בהליכי הסדרת מעמד בישראל, רבים סבורים כי די בהמצאת תעודת יושר ממדינת האזרחות בלבד. בפועל, במהלך טיפול בבקשה, עלולה להתקבל דרישה נוספת מצד משרד הפנים להמציא תעודת יושר גם ממדינות נוספות שבהן המבקש התגורר בעבר.
מדובר בדרישה שאינה תמיד צפויה מראש, אך יש לה משמעות מהותית עבור משך הטיפול בבקשה. מניסיוני המקצועי בתחום ההגירה לישראל, לא אחת בקשות מתעכבות בחודשים רבים בגלל שהמבקשים אינם נערכים מראש להמצאת מלוא המסמכים.
הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בהליכים המתנהלים מול משרד הפנים – בין אם מדובר בעליה מכוח חוק השבות, ובין אם בהליך מדורג להסדרת מעמד לבן זוג זר של אזרח ישראלי.
הרשות רשאית לדרוש תעודת יושר גם כאשר המבקש:
• התגורר במדינה אחרת במשך תקופה ממושכת
• החזיק באשרת שהייה או בתושבות זמנית
• קיבל מעמד של תושב קבע או גרין קארד
• למד או עבד בחו"ל לאורך תקופה.
גם כאשר מדובר בשהות שאינה במדינת האזרחות, הרשות בוחנת את מלוא היסטוריית המגורים של המבקש כחלק מבדיקת הרקע.
הקושי המרכזי הוא שתעודת יושר ממדינות זרות אינו תמיד מסמך פשוט להשגה. דרושה פנייה למספר רשויות, החתמת בחותמת אפוסטיל, ולעיתים אף המתנה ממושכת של מספר חודשים לקבלתה.
לכן, לפני הגשת בקשה למשרד הפנים, מומלץ להכין רשימה מלאה של כל המדינות שבהן המבקש התגורר, למד, עבד או החזיק במעמד.
בהליכי קבלת מעמד בישראל, דווקא פרט שנראה טכני גורם לעיכוב בקבלת הבקשה או לדחייתה. היערכות מוקדמת וליווי משפטים נכון מאפשר למנוע דרישות בלתי צפויות ממשרד הפנים ועיכוב בטיפול בבקשתו של המבקש לקבלת מעמד בארץ.
