זה תפס אותי ממש לא מוכן אני מוצא את עצמי שוכב על הספה בתנוחת עובר כשכול גופי רועד
מקור וכמו גלי קור תוקפים את גופי ואני מכווץ כולי ומתקפל יותר ויותר ומחכה שהגל הזה יעבור.
הבנתי עמוק עמוק בחוויה הזו שאני חייב לשחרר משהו חזק חזק ועמוק משהו מושרש
ואני עדיין בתוך החוויה הזו, ממש מטורף וחזק,
אני מרגיש זוועה, רועד מקור איום ובלתי נשלט
ובתוך כל זה מנסה לחשוב מה הולך כאן?
התעטפתי בשמיכת צמר עבה וחשוב לציין שהיה זה ביום קיצי…
חוויה זו תפסה אותי בלתי מוכן בעיצומה של תקופה בה עברתי בעצמי אימון אישי
בה מרצוני העז בחרתי לשחרר ולחיות לצוף מעל השכול האבל הצער
בכל כוחי בחרתי בחיים רציתי בכל מאודי לצוף, לחיות…
לחזור לטעום את טעם החיים האמיתי…
ולא לצד החיים ולא להיות צל מהלך…
,מת מהלך כפי שהייתי תקופה ארוכה מאוד.
ולאחר שוך הסערה ממש כמו סערה בחוץ שחלפה לה…
אז… בא השקט המיוחל ובאמת אז הרגשתי את עצמי נרגע אט אט…
ולאחר מספר רגעים הרגשתי שלוו ורגוע משהו עמוק השתחרר מתוכי הבנתי
שהצלחתי לשחרר אחיזה. אחיזה שכבר לא שרתה אותי .
הרגשתי נפלא… הקור והרעידות חלפו להם כלא היו .
נותר רק השקט המבורך והרגוע שהציף את כולי…
וכל זאת מתוך בחירה, בחרתי בכול מאודי, מתוך רצון עז
בחיים ובמודע לחיות… לצד האובדן והגעגועים.
ואתם, איפה זה תפס אתכם?
כאחד שבא משם, אני בחרתי בחיים בחרתי "לרקוד אותם במלואם"
אני כאן קורא לכם בקול… זה אפשרי ואפילו נחוץ… כי אנחנו עדיין כאן,
אתם לא לבד, אני כאן בשבילכם ולמענכם.
דן אור
נייד 0545614577
מייל- [email protected]
