרשמי המוכר כמכתב מהמוקדמים ביות הידועים משירות הדואר "חיפה – בגדד" .
חותמת סיסמה "הגליל המנותק נהריה" עשויה מסטנסיל מוטבעת על מכתב מהיום הראשון לשירות הדואר המקומי מנהריה והגליל המערבי המנותק במלחמת השחרור לחיםה ב – 22.3.1948 . הדואר הועבר בסירות מנהריה לחיפה ושם הוכנס למערכת הדואר הכללית לשם העברתו לנמענים. מכתב זה נשלח מ "המועצה המקומית נהריה" והוא היחיד הידוע משרות דואר זה מטעם רשות שלטונית.
מכתב מחיפה לסנט הלנה ב – 12.3.1921 עם חותמת הגעה בסנט הלנה ב -14.5.1921 כלומר לקח למכתב חודשיים ויומיים להגיע ליעדו. סנט הלנה הוא אי קטן בדרום האוקיינוס האטלנטי שהינו בשליטה בריטית ולשם הוגלה נפוליאון אחרי תבוסתו . זהו המכתב היחידי הידוע מארץ ישראל לסנט הלנה .
הטבעת ניסיון של חותמת היום הראשון של הדואר העברי בחיפה . החותמת יוצרה על ידי יצרן החותמות התל-אביבי "מ.א.רובל" .
בין האוספים הנדירים שיוצגו בתערוכה נמצא אוסף גויאנה הבריטית 1875-1815, שהוא בין הטובים בעולם בתחומו ויוצג לציבור הישראלי בפעם הראשונה! את פרסומה הבולאי חייבת גויאנה הבריטית לבול 1 סנט בצבע אדום-מגנטה – הבול היחיד בעולם שרק עותק אחד ממנו שרד. אך לא זאת בלבד – בולים נוספים שהונפקו במושבה הבריטית, הממוקמת בצפון-מזרח יבשת אמריקה הדרומית, נמצאים בראש רשימת הבולים הנדירים, וחלקם הגדול יוצג כאמור בתערוכה.
סכסוך ישראל ערב
אוסף מעניין נוסף שיוצג בתערוכה שייך לאספן לורנס פישר, שנבחר לשמש שופט מתלמד בתערוכה בירושלים. אוסף הבולים שלו "הבית היהודי הלאומי – המאבק שלנו להישרדות" זכה לאחרונה בשלוש מדליות זהב בתערוכות בעולם, וזה נחשב הישג גדול לו ולבולאות הישראלית. הוא קיבל מדלית זהב בלונדון 2015 וזכה באליפות אירופה בקטגורית היסטוריה וארגונים, מדלית זהב בתערוכה עולמית בניו יורק 2016 ופרס מיוחד על treatment, מדלית זהב גדולה בתערוכה מקומית בספרד ב-2016 ופרס מיוחד על טיב החומר.
לורנס מספר על האוסף וכיצד התחיל לאסוף נושא זה: "התגייסתי לצבא ב-1982 וביליתי קצת בלבנון. באחת הגיחות שלי ראיתי מכתב בערבית, הבול משך את עיניי. הבול הכיל את מפת ישראל וסכין נוטפת דם במרכז. הבול יצא לזכר מה שהערבים מכנים הטבח בדיר יאסין של אפריל 1948. מה שמעניין במפה היה שמפת ישראל הכילה את שטחי יהודה ושומרון והבול יצא בשנת 1965, שנתיים לפני שהשטחים האלה הוחזרו לישראל. כאשר ראיתי את בול התעמולה הזה, נפקחו עיניי וגיליתי עולם רחב ומעניין. גיליתי שכל מדינה בליגה הערבית הנפיקה בולים דומים לזכר אותו אירוע. הנפקה הנקראת אומניבוס. הבעיה שלי דאז, כזכור חייל פשוט ולפני עולם האינטרנט של היום, הייתה לא רק כיצד להשיג בולים ממדינות ערב העוינות, אלא גם השאלה מה היה אירוע דיר יאסין. מאז מלחמת "שלום הגליל" של 1982, אני מתמחה בבולים בנושא "סכסוך ארץ ישראל וארצות ערב". אנשים שואלים אותי, האם יש בולים כאלה? והתשובה היא כן!
"האוסף שלי התחיל עם בול בודד, בשל ההתעניינות שלי בנושא למדתי הרבה מאוד על מורשת ישראל באמצעות הבולים ובעיקר של האויבים שלנו. למדתי מה זה דיר יאסין, והרי לא למדנו את זה בבית ספר. למדתי מה זה פת"ח, איך הוקם ולמה. למדתי על טרור ולמדתי ולמדתי… למדתי גם שישראל הייתה פעם אחת במונדיאל, במקסיקו של 1970. במקרה הזה תימן שהיא מדינה עוינת הנפיקה סדרת בולים כשעל אחד מהם התנוסס השם ישראל, ומיהרו למחוק אותו.
"העיסוק באוסף היה בשבילי לא רק אוסף, אלא עולם שלם של לימוד, תעסוקה והתכתבות עם אנשים בכל מקום בעולם. נושא מעניין ולא שגרתי, מי אוסף את זה? הידע על הבולים הקיימים בנושאי העניין שלי הגיע רק מקטלוגי הבולים. הבנתי שהערבים הנפיקו בולים לזכר אירועים ויכולתי לחפש בולים לפי תאריכים.
