מדורון שלייפר והרכב מוזיקה עתיקה משוויץ ועד פירקת אל נור
אל'פאדו מפורטוגל בלאדינו, פולקעס בכלייזמר
ומופע כיסופים לירושלים ממגוון תפוצות המארח את רוחמה רז
ועוד הרצאות וסדנאות
מנהל אמנותי ד"ר יובל רבין
המחלקה למוזיקה אוניברסיטת בר-אילן ומרכז דהאן
הפסטיבל יתקיים פיזית וגם בשידור דיגיטלי
שני-רביעי 15-17.5.23 , כד-כו באייר תשפ"ג,
במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
כניסה ברגל דרך שערים: 10, 15 – ללא הגבלה. דרך שער 20 עד השעה 18:00
סדנאות והרצאות בכניסה חופשית. קונצרטים ב 35 שקלים בקישור או בטל 03-7316561
בימים אלו של מחלוקת, פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" ממשיך לפעול כדי לקרב לבבות וליצור גשרים בין דתיים לחילוניים, בין מזרח ומערב, בין ישן וחדש ובין העממי והאקדמי.
הפסטיבל בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי, ובשיתוף פעולה עם מחלקה למוזיקה ומרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן, נותן במה למוסיקה יהודית איכותית באשר היא ללא משוא פנים של סגנון אחד על פני האחר. מתוך גישה מקרבת זו הפסטיבל מתקיים הן פיזית, במחלקה למוזיקה, במחירים סמליים והן דיגיטלית, ללא עלות.
מוזיקה מטבעה חוצה גבולות ויכולה לחבר בין תרבויות שונות. מעצם קיום מופעי הפסטיבל בסביבה שאינה משוייכת באופן כלשהו לעדה או תפוצה כלשהי, הוא מזמין את הקהל הרחב לקחת חלק, להכיר ולהתחבר לתפוצות השונות ולתת תחושה של אחדות ושייכות לכל הגוונים השונים. לא חייבים להשתייך, כדאי להכיר. כדי להנגיש את המוזיקה של התפוצות השונות תתקיימנה גם הרצאות מקדימות לחלק מן הקונצרטים, שיעזרו להבין טוב יותר את השפות המוזיקליות השונות של התפוצות השונות וליהנות מהן.
אורחי הפסטיבל מחו"ל הם זמר הקונטרה-טנור דורון שלייפר ונגנית הצ'מבלו קורינה מרטי משוויץ, שיחברו לטל ארבל ואופירה זכאי, נגניות מוזיקה עתיקה בינלאומיות שמרכז פעילותן בישראל לקונצרט 'על אדמת נכר". קונצרט זה ישלב בין הלחנים העתיקים ביותר במוסיקה של יהודי אירופה, אשר חלקם הגיעו לידינו דרך מסורות בעל פה וחלק בכתבי יד, ביחד עם קטעים אינסטרומנטלים מאותה הסביבה בכלים אותנטיים ששוחזרו על פי תיאורים מאותה התקופה.
כמו כן יתארח בפסטיבל הרכב "אל'פאדו" הפורטוגלי-ישראלי. ההרכב שר בשפת הלאדינו
כשהמוזיקה שלו מושפעת מסגנונות מוסיקליים מקומיים שונים כגון פאדו ופלמנקו בצד מוסיקה אפריקאית וברזילאית אשר משולבים גם הם בעבודת ההרכב. יופיה של המוסיקה הזו מוגש עתה לקהלים חדשים ברחבי העולם.
בפסטיבל תשתתף גם תזמורת "פירקת אל נור" בשני קונצרטים: האחד פיוטים משירת הבקשות החלבית והשני מהמסורת המצרית. קונצרט נוסף בפסטיבל הוא "כיסופים לירושלים", אשר יכלול פיוטים מאיראן (מורין נהדר), תוניסיה (מעין ליניק), בוכרה (אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב) בולגריה (דורה גלאור) וגיאורגיה (להקת קולן). אורחת מיוחדת: רוחמה רז (ירושלים של זהב).
לפני חלק מהקונצרטים תתקים הרצאה אקדמאית קצרה על נושא הקונצרט. המרצים: פרופ' אדוין סרוסי, אורית פרלמן ורוני איש-רן.
הפסטיבל יכלול גם תהלוכת כלייזמר ברחבי הקמפוס, ולאחריה קונצרט של הרכב הכלייזמר "פולקעס" המשלב בין כלי נשיפה לכלי הקשה.
