מריון בנדורי, עו"ד 03-9507882
פעמים רבות פטירת קרוב משפחה, הורים או סבא וסבתא, מותיר את הנכדים או את הילדים שותפים בדירת מגורים שאותה ציווה להם המוריש. מחד מי לא היה רוצה לקבל חלק מדירה פתאום באמצע החיים שלו. מאידך, לא תמיד רואים היורשים בקנה אחד את ההתנהלות שלהם בדירה. חלקם מבקשים להשכיר את הדירה ולחלוק בדמי השכירות וחלקם מבקשים למכור את הדירה ולקחת את חלקם מסיבותיהם השונות והמצב מוליד ויכוחים ומריבות במשפחה. במקרה הטוב המוריש לא מגביל את מכירת הנכס אבל ישנם מקרים שהמוריש מצווה על אי מכירת הנכס למספר שנים. (דעו כי שתוף בנכסים יכול להיות וולונטרי כתוצאה מהסכמים ולאו דווקא מהורשה).
מה עושים?
החוק והפסיקה לא אוהבים מצב של שתוף במקרקעין ולכן קובע חוק המקרקעין את קביעותיו. היום אתייחס למספר קביעות.
ראשית החוק קובע שבמקרה בו נכפתה שותפות במקרקעין על הצדדים או אפילו הוקמה שותפות מרצון, יש אפשרות תמיד לבקשת אחד מהשותפים לבצע פירוק שתוף, גם אם המוריש למשל ציווה שלא למכור את הנכס או שנקבע כך בהסכם, אזי החוק מגביל את זכותו של שותף למנוע פירוק שתוף לשלוש שנים בלבד.
שנית החוק קובע שבכל מקרה שהוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק שתוף, ינסה בית המשפט להוביל לפירוק שתוף בעין. לדוגמה היה ולשני אחים יש מגרש אחד והם מבקשים להיפרד, אזי אם ניתן על פי תכנית בנין עיר לחלק את המגרש לשניים יורה בית המשפט על חלוקה בעין שהיא חלוקה בפועל של המגרש לשניים. אם יש הפרשי שווי ישולמו תשלומי איזון. אם אין אפשרות לחלק בעין ימנה בית משפט כונס נכסים למכירת המגרש למרבה במחיר ותמורת המגרש תחולק בין השותפים על פי חלקם היחסי במגרש.
בכל מקרה, משרדנו מטפל הן בפירוק שתוף במסגרת גישור והן בניהול תיקי פירוק שתוף בבתי המשפט והן כבוררים במסגרת הליך שכזה.
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי .
ואתם מוזמנים להיכנס לוובינר של עו"ד נורית בנדורי שם טוב העוסק בתחום זה ביתר הרחבה בקישור המצ"ב.
http://www.askimo.com/VideoIndex/View/6710
