שרשרת התגובה

כל מה שקורה בחיינו הוא תוצאה של שרשרת תגובה.

אתה יכול להתייעץ עם כל אחד ולשאול איך הגיע למקום בו נמצא היום ואם הנקודה הזו היא הנקודה האחרונה במסלול של עשרה צעדים, הוא יספר לך איך הגיע לשלב עשר, איך עבד בשלב תשע וכן הלאה עד השלב ראשון. הדבר המצחיק הוא שאם תישאל אותו אדם בשלב הראשון מה יהיה השלב הרביעי או השמיני, הוא לא יוכל לענות לך, שכן שרשראות התגובה ניתנות להסברה רק מהסוף להתחלה, אבל לא ההיפך. ולמה? כיוון שנקודת הסיום של הרצף אינה צפויה, אין טעם לדאוג לתוצאה הסופית, אלא רק לשלב הבא.

הצלחה היא דומינו. דאגו רק למהלך הבא והוא יניע את המהלכים הבאים.

כך מבטלים תחושה של הצפה וסחרור. תאר לעצמך שאתה רוצה להקים עסק בתחום הטיפול. אתה יושב על הספה בבית שלך, חושב על הרעיון והמוח שלך מתחיל לחשוב על כל הצעדים שתצטרך לבצע כדי להתחיל ועל כל המכשולים שתצטרך להתמודד איתם. כשתדמיין את הכל ביחד, מייד תתמלא בתחושת הצפה וסחרור, כמו הר גבוה מדי וקשה לטיפוס. טעות! זו תוצאה של חשיבה על שלב מספר עשר, כשאתה עדיין בראשון ואתה ממש מפחד לא לדעת איך להגיע לשם.

ההצעה שלי היום הוא שתתחיל להניע שרשרת תגובה ותאפשר לה לגרום להצלחתך.

נצייד את שרשרת התגובה למרוץ לאוצר שלך בעשרה צעדים ובעשרה רמזים.

להבין ששרשרת תגובה היא כמו מרוץ לאוצר זה להבין שתפקידך הוא רק להניע את השלב ראשון, שכן הוא יכיל את הרמז לשלב השני וזה את הרמז לשלישי. במילים אחרות, הדרך הטובה ביותר להגיע לשלב הסופי היא פשוט להתמקד בשלב הבא, שכן הוא ייתן לך את הרמז הבא שלך.

כל עוד אתה עושה כל צעד, מה שזה לא יהיה, השרשרת תמשיך להתקיים.

הסכנה תצוץ רק במקרה אחד: שלא תעשה כלום.

אם לא תעשה את הצעד הראשון, השרשרת לא תתחיל. אם לא תבצע אחד מהצעדים הבאים השרשרת תיעצר. מובן?

זה לא משנה מה אתה עושה, אך תעשה. אין הצלחה אחת שלא התחילה מפעולה אחת.

האם הכל יהיה מושלם בקו ישר וללא טעויות? ברור שלא. יהיו עליות, ירידות, התקדמויות ונסיגות, אבל כשתגיע ליעד, זכור את העיקרון הבא:

עדיף לעשות ולתקן מאשר לא לעשות.