בפתח הפסטיבל משולבות גם סדנא של פיוטי יהודי קוצ'ין (טובה קסטיאל) והרצאה על טרנד הפיוטים במוזיקה הישראלית הקלה (ד"ר נעמי כהן צנטנר). ההשתתפות בכל ההרצאות והסדנאות בפסטיבל ללא עלות.
יום שני, כ"ד אייר תשפ"ג 15.5.2023
12:00 פיוטי קוצ'ין בסימן מהולל / טובה קסטיאל (חדר 108) . כניסה חופשית
14:00 טרנד הפיוט במוסיקה הישראלית / ד"ר נעמי כהן צנטנר (חדר 108). כניסה חופשית
17:30 דברי פתיחה ד"ר יואל גרינברג וד"ר יובל רבין
17:45 הרצאת קדם קונצרט- פרופ' אדוין סרוסי (האוניברסיטה העברית בירושלים). כניסה חופשית
18:30 "על אדמת נכר" – מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוסיקה של יהודי אירופה (לפיוטים ולריקודים) שוויץ/ישראל קורינה מרטי, דורון שלייפר, אופירה זכאי וטל ארבל.
בתשלום.
כיסופים לירושלים –בתשלום
19:45 התכנסות וכיבוד
20:00 ברכות – פרופ' אמנון אלבק רקטור האוניברסיטה, וד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן
פיוטים מאיראן (מורין נהדר), תוניסיה (מעין ליניק), בוכרה (אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב) בולגריה (דורה גלאור) וגיאורגיה (להקת קולן). אורחת מיוחדת- רוחמה רז (ירושלים של זהב).
יום שלישי כ"ה אייר תשפ"ג 16.5.2023
17:00 תהלוכת כלייזמר פתוחה בקמפוס עם הרכב "פולקעס"
18:30 קונצרט כלייזמר – הרכב "פולקעס". בתשלום.
19:45 שירת הלדינו מהבלקן עד מרוקו – – אורית פרלמן. כניסה חופשית.
20:30 הלאדינו חוזר הביתה -הרכב אל'פאדו מפורטוגל. בתשלום.
יום רביעי כ"ו אייר תשפ"ג 17.5.2023
18:00 – על המסורות המצרית והחלבית של הפיוטים – רוני איש-רן. כניסה חופשית
19:00 – שירת הבקשות החלבית (פירקת אלנור). בתשלום.
20:30 פיוטים לירושלים/המסורת המצרית (פירקת אלנור). בתשלום.
הרחבה על המשתתפים לפי הסדר בפסטיבל
סדנת פיוטים של יוצאי קוצ'ין – טובה קשטיאל אהרון
החלק הראשון של הסדנא יעסוק בהדגמה מתוך ספר הפיוטים "ארשת שפתינו", פיוטים שהושפעו מהגירות שונות לקוצ'ין.
החלק השני יתמקד ב-2 פיוטים: " קומו ברינה" ,ובעיקר בפיוט "מהולל": הכרת הלחן, מדרש פיוט, ולבסוף לימוד הפיוט ושירה בצוותא.
טובה קשטיאל אהרון ילידת קוצ'ין, היא פייטנית לומדת פיוטים ממסורות שונות של עם ישראל בקבוצת ירושלים. בקצב איטי ומתמשך מלמדת פיוטים של מסורת קוצ'ין בקבוצות שונות בארץ בתמיכת ארגון "קהילות שרות פיוט וניגון", רוב פעילותה מתמקדת בהפקת תוצרים לשימור מורשת הקהילה לדורות הבאים . הם כוללים כתיבת מאמרים, ספרים, הרצאות הופעות במסגרת אירועים של הקהילה. טובה הפיקה אלבום פיוטים בסיוע "מועצה אזורית מטה יהודה" לרגל 60 שנות עליית יהודי קוצ'ין ואלבום של שירת נשים בשפת מאליאלם בהפקה עצמית, כמו כן כתבה את הספר "קול השורשים" על הווי העדה טקסיה ומנהגיה.
