אני עומדת מול ארון הבגדים שלי ולא מצליחה להתפקס. קיץ, חורף, קיץ, חורף, מה נסגר עם החורף השנה שלא מוכן להפסיד בכבוד לטובת שלטונו של הקיץ?
ובכל זאת אני עוברת על בגדי החורף וגם הקיץ, מפנה מהמדפים את הבגדים שמיציתי את האנרגיות שלהם ומעבירה אותם הלאה. מפנה מקום לשפע ולאנרגיות חדשות. ובינתיים קולטת מה יש לי, מקטלגת לי במוח את הפריטים והצבעים. ובזמן פנוי אני משוטטת, קולטת טרנדים חדשים, צבעים וצורות.
אני מזהה חומרה חדשה. פריט שנקשרתי אליו ממבט ראשון, ואם הוא מתחבר לפריטים אחרים בארון אז יש לי יום חג של התחדשות.
ויש פריט שתופס לי את העין, אבל רק אחרי לילה של מחשבה עליו אני מבינה שיש פה משהו ששווה בדיקה והחלטה אם אנחנו נהיה חברים לפחות לעונה הקרובה.
חברים, יש לי שאלה שבוער לי לשאול אתכם:
מתי אתם נעמדים מול ארון הבגדים ובוחרים מה ללבוש בפתחו של יום חדש? – בלילה לפני או בבוקר?
עכשיו תענו לעצמכם את התשובה לפני שאתם ממשיכים לקרוא. ואם תרצו תגלו לי אחר כך.
רק שאני עשיתי לי סקר בעניין.
אז ככה,
אנחנו מקבלים אלפי החלטות ביום. אבל הסטטיסטיקה מראה שיש רק מספר מצומצם מאד של החלטות באמת טובות ושקולות שאנחנו מסוגלים לקבל. זאת מפני שבשלב מסוים במשך היום יש עייפות מנטלית שעושה לנו ערפל במוח.
הזמן שהמוח הכי ערני וחד הוא לרוב בבוקר. אחרי לילה של שינה טובה.
ולכן כשמצליחנים ידועים נשאלו מתי ואיך הם בוחרים מה ללבוש, הם ענו שהם מחליטים ערב קודם מה הם ילבשו למחרת בבוקר ואינם מבזבזים זמן של עירנות בוקר על בחירת בגדים, וזה כדי לשמר את זמן חדות המוח להחלטות הכי חשובות שלהם ביום הזה.
איך מקבלים החלטה חשובה בצורה הטובה ביותר?
– הכל תלוי ביכולת שלנו לחסום רעשים ולשמוע את האיתות. את הקול הפנימי והשקט שיודע מעבר לנראה לעין ולוחש לנו מה נכון לעשות. כשאנחנו מפוקסים, מחוברים לעצמינו ונמצאים בזמן נקי אנחנו יכולים לשמוע אותו. ובזמן של עייפות מנטלית זה לא קורה.
תכנון היום שלנו מתחיל בלהכיר את עצמינו. מתי הם זמני החדות. הגאות האנרגטית והשפל. מתי זמן טעינת מצברים, מתי זמן קבלת החלטות ומה הן. ומתי זמן שגרה, ובערב, לפני השינה, לעבד מה היה היום הזה ומה הולך להיות מחר, לתכנן ולהתכונן לקראת המחר הזה. אפילו בראשי פרקים. בגדים – אני אישית בוחרת לילה קודם. הם פותחים לי את השער ליום הבא גם מבעד לערפל המחשבתי של סוף היום הזה.
