שניים שלמה ארצי
"מה אני מבקש לי
את זה כל מה שיש לי בסביבה,
בין הצעה לאושר, מחפש לי
טיפת אהבה.
מה שאני מבקשת זה דומה
לפעמים מתכנסת ושונאת
לפעמים מסתפקת בלנשק
לך ת'דמעה.
ככה זה כשיש שניים מסתבר
זה תמיד פעמיים, לדבר
זה נותן לי ת'כוח
להתגבר על מאה מכות.
שני קולות בשיר, קולו של גבר וקול אישה "זה תמיד פעמיים", דומה ושונה בין השניים.
הוא מחפש טיפת אהבה והיא לפעמים מתכנסת ואף שונאת (את עצמה, אולי?) ומסוגלת לנחם את בן הזוג. אבל הדיבור נותן להם את הכוח.
החיבור הוא בין שני אנשים, הדומים בחלק מצורכיהם, ושונים בחלק אחר. כפונקציה של אישיותם, עברם, ניסיונם, תפיסותיהם ורגשותיהם.
מאחורי כל זוג המתחיל את חייו המשותפים, עומדת גם הצללית של משפחת המוצא. במובן של תרבות, מנהגים, עוצמת הקשר וציפיות.
אחד התהליכים בבניית הזוגיות ביצירת החיבור, הוא היפרדות ממשפחת המוצא.
היפרדות לא במובן של נתק, אלא, במובן של שינוי הרגלים ונוהגים והתאמתם לזוגיות.
זהו אחד הנושאים החשובים שיש לתת עליו את הדעת, ולקיים עליו דיאלוג, בתחילת דרכה של הזוגיות.
מאחר והנושא שזור במערך הזוגי ויעלה תוך ההתנהלות היומית. כתחליף להתבוננות, הפתעה, והצטברותן של תחושות לא נוחות.
מומלץ לשים זאת על השולחן מראש. לשוחח, לדבר, לתאר את הקשר, הציפיות.
אחת הדרכים לשוחח בנושא היא, חשיבה של כל אחד מבני הזוג מה מאפיין את משפחתו, מה היה רוצה לאמץ לזוגיותו הנוכחית ומה לא.
להתבונן על הדברים להגיע להסכמות, להוסיף, לשנות, ולעצב בהתאם לתפיסה המשותפת.
בשלב נוסף, לדבר על מהות הקשר עם משפחת המוצא, מה חשוב לכל אחד.
כשהדברים, המחשבות, הרצונות, גלויים ומדוברים, ניתן להתבונן בהם ולמצוא דרך, או דרכים שלא תפגענה בזוגיות.
פחות ישמעו אמירות, במרחב הזוגי, או יעלו מחשבות ותחושות.
"כמה פעמים ביום את מדברת עם אמא שלך/חברה שלך/אחות שלך?
כמה פעמים בשבוע אתה הולך להורים שלך?
כמה פעמים אתה יוצא עם החברים/חברות שלך?
למי נלך בשבת/בחג?
ועוד ועוד….
דברו, לבנו, הסתכלו האחד מנקודת מבטו של השני, מה חשוב לו, למה הוא רוצה זאת.
וברוח טובה הגיעו להסכמות וגם אם לא, גלו סובלנות, ייתכן ותבינו בהמשך ויתכן שלא.
אך, אם זה חשוב לבן הזוג, אז יש סיבה לכך.
חלק מזוגיות טובה הוא הכרה בנפרדות כמו בחיבור ומתן מקום מיוחד לכל אחד מבני הזוג.