הרצאה- טרנד הפיוט במוסיקה הישראלית
בשנת 2005 החלה נוכחות גוברת והולכת של פיוטים פאראליטורגיים המתנהגים כשירים פופולריים בתעשיית המוזיקה הישראלית. מדובר היה בשירה דתית מולחנת בסגנונות העכשויים ביותר, אם בעיבודים עדכניים ללחנים מוכרים של פיוטים ממסורות ישראל (בעיקר של עדות המזרח) ואם בלחנים חדשים שהולחנו לפיוטים אלה. הגידול במספר השירים המבוססים על פיוטים במרחב הציבורי הלא דתי הביא לכך שכמעט כל אומן ישראלי המכבד את עצמו נענה לאתגר "טרנד הפיוט". במשך עשור וחצי זמרות וזמרים רבים הוציאו שירים ואלבומים המוקדשים לשירת הקודש היהודית לאורך הדורות במעטה אישי ורלוונטי. נוכחותה של מוסיקה דתית בשידורי הרדיו והטלויזיה בישראל אינה חדשה. כבר בשנות ה60 ג'ו עמר הופיע והתפרסם עם ביצועו ל"שלום לך דודי" מאת הפייטן רבי שלמה איבן גבירול. מאידך להקת הנח"ל הופיעה עם ביצוע משלה ללחנו הידוע של החזן שמואל מלבסקי "הבן יקיר לי". אם כך מה מייחד את טרנד הפיוט שהתרחש כארבעים שנה מאוחר יותר? האם ניתו לומר כיום כי האם טרנד הפיוט הסתיים? או שמא רק שינה צורה? בהרצאה נבחן את הרקע התרבותי והמוסיקלי לתופעה זו ונאפיין אותה בעזרת דוגמאות מוזיקליות וקטעי וידיאו.
ד"ר נעמי כהן צנטנר היא מרצה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן החוקרת מוסיקה יהודית ומוסיקה פופולרית ישראלית. מחקריה עסקו במוסיקה במרחב הביתי בקרב יהודים אשכנזים, בליטורגיה ישראלית המשלבת בין מרחבי צליל של אשכנזים ושל ספרדים ולאחרונה, בפרקטיקות מוזיקליות חדשות בקרב נשים דתיות בישראל.
"על אדמת נכר"
הרצאה קדם קונצרט "עבר שימושי": בין שחזור ליצירה במוזיקה של היהודים כיום
פרופ' אדוין סרוסי
מה קוסם לנו כל כך בעבר? מה יש בו שאין בהווה? נוכחותו של העבר המוזיקלי של היהודים בהווה, או ליתר דיוק הניסיונות לשחזור קולות יהודים מימים עברו בהיעדר תיעוד מוזיקלי ממשי, היא תופעה אופיינית למודרנה היהודית. דווקא הערפל הצלילי שנגרם על ידי העדר (כמעט) מלא של תווי או הקלטות של מוזיקה יהודית עד המאה ה-19 (באירופה) והמאה ה-20 (צפון אפריקה ובמזרח התיכון) מסית את תשומת לבנו למסורות העשירות שבעל פה. מקור עיקרי זה נושא בוודאי הדים מן העבר, אך האישור לכך מחייב הצלבות מורכבות בין צלילים מן ההווה עם חומרים ספרותיים נדירים. החייאת העבר המוזיקלי על בסיס הצלבות אלו תוך גיוס הכישרון האמנותי של יוצרים צעירים בהווה הוא סוד הקסם של הקונצרט שלפנינו.
פרופ' אדווין סרוסי מופקד על הקתדרה למוסיקולוגיה על שם עמנואל אלכסנדר באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באותו המוסד. חתן פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום המוזיקולוגיה. מחקריו מתמקדים בתרבויות המוזיקליות הדתיות והחילוניות של הים התיכון והמזרח התיכון, ביחסי גומלין בין תרבויות יהודיות ואסלאמיות (במיוחד בסוגות של מוזיקת אמנות), בשירה בלדינו ובמוזיקה הפופולרית בישראל.
קונצרט מוזיקה עתיקה
קורינה מארטי ודורון שלייפר פועלים יחדיו מזה שנים כחלק מאנסמבל "לה מורה" שבסיסו בבאזל וגם כדואו עצמאי. התמחותם במוסיקה עתיקה הביאה אותם לשיתופי פעולה רבים עם אופירה זכאי וטל ארבל , והפעם הם גאים להעלות יחדיו תכנית של מוסיקה מימי הביניים ומהרנסנס.
התכנית "על אדמת נכר" משלבת מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוסיקה של יהודי אירופה, אשר חלקם הגיעו לידינו דרך מסורות בעל פה וחלק בכתבי יד, ביחד עם קטעים אינסטרומנטלים מאותה תקופה.