איך מתבטא הסכסוך הישראלי ערבי על גבי בולי דואר בפרט ובבולאות בפרט?
"וואו, איזו שאלה. הסכסוך מתבטא בהרבה דברים, הזכרתי כמה בולים בראיון הזה. הערבים רואים בבול כלי תעמולה מעולה וזה עובד. אם זה לא היה כל כך מוצלח החמאס לא היו מוציאים בולים על אירוע המרמרה וקאטר לא הייתה מוציאה בולים על מלחמת עזה של 2012 שבעקבותיה נכתב מסמך גולדשטיין. משתמשים בבולים בתעמולה כדי לעורר את תשומת הלב של העולם לבעיות שלהם. לדוגמה באינתיפאדה השנייה שהתחילה בספטמבר 2000, היו חילופי אש בין כוחות פלסטינאים וצה"ל בעזה. ילד ואביו נקלעו למקום הירי והבן מוחמד אל דורה בן ה-12 נהרג. תמונת אביו המנסה להגן עליו צולמה על ידי צלם מרשת צרפתית ופורסמה על ידי רויטרס. צה"ל משום מה מיהר ולקח אחריות על ההרג. זמן מה אחרי המקרה חלק לא קטן ממדינות ערב לקחו את אותה תמונה והשתמשו בה בבולים שהנפיקו, כולל מצרים וירדן איתן יש לישראל הסכם שלום. הנפקת בולים בעלי מוטיב זהה אנחנו מכהנים אומניבוס. צוות גרמנים הוכיח לאחר כמה שנים שלא יכול להיות שכוחות צה"ל הרגו אותו. בצרפת היה גם משפט נגד הרשת הצרפתית. לא משנה מה התוצאה, הנזק לישראל כבר נגרם.
"לא מזמן צמנו ביום כיפור. לפני 43 שנה באותו זמן, צבאות סוריה ומצרים תקפו אותנו וכמעט הביסו אותנו. אנחנו נלחמנו וכוחות שלנו עמדו בפתח קהיר ודמשק, אני מקצין קצת. בעינינו ניצחנו במלחמה, אבל בעיניי מצרים וסוריה – הם ניצחו. כל שנה מוציאה מצרים בולים על הניצחון הגדול של ה-6 באוקטובר. יש במצרים אפילו גשר בשם אוקטובר ה-6. גם באירועים כמו הטבח של הפלנגות בסברה ושטילה שהיו שני מחנות פליטים פלסטינאים מחוץ לביירות בלבנון הנפיקו רבות ממדינות ערב בולים אשר האשימו את ישראל בטבח. יש כמובן הרבה דוגמאות נוספות ויש לי אוסף מכובד בנושא כולל חותמות מעניינות".
תערוכה מדהימה ומעניינת
בתערוכה ניתן יהיה להצטלם במקום, או להביא תמונה או לצייר ציור ולרכוש במקום גיליון "הבול שלי" מעוצב שיכיל 12 בולי "דגל": 6 תמונות/ציורים אישיים + 6 מאיורי האתרים בירושלים שאייר חיים טופול.
כמו כן, יוצעו במתחם השירות הבולאי מגוון מהבולים של התקופות האחרונות, מוצרי מתנה ומזכרת ושפע פריטים והפתעות. ניתן יהיה להירשם כמנוי חדש לשירות הבולאי בתערוכה, וגם לזכות במתנות מרהיבות. בתערוכה תינתנה הדרכות מאורגנות על עולם הבולאות, יוצבו דוכנים של סוחרי בולים מהארץ ומחו"ל, ואף יוענקו הנחות על מכירת ציוד לאספנים ובולים מהארץ ומחו"ל.
בצד האוספים התחרותיים, יוקם בתערוכה גם אגף הדרכה, בו יוכלו המבקרים ליהנות משורה ארוכה של פריטים בולאיים מעניינים ומשעשעים כאחד. בולים במגוון צורות וגדלים, מודפסים על חומרים לא שגרתיים דוגמת ברזל, עץ ומשי; בולים תלת מימדים, ובולים בהם הוסתרו מסרים סודיים; בולי תעמולה שעוררו מחאות דיפלומטיות ואף הובילו לפרוץ מלחמות עקובות מדם, בצד בולי צדקה שתרמו לקידום מטרות נעלות בכל רחבי תבל; בולים שבעיצובם נעשו טעויות מצחיקות ומביכות, בצד בולים חשובים המתעדים מאורעות היסטוריים רבי חשיבות.
כדאי מאוד להצטרף לאחד הסיורים המודרכים שבתערוכה. אחר כך ניתן לחזור לתצוגות שהוזכרו בסיור ועניינו אתכם במיוחד וללמוד את התצוגות האלו בקצב איטי יותר. לא פעם ניתן לראות את המציגים עצמם עומדים ליד התצוגות שלהם, מסבירים אותן לקהל ומוסיפים סיפורים פיקנטיים. אם יתמזל מזלכם לקבל הסברים כאלה תגלו שכל תצוגה – לא משנה מה נושאה – יכולה להיות מרתקת.
