כשאנחנו מצויים בשיגרה, אנו מתגעגעים לשינוי, לחידוש, וכשאנו מצויים בתהליכי שינוי, אנו מצפים לשגרה, לסוג של התייצבות.
האם זו הנטייה שקיימת אצל חלקנו, לראות יותר את "האין " מ"היש"
ולרצות את מה שאין לנו כרגע…
אז מה עדיף ולמי?
יש המעדיפים יותר שיגרה אשר מקנה להם בין השאר תחושת יציבות וביטחון. גם אם השיגרה אינה המצב האופטימלי עבור האדם, זהו מצב שהוא מכיר ורגיל לחיות בו.
שינוי עבור אלו מעורר חוסר נוחות. אי הוודאות מהווה גורם מטריד וגורמת לחששות.
יש המעדיפים שינוי, "יש להם קוצים ב…", ששים אלי שינוי ומחפשים שינויים, אילו מעוררים אצלם ענין והתרגשות.
שיגרה עבורם היא מילה נרדפת לשיעמום.
עד כה התייחסתי לשני קצוות הרצף, המייצגים מחד אנשים הנמנעים ממצב היוצר אצלם תחושה של חוסר יציבות, וחוסר בטחון ומאידך כאלו הנמנעים משיעמום, או מהעמקה, או משהייה במקום אחד, בנושא אחד, מחשש שיפסידו משהו אחר, או מחששות אחרים.
אנשים בשני הקצוות מונעים מחששות.
בדברנו על רוב האנשים, בין שני קצוות הרצף, יש מיגוון סגנונות. בין אהבת השיגרה לאהבת השינוי. בין הרצון לשהות ולקיים שגרה, לבין הפתיחות, העניין והמוכנות לשינוי.
בתהליך של פיתוח המודעות תוך התבוננות פנימית בעצמנו, נוכל לזהות את המניעים להתנהגותנו,
ולשאול את עצמנו שאלות כמו:
האמנם נרצה להשאר "עבדים לפחד"? או "כבולים לקושי"?
התבוננות במניעים העמוקים, הנסתרים לעיתים, בראיה חדשה ועכשווית, תאפשר לנו לקבל החלטות מחודשות ומיטביות באשר לאופן בו נתנהל.
להישאר נאמן למערכת ההפעלה האוטומטית (= האגו) ששירתה אותנו והגנה עלינו מפגיעות העבר, יכול להיות לא אפקטיבי עבורנו ואף עלול לפגוע בנו בהתנהלות בהווה ובעתיד.
בחינה וריענון ההחלטות שקבלנו בעבר, התבוננות בפחדים אשר ייתכן והתיישנו, בקשיים שאולי הצטמצמו/השתנו, עשויים להניע אותנו לנהל את חיינו באופן שונה.
אין צורך למהר ולעשות מהפך. קחו לעצמכם זמן להתבוננות, להבנה, לקבלת החלטות.
דמו לעצמכם ילד קטן החושש להיכנס לים. כיצד נלמד, נרגיל אותו, נצמצם את פחדיו. כיצד תלמדו אותו לא לפחוד ואפילו להנות מהים?
בצעדים קטנים. נשחק אתו על החוף סמוך לים, נביא מים מין הים למשחק בחול, נטבול את הרגליים בים, נכנס אתו למים הרדודים, נצחיק ונשמח אותו על מנת שירגע וכן הלאה, ויתכן שבפעם הבאה שתלכו למים יהיה צורך להתחיל שוב את התהליך בהדרגה, כך מספר פעמים כמה שידרש על מנת שילדכם יחוש בטחון, ויצליח להנות.
כך, באשר לשינוי שאנו רוצים עבור עצמנו, לא במהפך, אלא, בצעדים קטנים.
נגדיר מטרה המייצגת את המצב אליו אנו רוצים להגיע.. ונשרטט את הדרך למטרה בצעדים קטנים, מהסוף להתחלה. כלומר, אם את המטרה נוכל להשיג בעוד חודשיים מהיום. מה נוכל לעשות היום שיקרב אותנו באופן משמעותי למטרה. ומה נעשה בעוד שבוע, ומה בעוד שבועיים .כך, נתקדם עד שנגיע למטרה.
ובדרך, להתבונן בתחושות, בחששות "לתקן את המסלול" , אך הפעם מתוך מודעות והחלטה מושכלת ולא באופן אוטומטי.
חשוב גם שתתנו לעצמכם נקודות על הצלחות קטנות שבדרך. כמו שתחזקו את הילד שפחד מהים, כאשר טבל את רגליו במי הים הרדודים.
שחייה נעימה ונחושה אל המטרה.