דורון שלייפר, קונטרה טנור – החל לשיר כילד סולן בבית הכנסת של היברו יוניון קולג' בירושלים, בו אביו, אליהו שלייפר, כיהן כחזן. הוא למד באקדמיה למוסיקה בירושלים אצל מרים מלצר, והמשיך את לימודי המאסטר ב"סקולה קנטורום" בבאזל אצל אוולין טאב, גרד טורק ואנדריאס שול. נוסף על הופעותיו כסולן הוא חבר אנסמבל "לה מורה" וחבר הרכב הגברים הווקאלי "נביאי הקוינטה", איתם הקליט כעשרה דיסקים ומופיע איתם ברחבי אירופה, ארה"ב, קנדה, דרום אפריקה, סין ויפן. החל משנת 2017 דורון מלמד בסדנה השנתית למוסיקה עתיקה בנגאנו, יפן. בנוסף, דורון מכהן כמנצחה של מקהלת ביה"כ הגדול של באזל.
קורינה מרטי, חליליות וכלי מקלדת עתיקים – ידועה בעולם כולו בפרשנות רבת ההבעה שלה ובסגנונה הוירטואוזי. היא מנהלת חיים פעילים כסולנית וכנגנית באנסמבלים ומופיעה בכל רחבי אירופה, וכן בדרום וצפון אמריקה, המזה"ת ואסיה. היא אחת ממייסדי האנסמבל עטור הפרסים "לה מורה" שמתמחה במוסיקה מימה"ב ומהרנסנס המוקדם. מיד לאחר סיום לימודיה היא הוזמנה לכהן כמורה לחליליות במחלקת ימה"ב והרנסנס של ה"סקולה קנטורום" בבאזל, וב2006 היא המשיכה וייסדה את המחלקה לכלי מקלדת של ימה"ב והרנסנס ב"סקולה קנטורום".
טל ארבל – מוזיקאית רב תחומית המתמחה ברפרטואר היסטורי בנגינת ויולה דה גמבה, וייל וחליליות. בעלת ניסיון עשיר של קונצרטים והקלטות, הוראת נגינה והנחיית סדנאות, הרצאות וכיתות אומן. הופיעה ברסיטלים רבים ובסיורי קונצרטים עם הרכבים שונים ברחבי אירופה. בנוסף, בתור מלחינה ויוצרת טל מקדמת הלחנה עכשווית לכלים היסטוריים תוך שיתוף פעולה עם מלחינים בישראל ובעולם, וגם חוקרת רפרטואר לקונסורט ויולים במסגרת דוקטורט באוניברסיטת חיפה.
אופירה זכאי היא נגנית לאוטה, תאורבו וגיטרת בארוק. מנגנת ומקליטה בקביעות עם אנסמבלים. ותזמורות כגון הפילהרמונית של ברלין, האקדמיה למוזיקה עתיקה ברלין, קונצ׳רטו קלן, קולגיום ווקאלה גנט וקאפלה אמסטרדם. השתתפה בעשרות הקלטות עבור חברות כגון דויטשה גרמופון , צ׳אלנג׳ קלאסיקס והרמוניה מונדי, וכמו כן מופיעה ברסיטלי סולו ברחבי אירופה.
בשנים האחרונות מתגוררת שוב בישראל ומנגנת בקביעות עם תזמורת הבארוקדה. כמו כן נותנת כיתות אמן , סדנאות והרצאות אורח בבית הספר למוזיקה ע״ש בוכמן-מהטה תל אביב אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה לאמנויות ברלין והאקדמיה הבינלאומית לגיטרה ברלין.
ליוטיוב https://youtu.be/GIlFLD0AjVU
"הכיסופים לירושלים בשירת קהילות ישראל"
מופע מיוחד של אומר וצלילים, שירה ומראות המוקדש לירושלים.
לכל אורך הדורות שימשה ירושלים כמוקד משיכה רוחני ותרבותי עבור העם היהודי ועבור בני הדתות האחרות. עוד מימי בית המקדש, עת נקבצו ובאו יהודים מכל קצוות הארץ שלוש פעמים בשנה, כדי לשמוע את שירתם הרוחנית ואת נגינתם האלוהית של הלויים בבית המקדש, דרך דוד המלך וגדולי המשוררים העבריים בספרד ופייטני קהילות ישראל, שביטאו בשירתם את מעמדה הרם של ירושלים, כמוקד לכמיהה וכיסופים של העם היהודי לשוב למולדתו ולציון בפרט, ועד למשוררים/ות ומלחינים/ות בני זמננו כמו: נעמי שמר ואביהו מדינה.
במופע זה ישירו אמנים ואמניות ממיטב הפיוטים והשירים, שהוקדשו לירושלים, במגוון של סגנונות מוסיקאליים ולחנים וממספר מסורות ישראל. את המופע יפתח ד״ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, ופרופ' אמנון אלבק, רקטור האוניברסיטה יישא דברי ברכה.
אמנית אורחת – רוחמה רז, הזמרת מורין נהדר – מסורת איראן, הזמרת דורה גלאור- מסורת בולגריה, הזמרת אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב- מסורת בוכרה, הזמרת מעיין ליניק – מסורת תוניסיה ולהקת קולן – מסורת גיאורגיה. המופע בהנחיית חוקרת התרבות והמשוררת, גב' שירה אוחיון.
לפני המופע יברך ד:"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן ויוזם סדרת המופעים "הכיסופים לירושלים בשירת קהילות ישראל".
יוטיוב – מורין נהדר בשירי ירושלים https://www.youtube.com/watch?v=eqMtDwej2lY
כלייזמר – מצעד וקונצרט
״פולקעס״
להקה שגדלה בין כתליה של העיר ירושלים, וצמחה בבית הספר למוזיקה ושקט בשנת 2018 . הלהקה מנגנת מוזיקת עולם אינסטרומנטלית עם דגש על יצירות מאזור הבלקן,
הלהקה הירושלמית מונה כ 6 נגנים. הכוללים סקציית נשיפה ו"רית'ם סקשן"
המופע המוזיקלי של הלהקה לוקח את המאזינים למסע כליזמרי עם השפעות בלקניות, שנע בין מקצבים אפריקאים למנגינות מזרח אירופאיות. עם קצב וגרוב.
אלבום בן 5 שירים (Beshodrom) יצא באחרונה.
חברי ההרכב: יוסף שטרית – סקסופון אלט | שבח סמואל – סקסופון טנור | מאיר קליינר -קלרינט |
| נבו קסטיאל – גיטרה | גלעד פריד – בס | תובל חיים – תופים
ליוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=Sq9RMmiHVKs
"הלאדינו חוזר הביתה"
שירת הלדינו מהבלקן עד מרוקו – אורית פרלמן
מהי רומנסה ? מדוע אין כמעט שירי ערש בלדינו? מה ההבדל בין קָנְטִיגָה לְקוֹפְּלָה ומי מהשתיים מלוות את מעגל החיים ומי את מעגל השנה? האם שירת הלדינו נוצרה ע"י נשים בלבד או האם גם לגברים היה חלק בפיתוח תרבות השירה?
לפני כעשור חברה אורית פרלמן לאתנו-מוסיקולוגית ד"ר שושנה וייך-שחק כזמרת מבצעת לצורך עבודה משותפת – בין היתר של הקלטות אתנו-גרפיות של שירת הלדינו והוקסמה מהעושר העצום והבלתי מוכר של הרפרטואר. הרצאתה תעסוק בסוגות המסורתיות של שירת הלדינו במניפה רחבה מהבלקן עד למרוקו ותביא דוגמאות מפתיעות לתרבות העשירה של שירת יהודי ספרד.
אל פאדו
אל'פאדו הוא אנסמבל מוסיקלי ישראלי-פורטוגלי המבוסס בסצינת המוסיקה העשירה בליבה של ליסבון.
הוא מתמקד בתרבויות שמקורן בחצי האי האיברי, דרך מסורותיהן של הקהילות היהודיות מימי הביניים והביטוי בשפת הלדינו הייחודית המשלבת ספרדית קסטליאנית, פורטוגלית, עברית, תורכית, יוונית, שפות סלאביות וערבית מרוקאית.
המוסיקה של אל'פאדו מושפעת מסגנונות מוסיקליים מקומיים שונים כגון פאדו ופלמנקו בצד מוסיקה אפריקאית וברזילאית אשר משולבים גם הם בעבודת ההרכב. יופיה של המוסיקה הזו מוגש עתה לקהלים חדשים ברחבי העולם.
אל'פאדו הוא אנסמבל שחציו ישראלי וחציו פורטוגלי. חברי האנסמבל: גל תמיר – שירה וקלרינט, אבישי בק – בס, ג'ואו רוק – גיטרות ודיוגו מלו דה קרבליו – כלי הקשה.
ליוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=txUEWTc_NMA
שירת הבקשות המצרית והחלבית
על המסורות המצרית והחלבית של הפיוטים – רוני איש רן
בתהליך הדרגתי שהחל בראשית המאה העשרים ונמצא כיום בשיאו הפכה המוסיקה הערבית לדומיננטית ביותר במסורת התפילה והפיוט הירושלמי-מזרחי. לאורך השנים וללא משים נעשתה המוסיקה הערבית-קלאסית לנצרכת ביותר בציבור הדתי-חרדי-מזרחי בישראל כיום, בקרב צעירים ומבוגרים, בדבקות והתלהבות שכמותן קשה לדמיין בציבורים אחרים, בישראל ואף מחוצה לה. הרנסנס אותו חוותה התרבות הערבית במצרים בין אמצע המאה התשע עשרה ועד למחצית השניה של המאה העשרים מעשיר את המסורת במאות לחנים חדשים לפיהם נכתבים פיוטים והופכים לחלק מהריטואל הדתי.
בראשית המאה העשרים גם החלה עליה של יהודים מהעיר חלב שבסוריה אשר מביאים איתם לירושלים מסורת ענפה ועשירה של פיוטים ובתוך כך את מנהג שירת הבקשות הנשענת גם היא על יסודות המוסיקה הערבית. כל זאת יחד דוחק סגנונות קדומים יותר במסורת הירושלמית כגון הספרדי, הפרסי והטורקי אל שולי המסורת הירושלמית ויוצר דפוס לפיו החזן-פייטן ה'ספרדי' הינו מומחה במוזיקה ערבית -על הרפרטואר העשיר שלה ותורת המקאם עליה היא מושתתת – ואת קהל מאזיניו לחסיד אדוק שלה.
רוני איש-רן- מוזיקאי יוצר ופייטן. יליד שכונת נחלאות שבירושלים בבתי הכנסת שלה ספג את המוזיקה המזרחית-ערבית. למד באקדמיה למוזיקה בירושלים במחלקה למוזיקה ערבית. מלחין מוזיקה קלאסית-מזרחית. עוסק במחקר, כתיבת מאמרים, מערכי שיעור ויחידות לימוד אודות המוזיקה הערבית, תורת המקאם ומסורת הפיוט המזרחית. משמש כמנהל מוזיקאלי של קונצרטים ופסטיבלים סביב המוזיקה של ארצות האיסלם והקהילות היהודיות שבהן חיו. מורה לתיאוריה וביצוע של מוזיקה ערבית וחזנות מזרחית
פירקת אל נור (תזמורת האש/אור)
תזמורת למוסיקה קלאסית ערבית ומזרחית, בה חברים מוסיקאים יהודים וערבים מכל קצוות הקשת החברתית והגיאוגרפית בישראל – חרדים, חילונים ודתיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. התזמורת מונה כ-25 נגנים ונגניות וכ-10 חברי מקהלה.
ייחודה של התזמורת הוא הן בפסיפס האנושי שבה, הן ברפרטואר המגוון שלה – מוסיקה ממרוקו, מצרים, עירק, ישראל, סוריה ולבנון, לצד פיוטים ומוסיקה ישראלית. ככזאת, היא התזמורת היחידה בישראל המבצעת מוסיקה מכל רחבי המזרח התיכון התרבותי, הן בערבית הן בעברית.
מאז ייסודה בשנת 2014 ועד היום, העלתה התזמורת מאות קונצרטים והשתתפה בפסטיבלים שונים – בהם פסטיבל ישראל, הפסקול של המדינה, פסטיבל מדיטרנה, פסטיבל העוד, פסטיבל ירושלים לאמנויות, פסטיבל צלילים, פסטיבל ירוחם, פסטיבל ראשון לציון, אינדינגב וסאנביט.
מאז חתימת הסכמי אברהם התזמורת מנהלת קשרים ענפים עם מדינות ערב. בשנת 2022 הופיעה התזמורת בדובאי, בקהיר ובמרוקו.
פירקת אלנור מביאה אתה חדשנות ורוח רעננה ושומרת כל העת על ה-DNA שלה. אם בשיתופי פעולה עם אמנים שונים, אם בעיבודים מקוריים.
ערוץ היוטיוב https://www.youtube.com/@firqatalnoor8336
לפרטים נוספים: הילה קומם 052-3534666.
